מורכבות בביטחון לאומי

כמעט בכל התייחסות לאיומי הטילים והרקטות, בעיקר הרקטות, שיש על מדינת ישראל, ההתייחסות היא ל"איום אסטרטגי", יש כאלה המחמירים וגורסים שמדובר ב"איום קיומי". האומנם זה המצב?

עליונות טכנולוגית היא לא רק יתרון. היא יכולה לייצר מגבלות על עוצמתה הצבאית של המדינה בשל מורכבותה ועלויותיה העצומות ברכישה ובתחזוקה, במיוחד עבור מדינה בעלת משאבים מוגבלים כמו ישראל. לכן חייבים לבנות מערך טילי קרקע-קרקע (כפי שהאויב בנה); ושעלותה שווה ערך לעלות טייסת אחת של F35 , ואחזקתה השוטפת)…

משושן הבירה לערבות הנגב – זה שיעור אקטואלי למדינת ישראל, באוזלת ידה, להגנה על היהודים בנגב מפני אימת משפחות הפשיעה הבדואיות, שהולכות ומתעצמות. המדינה לבדה אינה יכולה. השיטה הפרסית העות'מנית מציעה דרך אחרת, שאכן מתחילה להינקט היום: לאפשר למותקפים להתארגן ולעמוד על נפשם. המהלך הזה בתוספת תמיכת הריבון ישיבו למערכת את האיזון שאבד לה…

הדף הזה מביא לכם אוסף רביעי של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה ומדינאות… תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד…

מכתב זה מיועד אישית לכל אלה שמעדיפים – גם אם צבאנו לא מוכן למלחמה – לשמור על קשר השתיקה על פני הצגת הבעיות ותיקונן, פן האויב עלול לשמוע את מצבינו הביטחוני העגום והרתעתינו תיפגע…

חדשות לבקרים, מתפרסמים בתקשורת – כולל באתר זה – "מאמרי הפחדה" לגבי מערך הרקטות והטילים הפרוס נגדנו. במאמרים הללו, מדגישים כל העת את מספר הרקטות והטילים שיש לאויבינו. אבל הנתונים שבאמת חשובים הם כמות המשגרים שברשותם וקצבי השיגור. שני אלה יכתיבו כמה רקטות באמת יפלו עלינו!

עידן טילי השיוט הגיע. קשה מאוד ליירט טילי שיוט באמצעות טילים ומטוסים, רק תותחי נ"מ מתקדמים מבוקרי מחשב ותותחי לייזר יעילים שעדיין אין יהיו יעילים לביצוע היירוט אם כי גם כאן הביצוע יהיה רחוק מלהיות מושלם.

בתאריך 24 בפברואר 1942, הוטבעה בים השחור ספינת המעפילים סטרומה כשעל סיפונה היו 768 מעפילים. רק אחד מן המעפילים, דויד סטוליאר, שרד. היה זה סיום עגום וטרגי של ניסיון להציל יהודים מתוך אירופה הכבושה בידי הגרמנים, שהיו בעיצומו של רצח היהודים בכל רחבי היבשת…

אנו ניצבים משתאים נוכח  החוכא- והאטלולא המתנהל סביב חידוש המשא ומתן בין ארצות הברית ואיראן בסוגיית הגרעין, העומד היום – למרבה האירוניה – בסימן פורים…