[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]
הדף עודכן ב-27 ביולי 2021
"הן יחרוש בשדות המשק; למה לו אקדח וסטן?; אין חריש עמוק בלי נשק; נומה בן, נומה בן." (יחיאל מוהר)
חקלאות - בוודאי בישראל, אצל הפלסטינים ובמדינות הגובלות איתנו - היא כלי חשוב לביטחון הלאומי של כל מדינה.
בצד מחקר חקלאי יוצא דופן והצלחות בינלאומיות חסרות תקדים, קיימת מדיניות קצרת טווח של הממשל, וחוסר דגש על הדברים הנכונים, שמייבשים את החקלאות היהודית בישראל:
- קשה לחיות היום מחקלאות. פער התיווך מצמצם מאוד את סיכוייהם להרוויח...
- הענף הוא קרבן לפשיעה חקלאית שקשה להפריד אותה מסוגיות ומשיקולים ארוכי טווח של ביטחון לאומי. רק אלפים בודדים הם בעלי משקים חקלאיים;
- כתוצאה מכך, מספר החקלאים מתמעט והולך, מרביתם עובדים זרים; וקרקעות מושכרות - וגם נמכרות - לערבים.
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חקלאות והקשריה הביטחוניים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה:
אוספי מאמרים רלוונטיים נוספים:
-
לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַר, לחצו כאן;
-
על ‘הדרום הפרוע’, לחצו כאן;
-
לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן;
-
לקובץ המאמרים על הגניבות בבסיס צאלים, לחצו כאן;
-
לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן.
[מקור התמונה: Photo by Jannis Knorr from Pexels]
מיכאל ארבל
עופר דקל
גרשון הכהן
- גרשון הכהן: "אם חקלאות כאן מולדת כאן";
- גרשון הכהן: מכתב לסבא – נתן נטע גרדי;
- גרשון הכהן: ההגנה המרחבית בסְפַר – חיונית כתמיד;
- גרשון הכהן: חשבון נפש לאומי – קריסת מפעלנו החקלאי;
- גרשון הכהן: קיימות עירונית וזיקתה למרחב החקלאי;
- גרשון הכהן: אזהרה, רגע לפני קריסת מפעלנו החקלאי;
- האלוף גרשון הכהן והתנועה הקיבוצית;
- גרשון הכהן: שריפת שדותינו בגבול עזה כאיום דורש מענה.
- גרשון הכהן: כך נראה קיום ישראלי בלי כבוד!
- גרשון הכהן: הקורונה והחקלאות הישראלית.
- גרשון הכהן: אם רק היה לנו נוער גבעות בנגב…
- גרשון הכהן: חקלאות ישראלית בגוש עציון: שליחות לאומית!
- גרשון הכהן: הרפורמה שתהרוג את החקלאות!
אבי הראל
פנחס יחזקאלי
- פנחס יחזקאלי: אל תתבלבלו: חקלאות היא ביטחון לאומי;
- פנחס יחזקאלי: ההשתלטות הערבית על קרקעות מתחת לרדאר;
- פנחס יחזקאלי: כשמערכת האכיפה בוגדת באזרחים, חוקי המערב הפרוע עדיפים על אנרכיה!
- פנחס יחזקאלי: מקומה של חקלאות הסְפַר במשרד הביטחון!
רועי צזנה
- רועי צזנה: הנדסה גנטית בצמחים – מעתה ללא פיקוח;
- רועי צזנה: תירס מהונדס בטוח יותר מתירס רגיל;
- רועי צזנה: ייצור אוכל מאוויר;
העשרה
[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]
.
