[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
חדשות 'מרעישות': יו"ר מרצ הנבחרת, תמר זנדברג (ראו תמונה משמאל) הסתייעה ביועץ האסטרטגי, משה קלוגהפט....ברוכים הבאים לפרדוקס הערכים של הפוליטיקה במדינה דמוקרטית... ככל שתכבול את עצמך לערכים, כך תרד האפקטיביות שלך בהתאמה!
פרדוקס הערכים של הפוליטיקה
המושג 'דמוקרטיה' נישא בפינו כמשטר ערכי, בניגוד לאותם משטרים אפלים, שאינם מבוססים על זכויות הפרטים שבתוכם.
אבל 'דמוקרטיה' ו-פוליטיקה הן מערכות מורכבות, וככאלה, הן מונעות ומתפתחות דרך מאבק העוצמה בין מרכיביהן. הכלים במאבק הזה הם עוצמה (משמע, הפעלת כוח ישירה); ו-השפעה (משמע, עוצמה עקיפה).
[להרחבה על עוצמה, לחצו כאן] [להרחבה על השפעה, לחצו כאן] [להרחבה על מאבק העוצמה במערכות מורכבות, לחצו כאן]
אי אפשר לעבוד במזבלה ולהתלונן על הריח...
במאבק העוצמה של המערכת הפוליטית, ערכים הם אבן רחיים על כתפי אלה המנסים להיות אפקטיביים. בפוליטיקה - וגם במערכות מורכבות דומות, כמו יחסי החוץ של מדינות, למשל - פוליטיקאי שמתעקש לשלב ערכים מהותיים בחתירתו לעמדות השפעה, מחליש את עצמו; ואם הוא חפץ להיות אפקטיבי, עליו להשאיר חלק מערכיו בצד הדרך. לכן, כל ניצחון פוליטי מדיף צחנה!
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]
מי שחפץ להשפיע בפוליטיקה חייב ללמוד, כדי למצוא את נקודת האיזון הנכונה בין הערכים להשפעה; ובשביל זה יש מומחים, שהוכיחו את האפקטיביות שלהם, כמשה קלוגהפט., ש'האכיל' את מרץ - ואת הארגונים הנלווים והמזוהים איתה - הרבה 'חצץ' בבחירות האחרונות.
אבל, הערכים הם, לכאורה, הדגל של מרצ. לכן נזקקה תמר זנדברג (ראו תמונה משמאל)- ששואפת להיחלץ ממלכוד היעדר ההשפעה שאליו נקלעה מפלגתה - למסך עשן, בלכתה אליו. לכן, גם הסתבכה בניסיונות טשטוש מביכים כשנחשפו המפגשים.
'אין ארוחות חינם'...
במערכות מורכבות 'אין ארוחות חינם'. מי שלכוד בשבי הצהרותיו, ומטשטש את הצורך להשפיע באפקטיביות על הבוחרים, גוזר על עצמו להיות מפלגת בוטיק של אידאליסטים, הרחק ממוקדי ההשפעה.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]
[להרחבה על המושג 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]
לכן, חייבת הייתה זנדברג להצהיר: "אנחנו הולכים להשפיע. כדי להשפיע צריך ללמוד, ונכון ללמוד דווקא מאלה שלמדנו על בשרנו כמה הם אפקטיביים. נשמע וניקח מהם את שמתאים לנו...".
הייתה צריכה, אבל פרדוקס הערכים הכריע אותה! הבעיה של מרצ היא שלא ניתן להתגבר על הקונפליקט המובנה של פוליטיקה וערכים ללא קיפול דגליה המרכזיים. מתגובותיה של זנדברג לחשיפת קשריה עם קלוגהפט, דומה שגדלה הסבירות לכך, שמה שהיה במפלגה הזו, הוא שיהיה.
בניגוד לרוח המאמר יש דווקא 2 דוגמאות מפורסמות לכך שהתעקשות על ערכים, שהיתה קשה בטווח הקצר הועילה בטווח הארוך. שתי הדוגמאות הן המאבק של גנדי מול האנגלים בהודו ושל מרטין לוטר קינג על זכויות השחורים (וזכויות האדם בכלל) בארצות הברית.
בשני המקרים היו שקראו לאימוץ של טקטיקות ודפוסי מחשבה אלימים שהציגו לכאורה "פרס מהיר" שכן על ידי איום באלימות יגבר הלחץ על הצד השני להגיע להסדר. אלימות היא גם משלהבת וגורמת לתגובת נגד שיוצרת שלהוב של המחנה שלך (ראו כיצד זה עובד מצויין בישראל ובפלסטין- שני המחנות הימניים משני צידי המתרס מעודדים שנאה ואלימות כלפי הצד השני – מקבלים תגובות אלימות ובונים עם תגובות אלה את המחנה שלהם עוד).
גם גנדי וגם קינג סרבו לדרך הזו והלכו לדרך ערכית , דרך שהתבררה כ"דרך ארוכה קצרה" , לקח שנים לגבש מחנה מספיק גדול רחב וכזה שפועל ביחד בצורה אפקטיבית , אבל הפרס היה שתכנון ארוך טווח השתלם ושתי התנועות האלה השיגו הרבה ממה שהן חלמו עליו. בשני המקרים רצח המנהיגים הותיר הרבה אלימות ועם האלימות והחשיבה לטווח קצר גם ירדו חלק מההישגים לטמיון.
כמובן שתמיד ניתן להציג דרישות גבוהות יותר של ערכים שיקשו עוד יותר על הפעילות, אולם המנעות מכל ערכים כלשהם מותירה את הפוליטיקה כלי לקידום פרסונלי \ כלי לקידום אינטרסים כלכליים בלבד. הנשיא או השר וכו' נבחרים אבל ההשפעה שלהם לטובת הציבור עצמו היא נמוכה.
חוששתני שאנחנו חלוקים על המושג ערכים.
במושג 'ערכים' אני מתכוון ערכים לאמות מידה אידאליים, המבוססים על השקפות עולם ביחס לשאלות של צדק, מוסר, אמת.
גם גנדי וגם מרטין לותר קינג דיברו על ערכים אבל ניהלו מאבקי עוצמה לכל דבר, וגם ניצחו אותם. זו מהותה של מערכת מורכבת. והם לא ניצחו כי דבקו באמת, אלא כי הצליחו (קינג בעוצמה ישירה וגנדי בהשפעה) לצבור עוצמה עודפת על יריביהם!