האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
עוד בטרם נכנס לתפקידו כשר ביטחון, משה דיין הגיע למלחמת ששת הימים זמן קצר לאחר שערך סיור בווייטנאם, כאורח הצבא האמריקאי. מה שראה שם, והניסיון האומלל של האמריקאים בווייטנאם, היו בית הספר, אשר השפיע על מדיניותו בשטחים, לאחר מכן, יותר מכל דבר אחר…
המטרה הבאה של מטוסי בעלות הברית הייתה תקיפת שני שדות תעופה ברומניה: שדה התעופה בבוזאו (Buzau) ושדה התעופה בזיליסטה (Zilistea). זאת, בהתאם לבקשה הרוסית שהוצגה למפקדת פיקוד האוויר האסטרטגי אירופה (מפאא"א). התכנון היה שב- 2 לאוגוסט 1944, ימריאו כנפות המפציצים ומטוסי הליווי, מבסיסיהם הזמניים ברוסיה, יפציצו את השדות הגרמנים בבוזאו וזליסטה, וימשיכו לבסיסי חיל האוויר ה- 15 באיטליה…
טענתי אינה שישראל לא מפעילה כוחות יבשה, אלא שהיא לא רואה במהלך קרקעי כלי אסטרטגי. בעופרת יצוקה ישראל ביתרה את רצועת עזה, בקו נצרים, אבל זה היה אמצעי לחץ, שמטרתו לחתור לסיום המבצע. גם הפעולה הקרקעית מסביב לעיר עזה עטפה את העיר ולא חדרה לשכונות הצפופות שלה. צה"ל לא קיבל משימה לטהר חלקים מהרצועה וגם לא לכבוש אותה. אלא לייצר אש, שלא היה ניתן להמשיך לייצר מהאוויר…
המושג מדינת עומק (דיפ סטייט) הפך לכינוי גנאי, מאז נכנסו פרשת גל הירש וחקירות נתניהו לחיינו. הוא 'הצמיח כנפיים' במחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית' (תבחרו). אבל האמת היא, שמדובר במונח מוכר במדעי החברה ובתופעה שקיימת בכל מדינה דמוקרטית, שיש בה עובדי ציבור ונבחרי ציבור…
הבעיה במלחמה לא הייתה, שלא הפעלנו את צבא היבשה יותר מהר, יותר חזק (יותר גבוה). הבעיה הייתה שאסטרטגיית המלחמה, שישראל בנתה בשנות ה-90 של המאה הקודמת – השמדה מהירה של האויב ע"י חימוש מונחה מדויק (חמ"מ) – לא התאימה לאויב. היא התאימה למלחמה שלא נלחמנו, נגד הצבא הסורי כפי שהוכח במלחמת המפרץ. נגד חיזבאללה וחמאס נדרש לבנות את הכוח אחרת…
נאום עלי חמינאי: הממשל הנוכחי בארה"ב הוא כמו תוספת רעל. הם אומרים: 'בוא ננהל מו"מ על היכולות הצבאיות שלך ועל הצורך שלך בטילים בעלי טווח מסוים, פתח טילים לטווח קצר יותר בכדי שאם נתקוף את בסיסיך, אתה לא תהיה מסוגל לתקוף אותנו בחזרה'; או שהם אומרים: 'בוא נדבר על ההשפעה האסטרטגית שלך באזור', משמע, 'אנחנו מצפים ממך לוותר עליה'…".
ביום שני בסוצ'י נערכה פגישה בין שר החוץ הרוסי לברוב לשר החוץ הסיני וואנג יי. עם סיום הפגישה, ניהלו לברוב ויי מסיבת עיתונאים משותפת, שבמהלכה אמר לברוב את הדברים הבאים: הפדרציה הרוסית תפעל על מנת להבטיח, שהשותפות להסכם – ובראש ובראשונה, השותפות האירופאיות – ימלאו את חלקן בהסכם. אין דרך אחרת! אם למישהו היו השגות לגבי העמדה הרוסית, נדמה לי שהן התבדו!
הממלכתיות הישראלית מבטאת את תודעת ההתנהלות, במתח המתמיד שבין הקמת המדינה כפרויקט מוסדי סדור ומוגדר, לבין ראיית המדינה כאמצעי, בתהליך גאולה נשגב השואף לאין סוף. בכך מוסבר, מדוע לשיטת בן גוריון גם לאחר הקמתה, מדינת ישראל, כאמצעי למימוש חזון אין סופי, תמשיך להיות "מדינה שבדרך"!
לאסקלציה לעיתים יש חיים משלה; ועל ישראל להיערך בהתאם. הנחת העבודה של תר"ש גדעון הייתה, שקיים הסכם בין המעצמות לאיראן. האיום האיראני בהפרת ההסכם מחייב את שינוי הנחות היסוד של תר"ש גדעון ואת ההערכות המחודשת – תקציבית ואחרת – מצד מדינת ישראל להתמודדות עם האיום האיראני. להערכות התקציבית עלולות להיות משמעויות מרחיקות לכת לנוכח הגירעון העצום בתקציב!
ספר שופטים הוא הסיפור על הנורמליות הישראלית-יהודית: אחרי שיצאנו ממצרים בנסים; יש לקיים את סדר החיים בארץ ישראל כמו כל עם, שיושב על אדמתו: עם חרב ביד; כי זו משמעותה של ריבונות. ללא חרב, אנחנו בבעיה…
