חקלאות וביטחון לאומי באתר 'ייצור ידע'

תקציר: מתי נבין שחקלאות - בוודאי בישראל, בשטחי הפלסטינים ובמדינות הגובלות איתנו - היא כלי חשוב לביטחון הלאומי? בצד מחקר חקלאי יוצא דופן והצלחות בינלאומיות חסרות תקדים, או מגלים מדיניות קצרת טווח וחוסר דגש נכון מייבשים את החקלאות היהודית בישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חקלאות והקשריה הביטחוניים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dennis Jarvis. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]
[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dennis Jarvis. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

עודכן ב-25 באוקטובר 2023

"הן יחרוש בשדות המשק; למה לו אקדח וסטן? אין חריש עמוק בלי נשק; נומה בן, נומה בן." (יחיאל מוהר)

מתי נבין כי חקלאות היא בראש ובראשונה ביטחון לאומי, בוודאי בישראל, אצל הפלסטינים ובמדינות הגובלות איתנו - היא כלי חשוב לביטחון הלאומי של כל מדינה.

בצד מחקר חקלאי יוצא דופן והצלחות בינלאומיות חסרות תקדים, קיימת מדיניות קצרת טווח של הממשל, וחוסר דגש על הדברים הנכונים, שמייבשים את החקלאות היהודית בישראל:

  • קשה לחיות היום מחקלאות. פער התיווך מצמצם מאוד את סיכוייהם להרוויח...
  • הענף הוא קרבן לפשיעה חקלאית שקשה להפריד אותה מסוגיות ומשיקולים ארוכי טווח של ביטחון לאומי. רק אלפים בודדים הם בעלי משקים חקלאיים;
  • כתוצאה מכך, מספר החקלאים מתמעט והולך, מרביתם עובדים זרים; וקרקעות מושכרות - וגם נמכרות - לערבים. 

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חקלאות והקשריה הביטחוניים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה: 

אוספי מאמרים רלוונטיים נוספים:

[בכרזה: אם חקלאות כאן, מולדת כאן. מתי נבין את חשיבותה של החקלאות לביטחון הלאומי של ישראל? מקור התמונה: Photo by Jannis Knorr from Pexels]
[בכרזה: אם חקלאות כאן, מולדת כאן. מתי נבין את חשיבותה של החקלאות לביטחון הלאומי של ישראל? מקור התמונה: Photo by Jannis Knorr from Pexels]

מיכאל ארבל

.

.

.

עופר דקל

.

.

.

.

.

.

גרשון הכהן

אבי הראל

.

.

.

.

.

פנחס יחזקאלי

.

.

.

.

רועי צזנה

.

.

העשרה

[בסרטון: שושנה דמארי, שיר ערש נגבי]

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

2 thoughts on “חקלאות וביטחון לאומי באתר 'ייצור ידע'

  1. הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי יחד עם ג'ון קוב הוציאו לפני 30 שנה את הספר "לטובת הכלל"

    בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של האדם לטבע, לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך הכלכלה הנאו-קלאסית שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "כלכלת אדמה". המחברים מראים כיצד הנתק גדל עם השנים:

    – בחברות הילידים היחס לטבע היה כמו אל אמא או לאל – דבר שצריך לכבד ויש לו חיים וחשיבות בפני עצמו.
    – בזמן התרבות העברית היה יחס משולש של אלוהים-התנהגות מוסרית- ואדמה שבה התהנגות טובה הולידה פרס בדמות יבולים טובים (איש תחת גפנו ותחת תאנתו – בלי גן עדן).
    – התרבות הנוצרית התנתקה מאדמה מסויימת והפכה לתרבות "בשמיים"
    -הפרוטסנטים ובעקבותים הכלכלנים הצמיחו כלכלה א-חומרית שמנוגדת לחוקי הטבע ובה אין בכלל מקום לשיקולים אקולוגים או חקלאיים. החקלאות היא רק עוד מוצר ככל המוצרים -שכן התפיסה של השוק היא אנטי-הררכית – אין התחשבות בכך שבלי חיטה אין קמח ואין לחם, או שבלי דשן כימי אפשר לגדל הרבה פחות חיטה. עבור הכלכלן הנאו קאלסי הקשר היחיד בין מוצרים הוא המחיר שלהם בשוק והכל מסתכם בזה – זה כל השיקול – שכן הובילו אותו לחשוב שזו השאלה החשובה היחידה
    לכן במודל הכלכלי אפשר להגיע בקלות לשיקול כזה –
    אם יהיה פחות מזון נחליף אותו בכמות רבה יותר של מוצר אחר כמו עניבות או מחשבים. בתאבון .

  2. החקלאות אכן קשורה לבטחון לאומי אבל כדי להבין זאת צריך לעבור מחשיבה של כלכלה נאו קאלסית לחשיבה של כלכלה אקולוגית שמכירה גם בחשיבות המערכות האקולוגיות, בחשיבות של מזון מקומי ובכך שכלכלה ובטחון אינם דברים נפרדים לגמרי. דברים אלו דורשים ראייה מערכתית, ראייה מדעית וראייה ארוכת טווח. אבל ישראל כיום שבויה בידי קבוצה שחושבת לטווח קצר , סוגדת לכסף מחד ומזלזת במדע מאידך . אקולוגיה וחקלאות הם מילים גסות. מוצר ציבורי – הס מלהזכיר. כלכלה אקולוגית? מערכות מורכבות ? את זה לא צריך להסתיר – אפילו לא יודעים כאן מה זה. הבורות חוגגת ואנחנו נשלם מחיר כבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *