פנחס יחזקאלי: אבדן הדרך של יואב סגלוביץ' והאליטה שלנו

תקציר: אם יש תמונה הממחישה את אבדן הדרך של האליטה בשקיעתה, הרי היא זו שלמטה: יואב סגלוביץ' – שאינו דובר ערבית וזר לתרבות הערבית – יושב נבוך, כ'דימי', על כסא מונמך בין בכירי רע"ם, כשברקע מרעים המואזין פסוקים מהקוראן (מעניין אם הבין את דבריו…).

[בתמונה: "דימי ליד שליטיו המוסלמים"? המקור: דף הטוויטר של עידו שיפוני. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן] — [בתמונה: "דימי ליד שליטיו המוסלמים"? המקור: דף הטוויטר של עידו שיפוני. התמונה היא צילום מסך. אנו מאמינים כי אנו עושים בה שימוש הוגן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

* * *

הצטרפותו של ח"כ וניצב בדימוס יואב סגלוביץ לרשימת רע"ם (הזרוע הפוליטית של התנועה האיסלאמית בישראל, השואבת – למרות ההכחשות – את שורשיה הרעיוניים מתנועת האחים המוסלמים) היא ללא ספק אחד מהמהלכים הפוליטיים חסרי התקדים והמרתקים ביותר שנראו בישראל. אבל מה סיכוייו להצליח, ולהתפתח לכדי שותפות יהודית ערביתי?

עד כה, זה לפחות נראה רע מאוד, עבורו ועבור אליטת ההון הישראלית השוקעת שלנו, ששלחה אותו בלית ברירה, 'להלבין' את רע"ם עבור הבוחרים היהודיים:

[בתמונה: ונשאלת השאלה: מה סיכוייו של המהלך הזה להצליח, ולהתפתח לכדי שותפות יהודית ערבית? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי: Micky Aldridge, Finland. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

התמונה בראש המאמר אומרת הכל!

אם יש תמונה הממחישה את אבדן הדרך של האליטה בשקיעתה, הרי היא זו שבראש המאמר: יואב סגלוביץ' – שאינו דובר ערבית וזר לתרבות הערבית – יושב נבוך בין בכירי רע"ם כשברקע מרעים המואזין פסוקים מהקוראן (אתם חושבים שהוא הבין את דבריו?) ומעשה פלא, כיסאו נמוך יותר מזה של חבריו המוסלמים היושבים לידו.

מוזר? ממש לא. ע"פ האיסלאם יהודי היושב בין מוסלמים הוא בן חסות ('דימי') החייב במס גולגולת (ג'יזייא). זו גם הסיבה למעמד המביך שבו עבאס נמנע מללחוץ את ידו המושטת של סגלוביץ'. ב- 3 באוקטובר 2026 התפרסם תיעוד מביך נוסף שבו סגלוביץ נבהל מהיריות שהתלוו לנאומו ברהט, אבל המשיך.

האסטרטגים של המחאה שלחו את סגלוביץ 'להלבין' את רע"ם. בציבור היהודי – הימני לפחות – הוא נתפס כאידיוט שימושי מובהק, רק שמבנה אישיותו ומידת התבונה והתחכום שלו אינם מסתדרים עם הסבר פשטני כזה… [לאוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים, לחצו כאן].

[לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

[בתמונה: היהודי כבן חסות ('דימי') תחת שלטון מוסלמי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל] — [בתמונה: היהודי כבן חסות ('דימי') תחת שלטון מוסלמי… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

ונשאלת השאלה, למה מכל הפוליטיקאים הסכים סגלוביץ' 'לקפוץ למים'? התשובה מורכבת:

הסיבה הראשונה: מקום בכנסת

המעבר לרע"ם מבטיח לסגלוביץ מקום ריאלי וגבוה (מקום 2) ברשימה לכנסת, לאחר עזיבתו את "יש עתיד". זה מקנה לו זכויות ותנאים של חבר כנסת: הן שכר ותנאים נלווים: חברי כנסת זכאים לשכר חודשי קבוע (כ-50,000 ש"ח ברוטו), רכב צמוד, תקציב ליצירת קשר עם הבוחר, עוזרים פרלמנטריים וחסינות פרלמנטרית, והן השפעה פוליטית ומעמד: חזרה לבית המחוקקים ואפשרות לקדם חקיקה ונושאים ביצועיים (בעיקר בתחומי הביטחון האישי והאכיפה) במסגרת סיעתית יציבה.

