הדחף להתנגד לשלטון קיים, לרבות ביטול הישגיו והייצר למנוע את הצלחתו, היא אחת מהתכונות השליליות הנפוצות במצבים כאלה. המתנגדים למנהיגים הקיימים דוחקים להחליפם מבלי להציע שלטון רציני שיבוא במקומם. המשמעות היא, ביסוס השלילה עקב דחפים אישיים, ללא הצעה אמיתית לאלטרנטיבה חיובית ערכית. זוהי אנרכיה מסוכנת וממוטטת, היכולה לחסל כהרף עין כל הישג שכבר הושג ולבטל כל סיכוי להצלחה או להצלה.
הביטוי שאול אין לו אח ורע בספרות של המזרח הקדום ופירוש השם שאול לא נתבררה כל צרכה. דפוס החשיבה המקראי אומר כי השאול הוא מקום מנוחתם של המתים. פרט לספר קהלת בו יש דילמה להיכן נפש האדם מגיעה בסופו של דבר, הרי שלפי התפיסה המקראית השאול הוא מקומם של רשעי עולם.
What was so terribly wrong in Korah and his followers’ contention with his cousin Moses, that the Talmud singled out as a dispute that “is not for the sake of Heaven”? Contrarily, the Talmud defined the dispute between Hillel and Shammai as positive, the kind of which was for the sake of Heaven
מצב הרוח הלאומי של שבטי ישראל - לאחר סיפור המרגלים והגזירה שנגזרה בעקבותיו, שהם ימותו במדבר - היה בשפל המדרגה. מצב רוח זה הכשיר אותם להתייחס באהדה גדולה למרד של קורח והנשיאים, מרד שקרא תיגר על הנהגת משה ואהרון, והרצון לשוב למצרים...
הביקורת הנוקבת של קורח ועדתו יכולה להיות מובנת ומוסברת בכך שקורח למרות קרבתו המשפחתית למשפחת הכהונה, לא זכה במשרה נחשקת במשכן. העובדה שבני משפחתו שרתו בקודש בתפקידי משנה, דרבנה את המרד האישי שלו כנגד הנהגת העם. כדי שמרד שכזה יצליח, יש לנסות לרתום אליו את כלל העם...
פרשת קֹרַח (קורח) היא הפרשה החמישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל"ב. את עיקר הפרשה תופס תיאור מחלוקת קֹרח ועדתו ותוצאותיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת קורח, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
הברית עם קסטות הכהנים והלויים מקבלת בפרק הזה את התואר "ברית מלח עולם לפני יהוה". היום אנחנו משתמשים בביטוי "מלח הארץ" כדי לבטא אנשים מצוינים. ברית מלח עולם ליהוה – המלח מבטא את הברית בין אלוהים לכוהנים. מלח הארץ – המלח מבטא את הברית בין הארץ, האדמה, לבני האדם. שני ביטויים. בשניהם יש מלח. וההבדל ביניהם הוא ההבדל שבין שמיים לארץ...
פרשת קורח מתארת מחלוקת רחבת היקף כנגד הממסד הדתי וכנגד מנהיגותו של משה. בשונה מפעמים קודמות, הפעם אין זו ביקורת רגילה, אלא כזו הקוראת תגר על הלגיטימיות של ההנהגה של בני ישראל. הביקורת האמורה הינה רחבה ומקיפה הפעם חלקים נרחבים יותר של העם, שחשים כי משה מיצה את תפקידו, והממסד הדתי שולט עליהם באופן לא ראוי ונכון...