האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אושרת קוטלר הצליחה שוב לגרום לסערה במהלך הגשת תוכנית המגזין שלה במוצאי שבת בערוץ 13, כשהתייחסה לפרשת הכאת הפלסטינים על ידי חיילי נצח יהודה ואמרה "שולחים חיילים לשטחים, והם חוזרים חיות אדם". רק אמרה, והשמים התהפכו… אז בלי כל קשר לפוליטיקה – למה?
תנועת חמאס עברה שינוי, מתנועת האחים המוסלמים המורכבת ממוסלמים בלבד ומתנה את התגייסותה למטרה באימוץ האסלאם כדרך חיים, הפכה חמאס לתנועת שחרור לאומי פלסטיני, המאמינה באסלאם מתון ובאחדות העם על מרכיביו הדתיים, הפוליטיים והאידיאולוגיים השונים, נגד האויב הציוני. מטרותיה המקסימליסטיות – שחרור כל פלסטין מהים אל הנהר והקמת מדינה אסלאמית – הפכו ריאליות יותר…
הרוסים לוקחים חלק פעיל במאמץ האיראני-סורי בסוריה. החלק הזה רק הלך וגדל לאורך השנים וסביר להניח שהוא רק יילך ויגדל…
באחד מימי שישי שאלתי את אריק שרון, מדוע בעמדו אחרי מלחמת ששת הימים בראש מחלקת ההדרכה (מה"ד), לא הניע מהלך כל כך מתבקש, כמו הפקת לקחי המלחמה. בתרבות השלטת בצה"ל, השיב אריק, אין סיכוי להפקה נאותה של לקחים, ככזו הכוללת את לקחי החיל/זרוע, ובעקבותיהם את לקחי הצבא כמכלול…
כניסתן של תנועות אסלאמיות לזירה הפוליטית מהווה בעיניהן מעין "קיצור דרך" בתהליך האסלאמיזציה של החברה. זהו למעשה מעבר משיטת פעולה רפורמיסטית לאסטרטגיה פוליטית פרגמטית. מגמה זו מלמדת על תפיסת עולמם של הקנאים המוסלמים, שמבינים שלקידום מטרותיהם, עליהם לפעול גם במסגרות הנורמטיביות והחוקיות הקיימות, דוגמת הזירה הפוליטית "החילונית".
מסמך זה – שנכתב על ידי צליל עזרא מאוניברסיטת חיפה – מכיל ששה מאמרים העוסקים בארגון חמאס ובמורכבות היחסים שבין זרועותיו השונות, בעיקר, האזרחית והפוליטית…
המומחה הארגוני – החשוב במערב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 – פרופ' יצחק אדיג'ס, פרסם ב- 8 בפברואר 2019 בבלוג שלו השערה מעניינת: שקיים קשר ישיר בין תרבות הכוללת הכאת ילדים ושימוש באלימות קשה ביחסים הבינלאומיים. האמנם?
קצת אמריקה והפעם על גדר הגבול. הקונגרס והסנאט הגיעו להסכם שימנע השבתה נוספת של הממשל. ההסכם (למעשה הצעת חוק) יספק תקציב קטן בסך 1.35 מיליארד דולר לחידוש מקטעי גדר הגבול הקיימים. ומכניס מספיק 'עיזים". הרפובליקנים התקפלו מכל מה שחשוב…
מערכת הדעווה הינה כלי מרכזי בפעילות האחים המוסלמים, ומטרתה להפיץ את תורת הארגון והאסלאם בקרב האוכלוסייה, ולקרב את הציבור לאג'נדה של התנועה. הדעווה יוצרת אינדוקטרינציה, שמספקת את התמיכה העממית לה התנועה זקוקה. התהליך הוא תהליך הדרגתי של שינוי חברתי, שבסופו נמצאת השאיפה להקמת מדינה אסלאמית…
המחלוקת בין ישראל לבין הפלסטינים ובין הישראלים לבין עצמם, אינה על הדרך לסיום "הכיבוש" אלא על עתידם של ירושלים המזרחית ושל שטחי C – הכוללים את כל הישובים היהודיים ביו"ש, מחנות צה"ל, דרכים ראשיות, שטחים שולטים חיוניים, והמרחב הפתוח בואכה בקעת הירדן- והנחיצות הביטחונית של המשך השליטה והאחיזה הישראלית במרחב זה…