סגלוביץ' גם דאג לסייג את כניסתו ושמר על עצמאות אישית: הוא הצטרף כחיבור אישי לרשימת רע"ם לכנסת, אך אינו חבר במפלגת רע"ם עצמה. כן עמד על קבלת חופש הצבעה בנושאי דת ומדינה, וכן על עיגון הצהרות לגבי צביונה של ישראל.

הסיבה השנייה היא האמונה "בצדקת הדרך" הפוליטית

על כך אין להתפלא, אחרי שנים רבות של סוציאליזציה 'על ברכי' האליטה. צריך לזכור שפיקוד המשטרה לאורך שנים היה הומוגני בזהותתו הפוליטית (שמאל מובהק), ובכירים שמזוהים עם הימין אין כמעט (יש 'בארון'…). עדות לכך היא המעורבות האקטיבית של פורום המפכ"לים והניצבים במחאת קפלן ובלחצם על מפכ"לים מכהנים, להתיישר ע"פ הקו שלהם.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: פורום המפכ"לים והניצבים מטביע את המשטרה בפוליטיקה, לחצו כאן]

[בתמונה: סמל המשטרה מחולל בראש חוצות בקפלן, במופע פוליטי, כשמועדון המפכ"לים והניצבים צריך להיות שומר הסף של הארגון לבלתי ידרדר לפוליטיקה... התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות שבה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com] — [בתמונה: סמל המשטרה מחולל בראש חוצות בקפלן, במופע פוליטי, כשמועדון המפכ"לים והניצבים צריך להיות שומר הסף של הארגון לבלתי ידרדר לפוליטיקה… התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות שבה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הסיבה השלישית: אגו של יזם:

סגלוביץ' הוא מטבעו יזם, וככזה לא נרתע לקפוץ כל פעם למים. כמפקד תחנת כפר סבא, הוא לא נרתע מעימות עם מפקד המרחב שלו, בני קניאק (לימים, נציב שב"ס), למרות שזה גרם לו לסיים את תפקידו בטרם עת ולצאת 'לגלות' למכללה להדרכה במכללה לקצינים בכירים בנעורים. הוא היה זה שהקים את היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית של המשטרה במטה הארצי (יאל"כ), ולאחר מכן את לה"ב 433.

הסיבה הרביעית: חנופה שזכה לה המגזר הערבי

סגלוביץ היה האיש שניהל והיה אחראי על תקצוב תוכניות ממשלתיות שיועדו לחברה הערבית בתקופת כהונתו כסגן השר לביטחון פנים (2021–2022), המעורבות שלו התבטאה בשני מישורים עיקריים:

ניהול ותכלול תוכנית "מסלול בטוח": סגלוביץ' מונה על ידי הממשלה לעמוד בראש הצוות הבין-משרדי המתכלל של תוכנית החירום הלאומית למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. התוכנית הקיפה תקציב ייעודי ייחודי של כ-2.4 מיליארד ש"ח (כחלק מתקציב המדינה), וסגלוביץ' היה הגורם המרכזי שריכז את הקצאת המשאבים, שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה, רשויות האכיפה (משטרה, רשות המסים, הפרקליטות ועוד) והרשויות המקומיות הערביות.
מעקב אחרי יישום תוכנית החומש (החלטת ממשלה 550 – "טקאדומה" (تقدم – בערבית: "התקדמות"): כחלק מחברותו בממשלה, סגלוביץ' וצוותו עבדו בצמוד לצוותים הבין-משרדיים והמשרד לשוויון חברתי שעסקו בהעברת תקציבים רחבי היקף לפיתוח תשתיות, חינוך, תעסוקה וחיזוק השלטון המקומי ברשויות הערביות; לכאורה, תוך דגש (שנכשל) על מניעת זליגה של כספי מדינה וטנדרים עירוניים לידי ארגוני פשיעה.