Pingback: הכל על הדרום הפרוע באתר ייצור ידע - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: תשוקת האדם לקהילה - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: כך נראה קיום ישראלי בלי כבוד! - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: תחרות שוק חופשי חוסמת את גאולת ישראל - ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה ומדינאות: אוסף שלישי - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הרפורמה שתהרוג את החקלאות! - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הרפורמה שתהרוג את החקלאות! - ייצור ידע
Pingback: מאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע' - ייצור ידע
Pingback: שלטון הנהלים באתר ייצור ידע - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: חקלאות ישראלית בגוש עציון: שליחות לאומית! - ייצור ידע
Pingback: ריבונות באתר ייצור ידע - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: אם רק היה לנו נוער גבעות בנגב... - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: אם רק היה לנו נוער גבעות בנגב... - ייצור ידע
Pingback: עופר דקל: מי רוצה להיות חקלאי בסין? - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: הקורונה והחקלאות הישראלית - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: כך נראה קיום ישראלי בלי כבוד! - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: כך נראה קיום ישראלי בלי כבוד! - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: כך נראה קיום ישראלי בלי כבוד! - ייצור ידע
Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: שריפת שדותינו בגבול עזה כאיום דורש מענה - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: שריפת שדותינו בגבול עזה כאיום דורש מענה - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: "אם חקלאות כאן מולדת כאן" - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: שריפת שדותינו בגבול עזה כאיום דורש מענה - ייצור ידע
Pingback: מקומה של חקלאות הסְפַר במשרד הביטחון - ייצור ידע
Pingback: רועי צזנה: ייצור אוכל מאוויר - ייצור ידע
Pingback: רועי צזנה: תירס מהונדס בטוח יותר מתירס רגיל - ייצור ידע
Pingback: רועי צזנה: הנדסה גנטית בצמחים – מעתה ללא פיקוח - ייצור ידע
Pingback: כשמערכת האכיפה בוגדת באזרחים, חוקי המערב הפרוע עדיפים על אנרכיה! - ייצור ידע
Pingback: אל תתבלבלו: חקלאות היא ביטחון לאומי - ייצור ידע
Pingback: אבי הראל: יתרונה של ארץ ישראל, אספקת מים, ואפקט הפרפר - ייצור ידע
Pingback: האלוף גרשון הכהן והתנועה הקיבוצית - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: אזהרה, רגע לפני קריסת מפעלנו החקלאי - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: קיימות עירונית וזיקתה למרחב החקלאי - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: חשבון נפש לאומי - קריסת מפעלנו החקלאי - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: ההגנה המרחבית בסְפַר - חיונית כתמיד - ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מכתב לסבא – נתן נטע גרדי - ייצור ידע
Pingback: מיכאל ארבל: מה עושה ישראל באפריקה? - ייצור ידע
הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי יחד עם ג'ון קוב הוציאו לפני 30 שנה את הספר "לטובת הכלל"
בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של האדם לטבע, לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך הכלכלה הנאו-קלאסית שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "כלכלת אדמה". המחברים מראים כיצד הנתק גדל עם השנים:
– בחברות הילידים היחס לטבע היה כמו אל אמא או לאל – דבר שצריך לכבד ויש לו חיים וחשיבות בפני עצמו.
– בזמן התרבות העברית היה יחס משולש של אלוהים-התנהגות מוסרית- ואדמה שבה התהנגות טובה הולידה פרס בדמות יבולים טובים (איש תחת גפנו ותחת תאנתו – בלי גן עדן).
– התרבות הנוצרית התנתקה מאדמה מסויימת והפכה לתרבות "בשמיים"
-הפרוטסנטים ובעקבותים הכלכלנים הצמיחו כלכלה א-חומרית שמנוגדת לחוקי הטבע ובה אין בכלל מקום לשיקולים אקולוגים או חקלאיים. החקלאות היא רק עוד מוצר ככל המוצרים -שכן התפיסה של השוק היא אנטי-הררכית – אין התחשבות בכך שבלי חיטה אין קמח ואין לחם, או שבלי דשן כימי אפשר לגדל הרבה פחות חיטה. עבור הכלכלן הנאו קאלסי הקשר היחיד בין מוצרים הוא המחיר שלהם בשוק והכל מסתכם בזה – זה כל השיקול – שכן הובילו אותו לחשוב שזו השאלה החשובה היחידה
לכן במודל הכלכלי אפשר להגיע בקלות לשיקול כזה –
אם יהיה פחות מזון נחליף אותו בכמות רבה יותר של מוצר אחר כמו עניבות או מחשבים. בתאבון .
החקלאות אכן קשורה לבטחון לאומי אבל כדי להבין זאת צריך לעבור מחשיבה של כלכלה נאו קאלסית לחשיבה של כלכלה אקולוגית שמכירה גם בחשיבות המערכות האקולוגיות, בחשיבות של מזון מקומי ובכך שכלכלה ובטחון אינם דברים נפרדים לגמרי. דברים אלו דורשים ראייה מערכתית, ראייה מדעית וראייה ארוכת טווח. אבל ישראל כיום שבויה בידי קבוצה שחושבת לטווח קצר , סוגדת לכסף מחד ומזלזת במדע מאידך . אקולוגיה וחקלאות הם מילים גסות. מוצר ציבורי – הס מלהזכיר. כלכלה אקולוגית? מערכות מורכבות ? את זה לא צריך להסתיר – אפילו לא יודעים כאן מה זה. הבורות חוגגת ואנחנו נשלם מחיר כבד.