חגית לרנאו: "אדוני, פסק דין זו לא המלצה!"

[מקור תמונתו של השופט, חנן מלצר: הרשות השופטת של ישראל] ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק. *  *  * "אדוני, פסק דין זו לא המלצה!" במילים חריפות … להמשך קריאה

יאיר רגב: תיעוד חקירה כתחליף לנוכחות עורך דין

השיטה המשפטית כיום, המאפשרת הרשעה על סמך הודאה, מגלה מתירנות כלפי שיטות חקירה של לחץ ומעודדת הודאות של נאשמים. כתוצאה מכך, חוקרי המשטרה נוטים להעדיף דרכי חקירה המתרכזות בנחקר, במקום לנתב את החקירה לאיסוף ראיות אחרות. לפיכך, מוצע לעגן את חובת נוכחות עורך דין בעת חקירת חשוד, או לחלופין תיעוד החקירה. תיעוד החקירה יהווה חלופה ראויה לשמירה על זכויות החשוד, בהיעדר עורך דין. 

יאיר רגב: עורכי דין בחדרי החקירות

"הכוח משחית" – קבע ההיסטוריון הבריטי, לורד אקטון – "וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט". אמר, וידע מה אמר, ואין טוב יותר מאירוע זיוף החקירה על ידי שוטר במשטרת בת ים, שהקליט  חקירה, שניהל לכאורה עם חשוד, למרות שבאותה העת היה מאושפז בבית החולים… האירוע הזה הינו קדימון מצוין להצעת החוק המתגבשת, לקביעת זכותו של חשוד לדרוש נוכחות עורך דין בעת חקירתו…

שרית אונגר-משיח: התהוות קבוצה מובילה בקמפיין

זהו מאמר שני בסדרה זו, המתאר ומבהיר תהליכים מתוך קמפיין בחירות לרשויות מקומיות, בעזרת רשתות מורכבות. תחילתו של כל קמפיין בהתהוות של קבוצה סביב מועמד. ככל שעובר הזמן, מביאה פעילות הצוות ליצירת קבוצה גדולה והולכת סביב לו. מטרת הקבוצה הזו להתרחב במהירות ולצבור מסה קריטית בסמוך לבחירות. התהליך הזה טומן בחובו הזדמנויות, וגם סיכונים…

פרדוקס הערכים של הפוליטיקה…

חדשות 'מרעישות': יו"ר מרצ הנבחרת, תמר זנדברג (ראו תמונה משמאל) הסתייעה ביועץ האסטרטגי, משה קלוגהפט….ברוכים הבאים לפרדוקס הערכים של הפוליטיקה במדינה דמוקרטית… ככל שתכבול את עצמך לערכים, כך תרד האפקטיביות שלך בהתאמה!

ורד טוהר: מהפכת הדפוס וארון הספרים היהודי

לטכנולוגיית הדפוס הייתה השפעה אדירה על עולם הידע היהודי כבר מימי ערש הולדתה, מאחר שהיא אפשרה את שימורו, האחדתו והפצתו של קורפוס הטקסטים הקדום האוצר בתוכו את ליבתו של עולם הרוח היהודי. בסוף המאה החמש-עשרה הובאו לדפוס שלושה סוגים של חיבורים בעולם היהודי: חיבורים קלאסים, חיבורים ימי בינימים פופולריים, וחיבורים חדשים…

אבי הראל: פירוש הפיוטים שנוספו להגדה של פסח, חלק ב'

זהו חלקו השני של המאמר, שבו פרשתי את הפיוטים של הגדה של פסח בנוסח האשכנזי שאני אמון עליו. בזמנו היה רעיון שהייתי שותף לו, להוציא הגדה של פסח מסורתית וארץ ישראלית, שתכיל את כל המנהגים העיקריים של כלל העדות. רעיון זה לא צלח, בגלל ההתנגדות הרבה לשינוי, בבחינת מנהג ישראל דין הוא, או אין משנים מן המנהג. כך יש מקום למנהגים יפים אבל גם למנהגי שטות רבים שיש להעבירם מהעולם…

שרית אונגר משיח: 'קליקה פתוחה' מול 'קליקה סגורה'

קליקה (Clique) היא קבוצה בארגון (group): תת מערכת בתוך ארגון (שניים או יותר אנשים המקיימים אינטראקציה חברתית); חבריה חולקים מטרה משותפת ומקיימים תלות הדדית ביניהם. ניתן לחלק קליקות לשתי קבוצות עיקריות: 'סגורות' ו'פתוחות'…

רועי צזנה: בשביל מדעי המחשב צריך אוניברסיטה?

אם אתם בטוחים ביכולות האנליטיות שלכם, לכו ללמוד באוניברסיטה מדעי המחשב, חרשו מתמטיקה גבוהה ואת המדע הבסיסי לאורך תואר ראשון-שני-שלישי, וקבלו סיכוי לזכות בפרס הגדול: לתכנת את העולם לפי רצונכם וחלומותיכם, או (מה שיותר סביר) לעבוד עבור חברות-הענק שעושות זאת כיום, במשכורות שרוב הציבור יכול רק לחלום עליהן.

אבי הראל: פירוש הפיוטים שנוספו להגדה של פסח, חלק א'

המאמר עוסק בחלק המסיים של ההגדה, שבו מרוכזים פיוטים שונים שלא כולם קשורים קשר ישיר לחג הפסח. הפיוטים הללו נמצאים בעיקר בהגדות נוסח אשכנז, ולא בכתבי הגאונים,או במחזור ויטרי, ואף לא בהגדות נוסח ספרד או תימן. פיוטים אלה, על פי הידוע כיום, לא נאמרו על שולחן הסדר לפני המאה ה-12…