איך מתייחס המגזר לאיש שמחלק כסף? בכבוד מלכים כמובן. זאת למרות העובדה שכספים רבים זרמו למשפחות הפשע הערביות – ששולט עד היום ברשויות הערביות – שהפכו אותם לאימפריה. ניתן להשוות את הזרמת הכספים המסיבית הזו רק לפרשת הבנק למסחר שהפכה את ארגוני הפשיעה היהודיים לארגונים בינלאומיים עצומים ורבי כוח. כלפי חוץ הציגה הממשלה הצלחה רבה של סגלוביץ' במניעת הפשיעה במגזר, ומטבע הדברים, ראינו את מחיר ההזרמה הזו [לאוסף המאמרים על פרשת הבנק למסחר, האירוע המכונן בתולדות הפשע המאורגן בישראל, לחצו כאן].

אבל, אם החנופה לה זכה סגלוביץ' גרמה לו לסבור שיתקבל בכבוד מלכים ברע"ם, הוא טעה מאוד. אם ב'ממשלת השינוי' הוא היה הגביר שחילק כסף, עתה הוא בן החסות הבזוי, ה'דימי' שפועל בשליחות המוסלמים. הכיסא הנמוך הוא רק ביטוי חיצוני לשינוי הדרמטי במעמדו!

[בתמונה: הגביר ירד מגדולתו. ב'ממשלת השינוי' היה סגלוביץ' הגביר שחילק כסף. עתה, הוא בן החסות הבזוי, ה'דימי' שפועל בשליחות המוסלמים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל] — [בתמונה: הגביר ירד מגדולתו. ב'ממשלת השינוי' היה סגלוביץ' הגביר שחילק כסף. עתה, הוא בן החסות הבזוי, ה'דימי' שפועל בשליחות המוסלמים… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

גם תגובות הצופים היהודים מימין (ולא רק) לא אחרו לבוא:

"יהודון בן חסות / דימי ליד שליטיו המוסלמים", "אידיוט שימושי", כלי בידי האחים המוסלמים… דומה שאין עוד מקום נמוך יותר מזה, שיהודי גאה, גנרל במשטרה יכול לרדת אליו. הוא ביקש להקנות לרע"ם אמון, ולתת לה לגיטימציה, ו'נמרח' כולו בצבעיה ובריחה.

יתרה מכך: כניסת סגלוביץ' לרע"ם הולידה גל של תוכניות, שבהן הושוו דברי מנצור עבאס ה"ציוני" בעברית מול דבריו בערבית, וה'תקייה' והקלון התגלו לעיני כל מי שבינה בראשו, ואינו עוצם את עיניו מראות משיקולי עוצמה ומעמד כמו הפוליטיקאים של השמאל ועמיתיהם במינהל הציבורי ובבית המשפט העליון.

[להרחבת המושג: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים השיעים במערב, לחצו כאן]

[בתמונה: תקייה - העמדת הפנים, שבה משטים המוסלמים במערב... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing] — [בתמונה: תקייה – העמדת הפנים, שבה משטים המוסלמים במערב… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

תזכורת: הקריירה המטאורית של יואב סגלוביץ בתחום החקירות

הזינוק של סגלוביץ' לצמרת החל ב- 2004, כשמונה למפקד המייסד של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית של המשטרה במטה הארצי (יאל"כ), וקודם לדרגת תת-ניצב. טבילת האש הראשונה שלו בחקירת פוליטיקאים הייתה כשעמד בראש צוות החקירה של צחי הנגבי שנחשד במינויים פוליטיים פסולים ובחקירת שר האוצר אברהם הירשזון.

שיאה היה בחקירת פרשת הנשיא משה קצב, ניסוי הכלים המוצלח הראשון של 'לוחמה משפטית', שימוש לרעה במערכת האכיפה לצרכים פוליטיים. הרשעת קצב נחשבה לאחד ההישגים המרכזיים בקריירה המשטרתית שלו, שהקפיצה את מעמדו ויצרה מסכת של יחסים אישיים בינו למני מזוז, לטעמי: הממסד הגדול של 'הלוחמה המשפטית' – השימוש לרעה במערכת האכיפה – בישראל.

