פנחס יחזקאלי: פוליגרף במשטרה – למה הם נעלבים?

הנה שוב נעלבים: המפכ"ל אלשיך והשר לביטחון פנים ארדן ביקשו לקבוע בחוק, נוהל מסודר לבדיקות במכונת אמת לקצינים בדרגת ניצב. אבל יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם, התנה את קידום החוק בכך שכל קציני החקירות ייאלצו לעבור את הבדיקה. במשטרה זועמים: "אף מקום עבודה לא היה מאשר זאת"… למה? כלום אחרי הניסיון המצטבר של הציבור ברמת האמון והאחריותיות המשטרתית, באמת מגיע לה יחס שונה?

שובו של המשא ומתן…

בהיבט האסטרטגי הכולל – ובלי קשר לדעות פוליטיות של ימין ושמאל – אין מחלוקת בקרב מומחים להיבטים השונים של משא ומתן, כי ה'משאים ומתנים' שניהלה ישראל – כמו גם ההתנהלות, במקרים רבים, מול שליטים מזרחיים ועמיהם – היו אולי מלאי רצון טוב, אך לקו בחובבנות רבה ובטעויות כבדות משקל. רוב הטעויות הללו נבעו מכך, שמנהיגים ומנהלי משא ומתן ייחסו לפלסטינים פרדיגמה של חשיבה מערבית, בעוד אלה מונעים על ידי פרדיגמה של חשיבה מזרחית, השונה ממנה תכלית שינוי. לחלופין, במקרים שבהם ניסו מנהיגים ישראלים לדבר ב'פרדיגמת חשיבה מזרחית' הם שגו, הפכו לנלעגים, והחמירו את המצב עוד יותר…

פנחס יחזקאלי: רשות השידור – קריסה 'לפי הספר'

אין צדק! בשעה שעובדי חיפה כימיקלים פוטרו 'מתחת לרדאר', ללא סיקור תקשורתי, היה הציבור הישראלי שותף דומם – לאורך זמן – לפרפורי הגסיסה הארוכים של רשות השידור. אבל, בדיון הנסיבות קריסתה של רשות השידור יש דווקא צדק רב, ומומלץ ללמד אותן בפקולטות לניהול באוניברסיטאות, מפני שהקריסה הזו התממשה ממש לפי הספר…

גרשון הכהן: גבול כמרחב דינמי

במציאות בה שימור גבולות בינלאומיים הפך לאבן פינה במשפט העמים, מומלץ למדינת ישראל לעיין מחדש ברעיון הישן שאינו מאולץ לחפיפה בין מולדת לבין גבולות מדיניים. בהתלבטות לדוגמה, בין סיפוח רשמי של מעלה אדומים, לבין בניית מאה אלף יחידות דיור במרחב מעלה אדומים, בואכה ים המלח, ראוי לבחון: אם ממילא הגבול החדש לא יוכר, למי נחוץ סיפוח? לקידום האינטרס הישראלי במרחב, בנייה רחבת היקף נחוצה שבעתיים.

אבי הראל: ל"ג בעומר. מיתוס ומציאות

כיצד נוצר ל"ג בעומר? לתאריך זה אין סמך במקרא או אזכור ברור ומפורש בספרות חז"ל. רק במאה השביעית לספירה, החלו לקשור אותו לדברים נוספים, והחל מהמאה ה- 12 הוא קושר למותם של תלמידי ר' עקיבא. רק מהמאה ה- 16 ואילך, כאשר ל"ג בעומר קושר להילולת רבי שמעון בר יוחאי, הוא קיבל את הצביון שאנו מכירים כיום…

אבי הראל: הסתירה בין ספר ויקרא לספר יחזקאל, והמרד ברומאים

השוני בין המקרא לספרי הנביאים, מביא את חז"ל לרעיון לוותר, על ספר יחזקאל, הסותר את דברי המקרא. ברגע האחרון הוא ניצל בידי חנניה בן חזקיה, היה תנא מבית שמאי, שדרשותיו בנושא הסתירות לא נשתמרו. סביר להניח, שאותו תנא רצה לשמר את ספר יחזקאל על אף מגרעותיו, היות ויש בו מסרים של עוצמה וגאולה הנחוצים מאוד לאידאולוגיה של בית שמאי, התומכת במרד ברומי.

