גרשון הכהן: ירי הטילים על תל אביב – האינטרס הישראלי

בימים אלה המציינים ארבעים שנה להסכם השלום עם מצרים, ראוי להזכיר כי הייתה זו תבונתו המדינית של נשיא מצרים סאדת, שדחף את רצועת עזה לזרועותיה של מדינת ישראל. נטל הפתרון לבעיה הפלסטינית ביו"ש ובעזה הפך כך לבעייתה הבלעדית של ישראל. הבידול שחולל שלטון החמאס בין עזה לרמאללה הוא מבחינה זו אינטרס ישראלי, שאמנם מעניק לפי שעה לחמאס סוג של חסינות, אולם בטווח הארוך יאפשר לישראל עיצוב נכון יותר של המרחב…

יעקב שחם: התבססות – המבצעים "סינדיקט 2" ו"טרסט"

בפרק זה מתוארת תקופת ההתבססות של ה- .Ch.K, ופיתוח השיטה של שימוש בגורמים פיקטיביים – ואף בארגונים פיקטיביים – לצורך נטרול של אישים וגופים אנטי סובייטים…

גרשון הכהן: השאלות הגדולות בחיי האדם הן מעל למשפט!

מדינה היא ארגון גדול. וכשארגון גדול מתמלא בנהלים ובפרוצדורות, הוא נחשב ארגון חולה. פרופ' יצחק אדיג'ס – המומחה הארגוני החשוב במערב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 – מכנה את המחלה הזו "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים". אז "מלוא כל הארגון פרוצדורות ונהלים" זו מחלה קשה; ו"מלוא כל הארץ משפט" זו אידיליה?

יעקב שחם: KGB. פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917

מאז אימצה התורה הפרוגרסיבית את שיטות הפעולה הסובייטיות – והיא עושה במדינות המערב, ובכללן ישראל, שימוש במערכות אכיפת החוק ככלי ל'הקרסת' מתנגדים – הפכו תולדות שירות הביטחון של ברית המועצות להרבה יותר מסתם היסטוריה. הספרון שלפניכם מביא פרקים המתארים את התפתחות ה- .K.G.B, שצמח בראשית מהפכת אוקטובר 1917. הדברים הללו יכולים לשמש עבורנו תמרור אזהרה לגבי פוטנציאל ההרס העצמי של המערב כיום.

יעקב שחם: קג"ב – שלבים ראשונים

ספק רב אם, ב- 20 בדצמבר 1917, חש מישהו את משק כנפי ההיסטוריה, כששמע, כי מועצת הקומיסרים העממיים (ממשלת הבולשביקים) של רוסיה הסובייטית החליטה, בהמלצתו של המנהיג ולדימיר אילייץ' לנין, על "הקמת וועדה מיוחדת ללוחמה נגד יסודות אנטי מהפכניים וסבוטאז'". גוף זה נקרא מאז "הוועדה המיוחדת" – Ch.K. – CherezveChainaya Komisya; ועובדיו זכו לתואר "צ'קיסטים"…

אלעד רזניק: ירו בטעות? הפכנו לקול הרעם מקהיר…

אין ספק שאם מדינת ישראל הרשמית רוצה להידמות ל"קול הרעם מקהיר" (השידורים המצריים בעברית ערב מלחמת ששת הימים, שדווקא העלו את המורל הישראלי, ושימשו נושא פופולרי לבדיחות… ראו למטה) היא בדרך הנכונה. מצד שני, הדרך ל"ניצחון מובהק" – כמו בסדנה של כוכבי – לא עוברת דרך איבוד האמון של אזרחי ישראל. איך אמר הגשש ? בחורף בקיץ בצהריים עובדים עלינו ישר בעיניים ואנחנו לא לומדים. הבעיה הגדולה היא שבצה"ל לא לומדים…

אבי קובר: ההתשה במלחמות המודרנית והפוסט מודרנית

גם מדינות דמוקרטיות מערביות יכולות לנהל מלחמת התשה בהצלחה בתנאים הבאים: אימוץ גישה רב ממדית, אסטרטגיה רבתי במקום גישה צבאית צרה; נחישות והתמדה, המגובים על ידי לגיטימציה פנימית וחיצונית; והצלחה לשמור על רמה נסבלת של אבדות.

איל ויעל בן ראובן על 'נקודת ההכרח'…

הוגה הדעות, נסים ניקולס טאלב, הגדיר במושג 'אנטי שביר' כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". יעל ואיל בן ראובן מצאו לתופעה הזו שם מוצלח יותר, שהפך לכותרת ספרם. הם כינו את הרגע המכונן הזה – שבו, דווקא מתוך כאב גדול מתקיימת צמיחה – בשם: "נקודת ההכרח"…

אלעד רזניק: תמונת הניצחון של נתניהו

העובדה שישראל תקפה בעיקר את הקולות האלקטורלים של תנועת הליכוד ולא פגעה מהותית ביעדי חמאס / גא"פ תאפשר לעזתים להכיל את התגובה הישראלי ולהיעתר לדרישות המצרים להפסקת אש מידית ובלתי תלויה. תשובות לתהיות יתקבלו במהלך השלוש שעות הקרובות…

גרשון הכהן: ביטחון אינו הכל – הוא רק אמצעי

ברמה הלאומית, המעשה הביטחוני, נתון בזיקות גומלין – שאינן ניתנות להתרה – בין ממדיו הרוחניים של הקיום הלאומי, לבין ממדיו הפיזיים. אלא, שבכל הקשור לדיון הביטחוני מדיני, המכוון מזה שנים את דרכה של מדינת ישראל, הוא צומצם למיקוד יתר בסוגיה הביטחונית…