[לאוסף המאמרים על 'לוחמה משפטית', שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה, לחצו כאן]

[בסרטון: עו"ד יורם שפטל על ספרו של משה קצב]

ואז הגיע הרגע הגדול: אהוד אולמרט התמנה למ"מ ראש הממשלה ב- 4 בינואר 2006 לאחר שאריאל שרון לקה באירוע מוחי קשה ושקע בתרדמת. הוא מונה באופן רשמי, באפריל 2006, לראש הממשלה בפועל, לאחר שמלאו 100 ימים לנבצרותו הבלתי זמנית של שרון. במאי 2006, הציג את הממשלה ה-31 בראשותו, ובה חיים רמון כשר המשפטים, שהגיע לתפקיד מתוך כוונה מוצהרת להגביל את אקטיביזם השיפוטי ולהכניס שינויים עמוקים במערכת: ביטול את זכות הווטו האוטומטית של שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים; ביטול שיטת הסניוריטי – לקראת פרישתו של אהרן ברק בספטמבר 2006 – ופיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

את המהלך לסיכול המאמצים הללו הוביל לדעתי מני מזוז, וסגלוביץ' היה בו צופה מן הצד (הוא היה עסוק בחקירת שר האוצר בממשלת אולמרט, הירשזון): כהונתו של רמון נקטעה לאחר שלושה חודשים בלבד בעקבות פתיחת החקירה ב"פרשת הנשיקה" והגשת כתב האישום נגדו, שהובילו להתפטרותו באוגוסט 2006 [על מעורבותו של מני מזוז ראו למשל במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק שני", לחצו כאן]

חקירת רמון נוהלה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) תחת פיקודה של תנ"צ מירי גולן, בעוד דנינו עמד בראש אגף החקירות מעליה, והיה הממונה על התיק ברמת המטה. מעט מעלילות ''תפירת התיק' גילינו באותה פרשה, בעקבות הסערה הציבורית והמשפטית סביב מחדל האזנות הסתר: אי-העברת תמלילי האזנות סתר רלוונטיים לצוות ההגנה של רמון. בעקבות הליקויים שנמצאו בהתנהלות המשטרתית, קרא מבקר המדינה לבחון הסקת מסקנות אישיות, ובמהלך המשפט אף הגיע דנינו להעיד, והודה כי נפלה תקלה בחשיפת החומרים להגנה.

בתמונה למטה: שר המשפטים וסגן רוה"ם לשעבר, חיים רמון על סחיטת שרי המשפטים ע"י מערכת האכיפה: "כל מי שהיה שר משפטים לעומתי למערכת – או כמעט על אחד שהיה – משום מה קרו לו 'תקלות'"…

[לאוסף המאמרים על 'תפירת תיקים', לחצו כאן]

[בתמונה: שר המשפטים וסגן רוה"ם לשעבר, חיים רמון על סחיטת שרי המשפטים ע"י מערכת האכיפה... התמונה היא צילום מסך] — [בתמונה: שר המשפטים וסגן רוה"ם לשעבר, חיים רמון על סחיטת שרי המשפטים ע"י מערכת האכיפה… התמונה היא צילום מסך]

אולמרט מסתבר, לא הבין את הרמזים של האליטה שמעמדו בסכנה, ומינה כמחליף לרמון את פרופ' דניאל פרידמן, חתן פרס ישראל למשפט, שהיה ידוע כמבקר חריף ומתמיד של האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון ושל מהפכת אהרן ברק. מיד עם כניסתו לתפקיד, החל פרידמן לקדם שורה של יוזמות חקיקה ושינויים מבניים שמטרתם הייתה לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון ולשנות את איזון הסמכויות:

חוק יסוד: החקיקה: הצעה שכללה "פסקת התגברות" שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבוטלו על ידי העליון.
שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים: הפחתת כוחם של שופטי בית המשפט העליון בוועדה וצמצום הזיקה האוטומטית לשיטת הסניוריטי (ותק) במינוי נשיא בית המשפט העליון.
פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה: הפרדה בין תפקידו כראש התביעה הכללית לבין תפקידו כיועץ המשפטי של הממשלה.
צמצום עילת הסבירות ושפיטות: הגבלת היכולת של העליון להתערב בהחלטות ממשלה ומינויים פוליטיים.

