גרשון הכהן: יום השנה לפטירת דוד אלעזר. הדגשים על המלחמה ההיא…

מאמר זה מבוסס על תכניתו של ברור אסקרוב, "הרדיו פתוח" – בעבור 40 שנה לפטירתו של רב אלוף דוד אלעזר (דדו), רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים. במאמר מתייחס האלוף במילואים גרשון הכהן לשלוש סוגיות עיקריות הקשורות לדדו: אופן הכנת הצבא למלחמה; דרך הפיקוד של אלעזר (רוח הפלמ"ח), והאופן שבו באה לידי ביטוי במלחמה; ומסקנות וועדת אגרנט

אופיר צ'רניאק: משטרת ישראל – איך לא משנים תרבות ארגונית…

מה שקורה במשטרה הוא ריאליטי משובח של שינוי. על פי המודל המפורסמים ביותר לעריכת שינוי בארגון של ג'ון קוטר, כדי שתכנית כזו תצליח, נדרשת תוכנית פעולה בת שמונה שלבים: ביניהם, תחושה של דחיפות, יצירת קואליציה, תשבוחות להישגים, הסרת התנגדויות ומיסוד מנגנונים. אף אחד מהסעיפים הללו איננו מתקיים בתוך המשטרה. ולכן, הניסיון לעשות שינוי בתרבות הארגונית של המשטרה דרך מינוי המפכ"ל נדון לכישלון.

האם אלן טיורינג היה שורד אבחון רשתי?

כיצד היה משתקף אלן טיורינג – הגאון שפיצח את חידת האניגמה במלחמת העולם השניה (עליו נעשה הסרט 'משחקי החיקוי') בניתוח רשתי (ניתוח רשתות ארגוניות – ONA)? ובכן, הוא דווקא היה יוצא מזה בסדר גמור, אבל, אין באבחון ובניתוח רשתי טוב ו/או רע מוחלטים. הכל בהקשר! פענוח הרשת איננו מקנה גם את הפרשנות ויש לתרגם את הרשת למציאות הארגונית, בכל מקרה ומקרה.

אבי הראל: חילוניות ומדינה יהודית במשנתו של שפינוזה

שפינוזה היה יהודי שהוחרם מבני עמו, ועמד מחוץ לכל מסגרת דתית או פילוסופית של זמנו. ככלל, באותם ימים, לא היה ניתן לדבר כלל על מציאות חברתית חילונית, גם בחברה הנוצרית. מה שניתן לומר על שפינוזה שפעל ללא לאות להפוך את היהדות לחילונית, ולראותה כתופעת טבע הכפופה לחוקי ההיסטוריה החילונית.

יואב מזא"ה: תלונות שווא בגין עבירות מין ואלימות במשפחה

מחקר זה – שראה אור במסגרת פורום קהלת במרץ 2016 – מהווה ציון דרך בסוגיית ההתייחסות האקדמית לתופעת תלונות השווא בעבירות שבינו לבינה. ד"ר יואב מזא"ה בודק בו את תופעת תלונות השווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה ואת התייחסות המערכת המשפטית לתופעה זו.

אבי הראל: סמכות דתית/רוחנית – הגישה הבודהיסטית מול הרמב"ם

מסורת דתית דורשת לא פעם ציות עיוור לדבריה ציות המנוגד לעתים לשכל האנושי. היהדות, מבוססת על ציות, שבו האדם המאמין מקבל עליו עול תורה ומצוות, ועליו לציית לפוסקי כל דור ודור; לעומת זאת מנחה הבודהיזם להסתמכות פרטנית על השכל ולא על מנהיג. המאסטר, המורה הרוחני, נתפס רק כמדריך ומתרגל, ולא כמורה הלכה מחייב.

האם דווקא מערך ההדרכה ישנה את המשטרה?

רפורמה במערך הדרכה של ארגון – המתבצעת בהדגשים הנכונים – עשויה לחולל מהפיכה בתרבותו. בימים אלה שוקד מערך ההדרכה במשטרת ישראל על רפורמה בתהליכי עבודתו. האם היא תהיה הגורם המכריע בשינוי תרבות המשטרה? הרעיון – שיש לו פוטנציאל לשנות את המציאות – שמאחורי הפתרון המוצע הוא, להעביר את האחריות מהמטה אל השוטר/הקצין ומפקדיו בשטח, כשעל השוטר להשיג את השכלתו הרלוונטית בעצמו, מפקדו נמדד ברמת ההשכלה הרלוונטית של שוטריו, והקידום והשכר הם פועל יוצא של מידת ההשכלה הרלוונטית

יחזקאלי ואונגר-משיח: מאבק העוצמה בארגונים

אבולוציה של ארגון מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה (עוצמה, כזכור, היא היכולת של גורם בארגון לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם); לכן, הדחף הבסיסי של כל מרכיב בו הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה מאבק העוצמה (The Struggle for Power) או המאבק לדומיננטיות (סך הכלים להשגת עוצמה). מושג דומה הוא הפוליטיקה הארגונית.

יחזקאלי ואונגר משיח: עובדים מתחזים ועוצמה מדומה בארגונים

ניסיונות של עובדים להגביר את עוצמתם הנתפסת, היא תופעה שמאובחנת כל העת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA), עד כי מספר מנכ"לים כבר נתנו לה שם: מתחזים. משמע, גורמים בארגון שמתחזים להיות בעלי עוצמה גדולה, אולם עוצמתם בפועל קטנה הרבה יותר.

האם צריך לדבר אליהם בגובה העיניים?

בדיחה חדשה במשטרת ישראל: קצינים ושוטרים צוחקים על המפכ"ל… למה? בגלל שהוא עושה שימוש בביטויים מוזרים: נקודות חמות, מניעת פשיעה מצבית, שיטור גבוה, שיטור נמוך… רק אתמול דיברו חברינו ה'כחולים' בסוג של התנשאות על המפכ"ל ה'ירוק' שאינו מבין בעבודת משטרה… שייקח לו זמן לקלוט… נראה שדווקא להם יש עכשיו בעיות קליטה… המפכ"ל אלשייך למד, בין היתר, לקראת תואר שני מחקרי בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא לא רק מכיר את התאוריה היטב, אלא גם שייך לתרבות ארגונית אחרת, שבה – כמו בכל פרופסיה שמכבדת את עצמה – התאוריה היא חלק בלתי נפרד מהעבודה…