אסי אבוטבול, והקריירות המתקצרות של נסיכי הפשע

יוסף (אסי) אביטל (אבוטבול) היה ראש ארגון פשע ויעד חשוב של המשטרה, שהתמחה בגביית חובות על ידי סחיטה, אלימות, ואיומים. הוא בנו ויורשו של ראש משפחת הפשע, פליקס אבוטבול, שנרצח בפתח הקאזינו שלו בפראג. עד הירצחו היה נשוי לקארין, והתגורר עימה ברחוב הלילך בנתניה. הקריירה הפלילית שלו חוסלה למעשה ב- 2011, כאשר נשפט ל- 13 שנות מאסר בפועל. אסי אבוטבול הוא דמות אופיינית לדור הצעיר של עבריינים בכירים, שהקריירות הפליליות שלהם התקצרו מאוד ביחס להוריהם, עקב המלחמות העקובות מדם ביניהם מחד גיסא, והלחץ המשטרתי מאידך גיסא.

אלעד רזניק: התרגיל של ולדימיר פוטין

ההחלטה הרוסית להקמת אזורים אסורים לטיסה (no-fly zones) בסוריה באה למנוע את התבססות הכורדים לאורך הגבול הטורקי, ואת ניתוק סוריה משכנותיה. אבל, להחלטה אין ערך ללא הסכמה אמריקנית. דונלד טראמפ לא אמר 'כן', אבל, ההחלטה הזאת בהחלט מצביעה על כך, שהלחץ האמריקאי והפעולות האמריקאיות בצפון סוריה ובדרומה מלחיצות גם את ארדואן גם את פוטין וגם את האיראנים.

רועי צזנה: תאים מהונדסים כחיסון לדלקת פרקים

שמעתם על מכוניות אוטונומיות, זה ברור. כולם שמעו עליהן. אבל מה לגבי 'תאים אוטונומיים' שמסתובבים בגוף ונלחמים בדלקת פרקים? ההמצאה הזו מפותחת ממש עכשיו, במעבדות מחקר באמריקה שם יצרו סוג חדש של תאים מתוכנתים, שזכו לכינוי "תאי סמארט" – שזה ראשי תיבות באנגלית ל- "תאי גזע משופרים לטיפול שיקומי אוטונומי". התאים הללו אמורים להיות מסוגלים להגן על הסחוס המתדלדל באמצעות הפרשת סחוס חדש במקום הפגיעה, ובנוסף לזאת – מפרישים גם חומר אנטי-דלקתי שמגן על המפרקים מנזקי דלקת הפרקים. וכל זאת, בזמן שהם נשארים בגוף לאורך זמן וממשיכים להגן עליו מדלקות בפרקים…

חגית לרנאו: האם התביעה היא הגוף הנכון לפעול לתיקון הרשעות שווא?

בבסיס המאמץ לתקן הרשעות שווא עומדת אינטואיציה, לפיה מערכות אנושיות אינן חפות מטעויות. במהלך שנות התשעים של המאה ה-20, עם תחילתן של בדיקות DNA וההתפתחויות הטכנולוגיות של בדיקות אלו, נפתח חלון הזדמנויות לבחון מדעית אינטואיציה זו. בשנת 1992 הוקם "פרויקט החפות", שתחילתו בקליניקה בבית ספר למשפטים על שם קורדוזו, בהנחייתם של פרופ' בארי שק (Barry Scheck) ופרופ' פיטר נויפלד (Peter Neufe).