אבי הראל: כוכב בית לחם והולדת ישו
ישו נולד שש שנים לפני השנה שבה סברו בתחילה. בניגוד למסורת הנוצרית, הוא לא נולד בתקופת החורף. גם בבשורה לפי לוקאס נרמז שישו נולד באביב…
yehezkeally@gmail.com
אבי הראל: מבוא לחג החנוכה
המאמר מתאר – אלה מול אלה – את הצבא הסלווקי ואת המחנה היהודי ובעלי בריתו, בניצחון החשוב ההוא של המכבים על הממלכה הסלווקית.
יחזקאלי ואונגר משיח: למה אמור מנהל להקדיש את זמנו?
"האם יש לכם מרשם, על מה אמור מנהל בכיר לחלק את זמנו?" אתגר אותנו חבר חכם, שחיפש לשווא בהררי החומר באינטרנט, שיש בהם הכל, ולכן לעתים, אין בהם כלום… אז ראשית כל, החלק הקל: חצי מהזמן שייך לבכירים שמעליך ולצורכיהם השונים, כמו גם לאירועים המוכתבים על ידי הסביבה המשימתית. ובנוגע לחלק הקשה יותר, הלכנו לשני סוגי מקורות: לתורת הניהול ולמסורת היהודית…
ניצבים בכלא…
שני ניצבים בגמלאות, מהטובים ששרתו במשטרת ישראל, נשפטו עד היום למאסר בפועל. שניהם יצירתיים ופורצי דרך בתפקידיהם; שניהם שימשו, בין היתר, כמפקדי משמר הגבול; שניהם הפכו לראשי ערים מצליחים. שניהם סימנו לניצבי המשטרה שיש חיים אחרי ה'כחול' ושניתן להצליח בגדול 'בחוץ'. שניהם הסתבכו בפרשיות שוחד. שניהם מצאו עצמם, בערבו של יום, בבית הסוהר. עצוב… וכדאי גם לבחון: האם השורשים לא נבטו במשטרה? האם יש פה תופעה? האם צריכה משטרת ישראל לבדוק את עצמה?
אלעד רזניק: אובמה, פוטין והקרב על התודעה
בימים האחרונים, לקראת הכינוס הרשמי של האלקטורים מחר – ה- 19 בדצמבר 2016 – והצבעתם על זהות הנשיא האמריקאי הבא, חזרו הספינים, על השפעת הרוסים, לכאורה, על מערכת הבחירות האמריקאית, לככב בכותרות הראשיות של אמצעי התקשורת השונים. תאוריית המעורבות הרוסית הצליחה לקנות לעצמם לא מעט אוהדים. אינני יודע אם יש בה אמת, אבל גם אם כן, היא מחווירה מול היקף ההונאה הציבורית שנוצרה בבית הלבן בשמונה שנות כהונתו של הנשיא אובאמה…
די, נמאסתם!
מצטער על גסות הרוח אבל לא מצליח למצוא כבר מלים טובות… עייפתי להסביר, לפרשן, לכתוב מאמרים מלומדים… לעוד אדם נורמטיבי הוכתם העתיד בגלל 'משטרת המספרים והסטטיסטיקה', שמכה שנית: הנה לפניכם כתב אישום נוסף בשרשרת, של אדם ללא עבר פלילי שאוהב לעשן בבית… מה יש למשטרה לעשות בחדר השירותים שלו? פשוט נמאסתם!
גרשון הכהן: מי בחר בעבר במקום בעתיד?
משהו מהותי השתנה בתופעת הבחירות: מה שעומד להכרעת העם, הולך ונעשה מהותי ממה שהכרנו בעשורים האחרונים. מדובר בבחירה לא רק בין שתי דרכים, בין שתי דמויות מנהיגותיות, אלא בין שתי מערכות ערכים, שאינן מתיישבות יותר זו עם זו. שתיהן מוכוונות אל העתיד אך תופסות אותו לגמרי אחרת.
אבי הראל: יעקב, עשיו ומחשבתו המדינית של מקיוואלי
עבוּר מקיאוולי, אין למדוד שלטון על פי זיקתו להגות ולתיאוריה השלטונית, אלא על פי הצלחתו בלבד. האם יעקב פעל להישרדותו באמת ובתמים בדרך דומה לדרך שהתווה מקיוואלי? קשה לומר היגד חיובי על כך. אולם הציטוטים מתוך ספרו של מקיוואלי מזכירים במקצת את מעשיו ואת הפרשנות אודות התנהלותו של יעקב למען קיומו הפיזי…
גרשון הכהן: מאבק עמונה – להפסיד קרב ולנצח במערכה, או להפך
בפגישה מקרית על אם הדרך עם אביחי בוארון מזכיר עמונה, הצעתי לו, לחשוב איך מנצחים במאבק על עמונה גם אם מפסידים. המלצתי לו ללמוד מחכמת הערבים: כיצד בכוח אמונתם, גם מהפסד בקרב, מבקשים למצות פוטנציאל לניצחון. אבל למה לא ללמוד ממורשתנו? קרב תל חי, י"א אדר תר"פ, יסודו בכישלון טקטי. בכל זאת, בהיבט האסטרטגי, ההתעקשות להיאחז במקום למרות הסיכוי הדל להצליח, הסתיימה בניצחון…
ברוכמן וברג: ליגליזצית קנאביס בישראל ובעולם
בשנת 2001 יצאה פורטוגל במהלך נועז ראשון מסוגו והחליטה לעשות דה קרימינזליציה לכל סוגי הסמים – התוצאות היו מדהימות. התברר, שאחוז השימוש בסמים בקרב צעירים בגילאי 15-24 ירד בעשרות אחוזים, ובנוסף ירד באופן דרסטי גם כמות מקרי המוות כתוצאה ישירה מסמים. מה זה יכול ללמד אותנו לגבי הויכוח על הליגליזציה של הקנביס בישראל?
