האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
יום השנה לפטירת המפכ"ל השביעי, הרצל שפיר (ה- 26 בספטמבר 2023) היא הזדמנות לבחון שוב את הנסיבות יוצאות הדופן של מינויו ופיטוריו כעבור שנה בלבד מתפקיד מפכ"ל המשטרה (רשמית, כהונתו לא הוארכה בתום שנת ניסיון). מי שירצה יוכל למצוא באירועי השנים ההן הסברים ליחסים הבעייתיים שבין המשטרה לדרג הפוליטי הממונה עליה.
עריכת מכרזים מקובלת – בעיקר במגזר הציבורי במדינות רבות וכן בישראל – במטרה להבטיח בראש ובראשונה הגינות, טוהר מידות וניקיון כפיים, שהם מסמניו של ממשל תקין. אבל, כאשר משתמשים בו באופן סלקטיבי ועיוור, הוא אחד מזרזי השחיתות העיקריים. זה המצב בישראל!
סיפורה של הבינה המלאכותית שניסתה למות – שמובא לפניכם במאמר – ממחיש כמה קשה לנו, כבני-אדם, להתמודד עם מנועי בינה מלאכותית, המסוגלים לחקור מרחב עצום של אפשרויות תוך שעות ספורות. הוא גם צריך ללמד אותנו צניעות בניסיונותינו לפתח בינות מלאכותיות מורכבות יותר – ובאמונה שנוכל לשלוט בהן באופן מלא…
באפריל 2018 תרם לנו סגן מפקד משמרות המהפכה האיראני, חוסיין סאלמי, שיעור בביטחון לאומי, על המושג 'עומק אסטרטגי'. "לישראל אין שום עומק אסטרטגי" – הוא אמר – "לא כדאי לה להסתמך על בסיסי חיל האוויר שלה, כי הם בטווח הטילים שלנו". החלק השני של המשפט נכון מאוד. אבל מה לגבי הראשון?
עוד לא הספקנו לעכל את השינויים שהכניסו בני דור ה-Y, וכבר מידפק על דלתות שוק העבודה דור חדש, שונה מקודמיו: דור ה- Z. החלוצים של בני הדור הזה (ילידי המילניום) כבר גודשים את הקולג'ים במדינות המערב. השפעתם על שוק העבודה בישראל תתאחר במקצת, מן הסתם, בגלל השירות הצבאי והטיול הגדול, מה שמאפשר לנו לנצל את פסק הזמן הנוסף הזה על מנת ללמוד כיצד הולך השוק הזה להתעצב, על ידיהם.
במקום לסדר ג'וב מיותר לפוליטיקאים נכלוליים, אפשר לבטל את מוסד הנשיאות – חסר המשמעות הציבורית – או להכניס בו תוכן אחר. למשל, למנות לתפקיד הנשיאה את כלת פרס ישראל, מרים פרץ!
הטקס האלטרנטיבי הוא לא מקום שאני אגיע אליו. אולם עצם קיומו הוא מהותה של כל דמוקרטיה משוכללת, קל וחומר, הדמוקרטיה הישראלית. כל המנגחים את קיומו של יום הזיכרון האלטרנטיבי; כל ההופכים את עצמם למשמרי הלאומנות הישראלית, חוטאים לקרבן הקולקטיבי האדיר שהוקרב על מזבח שימור צורת החיים הישראלית.
כולנו יודעים שהתקשורת מוטה. לא, לא רק לימין או לשמאל, אלא לסנסציוניות. העיתונים מנסים לתפוס את תשומת הלב שלנו עם הכותרות הבומבסטיות ביותר שהעורכים מצליחים לחשוב עליהן, ועם חדשות רעות, מעצבנות ומתסכלות. וזה עובד להם… אז כדי לאזן ולעודד אתכם, אספתי כמה חדשות טובות שהשתחררו ב- 2018 (רק בארבעת החודשים האחרונים, כן?), ולא זכו להתייחסות ראויה…
'קיפוח יחסי' (Relative deprivation) – להבדיל מ'קיפוח אוביקטיבי' – הוא הרגשה סובייקטיבית (אישית) של אדם, שנוצרת מתוך התייחסות לקבוצת התייחסות מסוימת. מונח זה נטבע על ידי הסוציולוג סמואל א' סטופר, במלחמת העולם השנייה. משמעו, שאנחנו מעצבים את הרשמים שלנו, לא בצורה גלובלית, אלא בצורה מקומית. אנחנו לא מציבים את עצמנו בהקשר הרחב ביותר האפשרי, אלא משווים את עצמנו עם אנשים 'שנמצאים אתנו בסירה אחת'. תחושת הקיפוח שלנו היא יחסית…
יום העצמאות הוא הזדמנות לעסוק מעט גם במלחמת שחרור קודמת שהייתה לעם ישראל – גיבוש והתייצבות ממלכת ישראל במחצית השנייה של המאה האחת עשרה לפני הספירה. לקחי הקרב בין דוד וגוליית הם פרק חובה באסטרטגיה צבאית, כי בקרב הזה ניצח דווקא החזק מבין השניים, והניצחון היה, בעצם, צפוי!
