האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
כאילו על מנת להמחיש את חשיבותן של הרשתות (Networks), והויזואליזציה (Visualization), התבשרנו באוקטובר 2009 על הענקת פרס שטוקהולם לקרימינולוגיה לשנת 2010 – הפרס היוקרתי ביותר בתחום המחקר הקרימינולוגי, שיש המקבילים אותו בתחום זה לפרס נובל – לפרופסור דוד וייסבורד מהמכון לקרימינולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים…
בעשור האחרון, בעיקר לאחר פרסום ספרו של אלברט-לסלו ברבאשי: "קישורים – המדע החדש של רשתות", חלה תנופה עצומה בחקר תורת הרשתות ובמהפכת הויזואליזציה הנלווית אליה ("ויזואליזציה של תהליכים" או Process Visualization). תורה זו רואה, בין היתר, את הארגון כאוסף של התהליכים המתרחשים בו. תהליכים אלה ניתנים לידי ביטוי ויזואלי בעזרת רשת שבה משורטטים הגורמים הפועלים, המחוברים זה לזה באמצעות קשרי הגומלין שביניהם (מסרים, פעילויות). ניתן למצוא במקורות רבים אמירות המכנות את תורת הרשתות מהפיכה בתחומי הניהול והייעוץ הארגוני, אולם, רבים עדיין מתקשים להבין את השינוי.
[בתמונה: עבריין נתלה באיראן על מנוף, לעיני הציבור… מקור התמונה: סוכנות הידיעות האיראנית] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * עבודת מערכת אכיפת החוק נבנית כמענה … להמשך קריאה
הארגונים הצבאיים בישראל מגלים, בדרך כלל, רגישות רבה לביקורת הנמתחת עליהם בתקשורת. יש ברכה רבה בתכונה הזו, בהקשר של יחסי הגומלין שלהם עם הדמוקרטיה. זאת, כיוון שהיא מאפשרת פיקוח ציבורי אפקטיבי למדי עליהם, בסוגיות ש"הצליחו" להבקיע לתקשורת, ודרכה – אל דעת הקהל.
הבעיה היא שלעיתים דומה, שהרגישות הזו הולכת קצת רחוק מידי. דוגמה כזו יכולה להיות, אם תרצו, בסוגיית התאבדויות האסירים.
[בתמונה: התארגנות עצמית של צפורים בטבע. הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Christoffer A Rasmussen, והוא נחלת הכלל] [לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * בסוף … להמשך קריאה
בפוסט הקודם עסקנו במונח 'שילוביות' או 'שילוביות בין-זרועית' ('Jointness'), שהוא המקבילה הצבאית לדרגה הגבוהה ביותר של שיתוף פעולה בין זרועי ובין ארגוני. בדיון שלאחריו נתבקשנו על ידי מנואל-אמיר לעסוק בלוגיסטיקה הצבאית באותו הקשר של "שילוביות". לסוגיה זו נקדיש את הפוסט הנוכחי. לאלה בינינו שאינם בקיאים במושג לוגיסטיקה צבאית, נצטט את הגדרתו של אחד מגיבורי מלחמות נפוליאון, הגנרל אנרי ז'ומיני (1869-1779) מספרו "אמנות המלחמה". ז'ומיני הגדיר … להמשך קריאה
תיקון 14 לחוק הנוער הווה רק חלק ממסכת שינויים מרחיקת לכת אשר הוצעה ע"י שתי וועדות. אילוצי תקציב הביאו לתוצר של פשרה ואיזון בין אינטרסים של המעורבים בנושא. בפועל, השינוי בא לידי ביטוי בסעיפים, שמעוגנים ברובם בנוהלי עבודה, בפקודת המשטרה ובמדיניותה. כיום, קיימים בו הסדרים, אשר, בחלקם, לוקים בחסר,ואף מרעים את המצב הקיים…
זהו צרפתי סרטון חביב, שמרבה "להסתובב" באינטרנט. הוא מתאר גברת מכובדת, שעל מכוניתה מדבקה "War is not the answer", מתמכרת לחלוטין לתאוות הנקמה בגברת אחרת ובמכוניתה' בשל הערה של מה בכך שהובילה לסריטה של מה בכך ברכב, ושיצרה הידרדרות שהובילה להרס שתי המכוניות (לנשים המכובדות שלום…) לכאורה, סרט הומוריסטי על תאונת דרכים. למעשה (ומעבר לחיוך שהוא … להמשך קריאה
המושג 'שילוביות' או 'שילוביות בין-זרועית' ('Jointness') הוא מושג צבאי חדש יחסית, שנטבע במשרד ההגנה האמריקני במחצית השנייה של המאה הקודמת, ועבר "שדרוג" בספרות המקצועית הישראלית, עדות לדינמיות התוססת של הצבא הזה בעשורים האחרונים – ולו אקדיש את הפוסט הנוכחי…
המושג רצח מרובה, או רצח מרובה קרבנות קיים מאז היווצרות האנושות, אך נכנס לחשיבה האקדמית רק בשלושת העשורים האחרונים.שתי תפיסות מנוגדות למונח זה עלו החל משנות השמונים. מחד גיסא, חוקרים טענו שרצח מרובה מהווה מושג אחד מבחינה תיאורטית ואמפירית, הכולל תת-סוגים שונים כמו: רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי. מנגד, חוקרים אחרים טענו שהמונח של רצח מרובה הוא רק כותרת לתופעות שונות לגמרי של רצח המוני, מסע רצח ורצח סדרתי.
