יאיר רגב: עורכי דין בחדרי החקירות

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי North Charleston לאתר flickr]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

"הכוח משחית" - קבע ההיסטוריון הבריטי, לורד אקטון (ראו תמונה משמאל) - "וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט". אמר, וידע מה אמר, ואין טוב יותר מאירוע זיוף החקירה על ידי שוטר במשטרת בת ים, שהקליט  חקירה, שניהל לכאורה עם חשוד, למרות שבאותה העת היה מאושפז בבית החולים...

[תמונתו של הלורד אקטון משמאל, היא נחלת הכלל]

כזכור, חוקר משטרתי זייף חקירה מוקלטת: הוא הקליט את עצמו חוקר לכאורה נאשם, שכלל לא נמצא במשטרה באותה עת קל וחומר במשרד החקירות. בחקירה הזו סרב לכאורה הנאשם לשתף פעולה, ולענות על השאלות. החוקר מציין כי במהלך החקירה נדף מהחשוד ריח חריף של אלכוהול... ההקלטה ודפי החקירה המזויפת הוגשו לבית המשפט. הנאשם, אנטולי מטיבייצ'וק, שאיננו דובר עברית, התעמת עם שוטרים עד

שנזקק לטיפול בבית החולים. הוא נעצר, מעצרו הוארך והוגש נגדו כתב אישום.

"למזלו" של הנאשם, בעקבות העימות עם השוטרים, (הם טוענים שהוא היה זה שתקף אותם...) הוא אושפז בבית החולים בדיוק בזמן שבו "נערכה" החקירה. ערנותו של הסנגור הצילה אותו. האזנה לקלטות העלתה גם שהחוקר דווח על האשפוז במהלך ה"חקירה"...

[להרחבה אודות פרשת זיוף החקירה על ידי חוקר משטרה, לחצו כאן]

האירוע הזה הינו קדימון מצוין להצעת החוק המתגבשת, לקביעת זכותו של חשוד לדרוש נוכחות עורך דין בעת חקירתו:

[לכתבה המלאה של סטלה קורין-ליבר בגלובס, לחצו כאן]

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת חשוד), התשע"ה–2015 קובעת כי "נוכחות עורך דין בחקירה - חקירת חשוד בתחנה תתנהל בנוכחות עורך דין; לא נכח עורך דין בחקירה, תתועד החקירה בתיעוד חזותי (על נושא חשיבות התיעוד החזותי, ארחיב במאמר הבא):

(ב) אם אין לחשוד אמצעים לשכור עורך דין, ימונה לו סנגור ציבורי. (ג) חשוד רשאי לוותר בכתב על הזכות לנוכחות עורך דין בעת חקירתו. (ד) הודאות החשוד שהתקבלו בחקירה ללא נוכחות עורך דין, ללא תיעוד, או הסכמה לפי סעיף קטן (ג), לא יהיו קבילות." 

שלביו השונים של ההליך הפלילי - החל משלב החקירה הפלילית, עובר בניהול המשפט וכלה בענישה - מחייבים איזון מתמיד, בין השימוש בכוח השלטוני הנדרש לאכיפת החוק לבין ההגנה על זכויות היסוד של החשוד, הנאשם והאסיר. איזון זה מבטיח הן את ההגנה הראויה על זכויות האדם והן את שמירת הלגיטימיות הציבורית של ההליך הפלילי כולו.

החובה לאזן - בין הצורך הציבורי להילחם בפשיעה, לבין שמירה על זכויות הפרט - יוצרת מתח פנימי מובנה; ונוסחת ההפעלה, המאזנת בין הערכים השונים, משתנה ממקום למקום ומזמן לזמן. בשנים האחרונות, שיטות משפט רבות הפנימו את העיקרון, לפיו היכרותו של החשוד עם זכויותיו משמשת תנאי סף לשמירתן של אלה, שכן מי שאינו מודע לקיומה של זכות, לעולם לא יוכל לנסות ולממש אותה.

הפסיקה קובעת כי על המשטרה לספק לחשוד מידע בדבר קיומן של חמש זכויות:

  • הזכות להיוועץ בעורך דין;
  • הזכות לקבל סיוע וייעוץ משפטי והתנאים לקבלתו של סיוע שכזה;
  • הזכות לקבל מידע בהיר ומובן בכל הנוגע לאישומים או לחשדות המועלים נגד החשוד;
  • הזכות לקבל הסברים ותרגום של מידע הנוגע להליך הפלילי;
  • זכות השתיקה !!!.

המשטרה מזלזלת בחובות הללו ופוגעת קשות בזכויות החשודים. זה הבסיס להצעת החוק שנועדה לחסום ולבלום את שאיפת החוקרים לשבור ולהקריס את הגנתו של החשוד !!!

בתי המשפט יכולים לכתוב תִּלֵי תִּלִים על חשיבות זכויותיהם של החשודים והנאשמים, על מעמדם החוקתי. אולם, אם בפועל יאפשר בית המשפט לחוקרי המשטרה לקיים הליכים פליליים המאפשרים פגיעה ממשית בזכויות, מילים אלו יוותרו רק על הנייר. כפי שקורה הלכה למעשה...

מקורות והעשרה

One thought on “יאיר רגב: עורכי דין בחדרי החקירות

  1. הרעיון מעולה. אבל חושש שזה ישמש כעוד אמצעי לתוספת של שכרם של עורכי הדין.
    אולי זו תהיה זכות לנוכחות עו"ד של הסנגוריה הצבורית? או נאמנים מטעם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *