האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
השימוש בעבריינים בכירים כבוררים כבר מזמן אינו נחלתו של 'העולם התחתון לבדו, והוא תופס מקום גדל והולך גם 'על פני השטח'. מה גורם לאנשים נורמטיביים לכאורה לפנות דווקא לבוררים-עבריינים? בכך עוסק המאמר הנוכחי!
ללא אחיזה מתמדת בשטחי C במלואם, אין למדינת ישראל גבולות בני הגנה. האופן האישי בו התווה רבין את מרחבי C מגלם את הבנתו מרחיקת הראות, לחיוניות אותם מרחבים שמעבר לקוי 1967, בהם מתחייבת אחיזה ישראלית מלאה. הגיעה העת להדגיש כי יש יותר מדרך אחת למימוש הגיון שתי המדינות. מתוך הבנה מחודשת של האינטרס הביטחוני הישראלי במרחב C, מדינת ישראל צריכה לפעול שם, למימוש הפוטנציאל הנחוץ לה, במלוא תנופת הבניה.
הסיפור הקצר על מה שאירע לצפורה, שעליו דן המאמר, הוא המקרה האחרון שמסופר קודם שהופך משה למנהיג, והיא גם גיבורתו הבלתי מעורערת…
מדינת ישראל משרישה פערים חברתיים בהשכלה הגבוהה, ומתעלמת מהמחיר הכלכלי של ההדרה. מבלי להסתכל על התמונה המלאה, היא מממנת לימודים במכוני פסיכומטרי פרטיים שתכליתם אחת – כלכלית. הכל מוקדש לתמיכה ביכולת לעבור מבחן מסוים, הגם שאינו מנבא הצלחה בהמשך הלימודים כלל וכלל!
החל החל מה-16 בספטמבר 2024, השיקה גרמניה מחדש את ביקורת הגבולות הזמנית בכל גבולותיה היבשתיים, ומדינות אירופיות אחרות הולכות בעקבותיה. לעולם המערבי הסתבר, בדרך הקשה, שבעידן הנוכחי, גבולות פתוחים הופכים מדינות מפותחות לעולם שלישי. העולם השתנה והכיוון ברור: אמנת שנגן גוועת. מה הלקח?
בתחילת ינואר פרסם נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובמה, מאמר מפורט ב-Harvard Law Review. במאמר מתייחס אובמה לקשיים עמם צריכה להתמודד מערכת אכיפת החוק בארצות הברית ומפרט את הפעילות שהוא וצוותו עשו, על מנת להפוך את מערכת אכיפת החוק בארצות הברית לשוויונית יותר…
הרג גוליית ביד דוד נחשב לאחד מסיפורי המקרא הידועים ביותר. המיתוס שהוא מעצב בתוכו נשאר בזיכרון הקולקטיבי ההיסטורי של כל הדתות. אולם לא ניתן להתעלם מהקושי שיש לסיפור, מקבילות ההופכות זיכרון היסטורי זה על פניו…
למידע הדיגיטלי המפורט – הנצבר ונשמר במאגרים של חברות מסחריות – יש ערך רב עבור מערכות אכיפת החוק, לצורך פענוח פשעים, שליטה או פיקוח על אוכלוסיות. ככל שתתפתח הטכנולוגיה עתידות שאלות הקשורות לבעלות על המידע, וכן למתח בין פרטיות ומגוון רחב של אינטרסים מסחריים וחברתיים להתחדד ולעמוד במוקד סוגיות משפטיות.
אחת הטעויות הקשות – שמחירן עצום – היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה, לכך בתחום אכיפת החוק, הינה אימוץ הקוד האתי על ידי המשטרה ב- 1997. העיסוק בקוד לא היה כלל-ארגוני אלא של "משוגעים לדבר", שכאילו התעקשו לשנות במו ידיהם את המשטרה, ולגאול אותה מפגעי התרבות הארגונית שלה. זה היה סוג של פתרון לינארי, שיש לו, לכאורה, קשר ישיר בין הבעיה (תרבות של שקר, אלימות משטרתית וכדומה…) לפתרון (משמע, יטמיעו – מה אסור ומה מותר -ויחדלו מלעשות רע…)… את המחיר משלמת המשטרה עד היום!
אחת הטעויות הקשות, שמחירן עצום, היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה לכך בתחום הביטחון הלאומי הינה גירוש פעילי החמאס ללבנון, ב-17 בדצמבר 1992: פעילי הטרור הוצגו כקרבנות; ההתארגנות העצמית ביניהם יצרה וחישלה את דור המנהיגות הבא של המאבק הפלסטיני; העברת ידע טכנולוגי – כמו בניית מכוניות תופת ומטעני חבלה – שדרגה את המאבק העתידי עשרות מונים; ותורות לחימה של טרור וגרילה שהועברו להם – וביניהם טרור המתאבדים – הפכו לנשק העיקרי כנגד ישראל עד היום.
