גרשון הכהן

במקום בו הכול ניתן לבירור על בסיס קריטריונים מוכרים ומקובלים; אין צורך, לא במנהיג לא בשופט, לא ברב ולא בריבון…

חג הפסח  היה תמיד חג הגאולה: דורות של יהודים התפללו וייחלו מידי יום לגאולת ישראל. מגילת העצמאות פנתה בסיומה, בקריאה אל העם היהודי: "להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". אבל, בשיח הפוליטי הישראלי, כבר עשרות שנים, המילה 'גאולה' בולטת בהיעדרותה!

המערכת הממשלית כולה – כולל מערכת אכיפת החוק והמשפט – חיה בהכחשה. היא איבדה את הקשר עם המציאות; ואת היכולת ללמוד מהחיים – מה שהערבים בפיקחותם מכנים: "מדרסת אל חייאת" – בית הספר של החיים. התוצאה הישירה לכך היא 'אבדן הריבונות' באזורים מסוימים במדינה…

ראש הממשלה לוי אשכול היה חוזר ואומר: "אני מתפשר ומתפשר  עד שדעתי מתקבלת".  מדובר בשיטת עבודה שהייתה הרבה יותר ממזג נוח. זו ה"פשרה המפא"יניקית" הידועה  כגישת יסוד בתבונה מנהיגותית פרגמטית. היא הקנתה  למנהיגי מפא"י סגולה ייחודית בניווט המורכב בסבך מצוקות מדינת ישראל.  היא אפשרה  להכיל לאורך זמן מתחים בלתי פתורים, ביכולת לסנכרן ביניהם בחתירה לשימור המומנטום של התפתחות המפעל הציוני ומדינת ישראל…

לכאורה, לאחר חמש עשרה שנה שהמחוקקים נמנעו מהחלטה בסוגיה מורכבת, בג״צ שגיבש הכרעה עשה את המוטל עליו. אבל, אולי הפוליטיקאים לא מחליטים כי הם פשוט מבינים, עד כמה מוטב בסוגיות האלה שלא להחליט….

משושן הבירה לערבות הנגב – זה שיעור אקטואלי למדינת ישראל, באוזלת ידה, להגנה על היהודים בנגב מפני אימת משפחות הפשיעה הבדואיות, שהולכות ומתעצמות. המדינה לבדה אינה יכולה. השיטה הפרסית העות'מנית מציעה דרך אחרת, שאכן מתחילה להינקט היום: לאפשר למותקפים להתארגן ולעמוד על נפשם. המהלך הזה בתוספת תמיכת הריבון ישיבו למערכת את האיזון שאבד לה…

בין ישראל כמדינת חוק לכל אזרחיה, לבין מדינת ישראל כאמצעי לגאולת העם היהודי, המחויבת לקיבוץ גלויות ולירושת הארץ, קיים מימיה הראשונים מתח בלתי פתור. הכרה במתח הזה הכרחית כנקודת המוצא להבנת זהותה הייחודית של מדינת ישראל. הודות למחאת המתנגדים, נוצרה ההזדמנות לחזור לנקודת הבראשית, ולהתחייב מחדש לייעודה של קק"ל…

עשרות אלפי נגדים וקצינים נאמנים בדרג הזוטר ובדרגי הביניים, ממש לא מקבלים מתנת חינם. המעט שהם מקבלים פשוט מגיע להם; וזו ממש איננה שאלה משפטית להכרעה בבג"צ!

סנכרון (Synchronization) הוא מושג המבטא יכולת להכיל מתחים, מתוך יצירתה ה דינאמית של נקודת איזון, המסנכרנת ביניהם. לצורך כך נדרשים שינויים של ערכים תרבותיים, מבנה ארגוני ו- תהליכי עבודה. היכולת לסנכרן מאפשרת הסתגלות; והתוצאה המתהווה היא מה שמכונה שלימות ניגודית או שלימות הניגודים…