מהלכיו של פרידמן הובילו לעימות חריף וחסר תקדים בין הממשלה (בגיבוי חלק מהשרים וראש הממשלה אולמרט) לבין נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, והמערכת המשפטית. אז הבינה האליטה שהבעיה איננה שר המשפטים, אלא ראש הממשלה, ובינואר 2007 החל 'מ סע הציד' (פישינג) נגד אולמרט בהובלת היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שהורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית ראשונה נגד אולמרט (בעודו מכהן כראש הממשלה), בפרשת מכרז הפרטת בנק לאומי (תיק שנסגר מאוחר יותר ללא אישום).

בשלב הזה נכנסה 'הלוחמה המשפטית' של האליטה לשלב חדש, והיה צורך באדם שניתן יהיה לסמוך עליו שינווט את כלל יחידות החקירה של המשטרה במתח שבין ארגוני הפשיעה היהודיים – שהיכו אז ברחובות ישראל – למלחמת האליטה בפוליטיקאים.

בתחילת 2008 קודם סגלוביץ לדרגת ניצב והקים יחידה חדשה של המשטרה, להב 433 שאיגדה תחתיה את יחידות העילית של המטה הארצי. היחידה הזו הוקמה להתמודד עם הפשע המאורגן, אבל גם בלשכת היועמ"ש, גם בפרקליטות וגם בפיקוד אגף החקירות, הכינו אותה ככלי פוליטי שיעשה את ההבדל. ואז, בינואר 2009 התמנה למפקד אגף חקירות ומודיעין.

הוא אישר את המלצות צוות החקירה בעניינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט להעמידו לדין בפרשת המינויים הפוליטיים, אך החליט לסגור את התיק בפרשת הבית בכרמיה. כמו כן המליץ ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להעמיד לדין את שר החוץ אביגדור ליברמן – שהיה אז חלק מובהק מהימין הפוליטי הישראל – באשמת שוחד, תיק אשר נסגר בסופו של דבר לאחר דחיות רבות על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. סגלוביץ טען במספר רב של ראיונות כי: "תיקים ציבוריים בהם נידונים מקרים של בכירים, נבחרים ואישי ציבור ראויים להתברר בבית המשפט ולא להסתיים בהסדר טיעון. ליברמן הוא חשוד שהיה צריך להעמיד לדין על עבירות שביצע".

סגלוביץ הוביל את החקירה המסועפת של פרשת הולילנד מראשיתה, נגד אישים בכירים רבים בהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בתקופת כהונתו נחקרו פרשיות שחיתות רבות נגד ראשי רשויות ואישים בכירים נוספים בהם הרב הראשי האשכנזי לשעבר יונה מצגר והרב יאשיהו פינטו. עם סיום תפקידו כמפקד אגף חקירות ומודיעין, פרש מהמשטרה ביולי 2013, בתום כ-28 שנות שירות.

האם היה קשר בין סגלוביץ' ל'מסמך יצחקי'?

ב- 19 ביוני 2016, פרסם אלון חכמון ב'מעריב' – בעקבות חשיפת ערוץ 10 דאז – כי ראש אגף החקירות בעידן אלשיך כמפכ"ל, ניצב מני יצחקי, ציווה על יחידתו 433, לאסוף ולרכז חשדות לפלילים בנוגע לפוליטיקאים ואישי ציבור. מהפרסום עולה כי ניצב יצחקי, דאג לאגור מידע על חברי כנסת אשר כיהנו בעת ניסוחו, יולי 2014, וריכז במסמך סודי חומרים ומידע אודות עבירות ששמם של חברי הכנסת נקשר אליהן, לכאורה, לרבות עבירות פליליות אשר יתכן ומצריכות חקירות פליליות. האם היה מני יצחקי חריג ברדיפת פוליטיקאים או הייתה זו התרבות הארגונית שמוסדה ע"י יוחנן דנינו והתחזקה ע"י סגלוביץ'? הכל בעיני המתבונן.

