yehezkeally@gmail.com

המאבק לצמצום האלימות נגד נשים במשפחה זכה להצלחה יחסית במגזר היהודי. אבל, דומה שכל הפעולות שנעשות בו 'אינן עובדות' כשמדובר במגזר הערבי. מדוע? בתרבות המזרח, כבוד הוא עניין של חיים ומוות. יתרה מכך: הערבי לא יכבד את מי שאיננו מכבד את עצמו… היפוכו של הכבוד הוא הקלון (אלעאר). מכיוון שאין כבוד למשפחה ערבית שאינה שומרת על כבודה, היא אינה יכולה לתפקד בסביבתה כאשר אות של קלון דבוק עליה. על כן, היא תעשה כל דבר למחוק את החרפה. לכן, אין עונש שיכול להרתיע אדם "הגואל את כבוד משפחתו" וגם מוות של אדם אהוב עדיף בהרבה על היכולת לחיות עם הקלון. לחשיבותו של הכבוד באזורנו יש השלכות רבות משמעות גם על יחסי ישראל-ערב…

המומחים מומחים למה שקרה לא למה שיקרה. זה כולל גם אותי. להלן כמה מהקונספציות שהפכו בשנים האחרונות ל'מובן מאליו מקצועי' בקרב בכירי מערכות הביטחון. הציבור הישראלי מוזמן לדיון ביקורתי בקונספציות המוצעות לו, בהבנה כי לא המומחים יקבעו לו עד היכן הוא מוכן ללכת במאבקו על עתידו הלאומי בארץ אבותיו.

בשנת 70 לספירה, הכניע טיטוס את ירושלים והחריב את בית המקדש. התוצאה הקשה הזאת באה בהמשך ישיר לניצחון ההלכתי של בית שמאי על בית הלל, שסימן את הקץ לממשלה המתונה שהייתה אז בירושלים, והעבירה זמנית את ההגמוניה מבית הלל לקנאים, שנתמכו בית אנשי בית שמאי. הכאוס והחורבן אותם המיטו הקיצוניים על ירושלים ובית המקדש, החזירו להנהגת העם את אנשי בית הלל, בראשותו של רבן יוחנן בן זכאי…

'הסכמי אוסלו' היו אמורים להזניק את שמעון פרס לגדול שבהישגיו, ולהעצים את הילת פרס הנובל שקיבל. תחת זאת, הם נחשבים בעיני רבים לטעות הגדולה מכולן של המדינאות הישראלית. הם הפכו אותו לשנוי במחלוקת בציבוריות הישראלית; והיעדר חשבון הנפש בעקבותיהם, הוא אחד הגורמים החשובים לשקיעת השמאל הישראלי.

תהה אשר תהה דעתכם הפוליטית, הפוסט הזה איננו עוסק בפוליטיקה, אלא בהיבטים המקצועיים של מיתוג פוליטי – שראוי לו להילמד שוב ושוב על ידי תלמידי מינהל עסקים. הוא בא להציג את אחד ממקרי הלימוד (case study) הקלסיים והגאוניים של מיתוג פוליטי שבוצע על ידי ישראלים, ורלוונטי מאוד לימינו אלה. מקרה הלימוד שלנו הוא השיר: 'חורף 73', שנכתב על ידי שמואל הספרי (לחן: אורי וידיסלבסקי) ובוצע ב-1994 על ידי להקה צבאית: להקת חיל החינוך, לכבוד יום העצמאות ה-46 למדינה…

הפוליטיקה הארגונית ומאבקי העוצמה בארגונים יוצרים מצב, שבו לעתים נתפס המבנה הארגוני כמעין מבוך, שעל המנכ"ל ליצור בו מעקפים ו'לפתוח סתימות', על מנת להשיג את מטרותיו. לכן, אנו מוצאים פעמים רבות באבחון ובניתוח רשתי – צווארי בקבוק, שהם בעלי תפקידים עוצמתיים, שתפקידם לשמש מעין 'חולצי פקקים': לעקוף את ה'סתימות' במערכת, לשחרר תסבוכות ביורוקרטיות ו/או התנגדויות, ולאפשר את השגת המטרות. עם הזמן גדלה עוצמתם של 'חולצי הפקקים' הללו, עד שמכלול הפעילות הארגונים בנושאים קריטיים, נתונה בידיהם. הארגון מתרגל לתהליכים החדשים, מתמכר אליהם, וכתוצאה מכך מתנוונים תהליכי העבודה ה'רגילים'.

דרך בחינת דמותו של הלל הזקן נוכל לראות בבירור כי יש זיקה ברורה בין מתינות בפסיקת ההלכה לבין מתינות פוליטית. הלל הזקן ייצג גישה מתונה בפסיקה ההלכתית שלו, שלקחה בחשבון ככול הניתן את המצב הסוציו אקונומי של הציבור, תוך התחשבות ברורה בשלטון של הורדוס וממשיכיו. בכך הוא הפך לגורם ממתן בהיבט הפוליטי, תוך ניסיון להציל את העיקר על חשבון הטפל…

לשימוש במצלמות השלכות בהיבטים של הגנת הפרטיות, זכויות חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה ודיני ראיות. בשל כך, יהיה על השוטרים להקפיד על הפעלת המצלמות בהתאם לחוק. המאמר עוסק בהיבטים הללו…

קבוצה המצביעים הגדולה ביותר היא הלבנים, אבל, רק 60% מבעלי זכות הבחירה הלבנים מממשים את זכותם ומצביעים בפועל.
הסיבה העיקרית לכך היא חוסר אמון מוחלט בממשלה הפדרלית. העובדה שנדמה לציבור שיש חוק אחד לציבור, וחוק אחר לנבחריו, העצימה את תחושת חוסר האמון לאורך ה 20 שנה האחרונות. פרשיות המין של ביל קלינטון ופרשת המיילים של הילארי קלינטון והעובדה ששניהם יצאו מהם ללא נזק כלשהו הגדילו את התחושה הזאת אף יותר. אם רק 5% מאותם 40% שאינם מצביעים יגיעו להצביע, אנחנו במירוץ אחר לחלוטין לנשיאות!