גדעון שניר: המרבה השכלה -מרבה גם שלום?

תחת הסיסמה "השכלה = שלום", פעלה ישראל לפני - ובמיוחד בעקבות הסכמי אוסלו (1993-5) - כדי לאפשר את פתיחת המוסדות האקדמאים באיו"ש, אלא שעד מהרה הסתבר, שלצד רכישת השכלה גבוהה, התעצמו הרגשות הלאומיים הקיצוניים שהפכו את האוניברסיטאות לקיני ההתנגדות הקשים ביותר נגד מדינת ישראל. לא לשלום ולפיוס כוונו מאמצים אלה, אלא לטרור וחיסולה של מדינת ישראל.

רועי צזנה: בשביל מדעי המחשב צריך אוניברסיטה?

אם אתם בטוחים ביכולות האנליטיות שלכם, לכו ללמוד באוניברסיטה מדעי המחשב, חרשו מתמטיקה גבוהה ואת המדע הבסיסי לאורך תואר ראשון-שני-שלישי, וקבלו סיכוי לזכות בפרס הגדול: לתכנת את העולם לפי רצונכם וחלומותיכם, או (מה שיותר סביר) לעבוד עבור חברות-הענק שעושות זאת כיום, במשכורות שרוב הציבור יכול רק לחלום עליהן.

אלעד ארד: בלי שכל…

מדינת ישראל משרישה פערים חברתיים בהשכלה הגבוהה, ומתעלמת מהמחיר הכלכלי של ההדרה. מבלי להסתכל על התמונה המלאה, היא מממנת לימודים במכוני פסיכומטרי פרטיים שתכליתם אחת - כלכלית. הכל מוקדש לתמיכה ביכולת לעבור מבחן מסוים, הגם שאינו מנבא הצלחה בהמשך הלימודים כלל וכלל!