האליטה שלנו אוהבת לחלק למיטיביה פרסים ובנובמבר 2013 קיבל סגלוביץ את תודתה: אות אביר איכות השלטון בקטגוריית צבא וביטחון.

ב-29 במאי 2016 הודיע סגלוביץ' על הצטרפותו למפלגת "יש עתיד", ומאפריל 2019 (הכנסת ה-21) ועד היום הוא חבר כנסת. ב- 2021 מונה סגן שר לביטחון פנים (2021–2022): בממשלה ה-36 (ממשלת בנט-לפיד). במסגרת תפקיד זה הופקד באופן ישיר על הובלת תכנית "מסלול בטוח" – התוכנית הלאומית של הממשלה למאבק בפשיעה ובפרוטקשן ברחוב הערבי (ראו בפירוט למעלה). הוא שימש גם ראש מטה השטח והארגון של המפלגה: תפקיד ניהולי-פוליטי מרכזי שאחראי על בניית הסניפים, ריכוז הפעילים והכנת המפלגה למערכות בחירות. במקביל, ריכז את המאבק הפרלמנטרי של סיעת "יש עתיד" בנושאי טוהר המידות, המאבק בשחיתות, רפורמות במערכת האכיפה והמשפט, ושימש כנציג בולט של הסיעה בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

איך תסתיים הפרשה הזו?

לפנינו הימור אסטרטגי חסר תקדים במזרח התיכון, שבו התנועה האיסלאמית מציבה ברשימתה 'דימי' יהודי במקום השני. לאן זה יתפתח? עד כה, המציאות 'השחירה' את סגלוביץ' שעובר מסע של ביזוי פומבי, ואין להתפלא: עבור מוסלמים אדוקים, הכנסת יהודי לרשימתם היא לא פחות מ'צלם בהיכל'.

וכדאי לשאול:

האם סגלוביץ' מבין את שקרה לו? בטוח.
האם פוליטיקאים יהודים אחרים מבינים? אולי.
האם הוא רוצה לסגת? שאלה טובה…
האם ייסוג? לדעתי, תלוי בתוצאות הבחירות. בינתיים, הוא כבול בידיהם – וגם כבול לאידאולוגיה ששלחה אותו לשם – לפחות עד היוודע תוצאות הבחירות.
האם יהיו אחרים שילכו בעקבותיו? במצב הנפשי וברמות הלחצים שבהם עומדים אנשי שמאל (העיתונאים האקטיביסטים בתקשורת הליבה, וה'מצליפים' והבוטים ברשתות החברתיות), התשובה, כנראה, חיובית.

וגם: באילו תנאים זה יכול להצליח?

מבחן ראשון – האתגר האלקטורלי והקלפי: האם תוקם ממשלת שמאל-ערבים? אם כן תקבל הברית הזו חמצן לפחות לטווח הזמן הקרוב. האם יצטרפו מצביעים יהודיים לרע"ם יותר מאלה הערבים שנטשו אותה? נחכה ונראה.

מבחן שני – המשמעת הסיעתית והמשברים האידאולוגיים: השאלה הגדולה היא איך ייראה יום-יום פרלמנטרי משותף כשיצופו סוגיות ליבה נפיצות:

אירועים ביטחוניים ומדיניים: הסלמה ביטחונית, מבצע צבאי או מתיחות בהר הבית ישים את סגלוביץ' ואת חברי רע"ם משני צדי המתרס הרעיוני. היכולת לגשר על פערים אלו בזמן אמת תהיה הקריטית ביותר לשרידות החיבור.
דת ומדינה וערכים חברתיים: אף שסוכם על חופש הצבעה בנושאי דת ומדינה, הצבעות על חוקים הקשורים לקהילת הלהט"ב, מעמד האישה או שבת עשויות ליצור חיכוך מתמיד מול הבסיס השמרני-איסלאמי של המפלגה.

בשורה התחתונה: זהו הימור פוליטי ואידאולוגי נועז לשני הצדדים, שסיכוייו אפסיים. נחכה ונראה!

[לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תפירת תיקים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!