תקציר: סוֹבְלָנוּת מחייבת הבנה, כי בעולמנו, שום דבר אינו מוחלט. הכל יחסי והכל הקשרי; וכי בני אדם ניכרים בחוסר השלמות שלהם, אבל גם בייחודיות הפשוטה והמקורית שלהם. על כן, חשוב לא לשפוט, אלא לנסות ולהבין; ולהוסיף עובדות והנמקות שיתכן שתתמוכנה באמונות שלנו; אבל יתכן גם שתערערנה אותו.

[לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

זהו מאמר ראשון העוסק ב'סובלנות'. למאמר האחר, לחצו כאן:

• רוני אקריש: פרדוקס הסובלנות.

*  *  *

אחד המטיפים הגדולים לסובלנות היה הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ראו תמונה למטה בהמשך המאמר, משמאל). באחד ממכתביו, הוא מסביר כי לא יכול היה להכריח אף אחד לקבל על עצמו את כללי התורה, לא משום שלהכריח מישהו, לשנות את התנהגותו, לא היה ראוי לשבח, אלא פשוט, משום שבפועל, היה בלתי אפשרי לעשות זאת.

אבל הרב אברהם יצחק הכהן קוּק גם לימד אותנו במעשיו, כמה קשה עלינו היא הסובלנות, כשהאחר משמיע דברים, הפוגעים ב'ציפור נפשנו'...

אתר נוטריקון מתאר את העימות המפורסם שבינו לבין העיתונאי והעסקן, איתמר בן אב"י (בנו של אליעזר בן יהודה):

"בחודש כסליו תרצ"ג פרסם איתמר בן אב"י... מאמר בעיתונו 'דואר היום', בגליון יום שני כ"ט חשון תרצ"ג (28 בנובמבר 1932), שבו טען בין היתר כי אשמת היהודים היתה במלחמות עמון ומואב נגדם בתקופת המקרא: 

[התמונה משמאל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק היא נחלת הכלל]

"כי אנחנו הננו האשמים, על פי הרוב, במלחמותיהם נגדנו, תמיד התערצנו אליהם לבלי די ונעש בהם שפטים... מתוך אדיקות מיותרה הכרזנו כי עד דור עשירי לא יוכל מואבי או עמוני להתקבל בקרבנו...".

ודווקא אותו מופת לסובלנות, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, יצא בחריפות נגד איתמר בן אב"י. הוא דאג להדפסת כרוז (אם תרצו, מעין ציוץ בטוויטר של אותם ימים...), תחת הכותרת "מחאה פומבית", ובו קרא לאיתמר בן אב"י: "דיך! סתום פיך!"... (ראו הכרזה למטה).

עתה, בואו ונחזור לתיאוריה...

סובלנות מהי? המשגה

סוֹבְלָנוּת (tolerance) היא ערך מוסרי חיוני, שעלינו לקדם ביתר שאת, ביחד עם כבוד האדם. היא מניחה, דעתו של אדם ויכולתו לבטא את עצמו מחוברת לחירותו של הפרט ולכבודו. משמעותה היא התייחסות בפתיחות, בכבוד, בהבנה ובהיעדר אפליה, לדעתם של השונים מאיתנו, מבחינה חברתית, תרבותית או דתית. זאת, גם אם איננו מסכימים או תומכים בדעותיהם, התנהגויותיהם או אמונותיהם (ויקיפדיה: סובלנות). המושגים ההופכיים לסובלנות הם פלגנות ופנטיות; ואלה לטעמי, הגרועים שבפגמים.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

מעבר להיבט הערכי, לסובלנות יש תפקיד חשוב ביכולת הישרדותנו. מגוון דעות - הנשמעות באווירה המאפשרת שיח ולימוד הדדי - מאפשר לנו שלא ליפול למלכודות של 'פער רלוונטיות' עם המציאות, ולהילכד בפרדיגמות שאבד עליהן הקלח!

סובלנות היא האופן שבו אנו מבטאים את ההערכה שאנו אמורים לחוות כלפי זולתנו. לקבל כל אחד כיצירה נפרדת - השווה לנו בערכה ובכבודה המוסרי - שיש לה את הזכות לחשוב ולהביע את רצונותיה ושאיפותיה, ללא כל מבוכה לגבי השוני שלה, אמונותיה ודעותיה. מצד אחד, אנו מכירים באחר כסובייקט חושב; ומצד שני, אנו מכירים ביכולתו ליזום ולהציע; כך שמתקיימים בינינו יחסי משא ומתן ויחסי שותפות.

חילופי דעות בין אנשים משלבים בין הלמידה הדרושה לאדם; להנאה שבביצועה ובעיבוד הידע שלנו, בעקבותיה, מחדש. עצם התהליך חשוב לא פחות מהתוצאה!

הסובלנות והדת

דתות מטבען מגלות, פעמים רבות, חוסר סובלנות כלפי חריגות באומר ובמעשה, כלפי מה שנתפס כ'עיקר'. אולם הבאתי בתחילת המאמר את דבי הרב אברהם יצחק הכהן קוּק בדבר חוסר היכולת לכפות אמונה על אחר. גם בדת יש מקום לסובלנות; מה עוד שהוודאות המוחלטת והלהט שמקנה האמונה, מתאזנים עם ערך מהותי נוסף: אהבת ישראל, של כלל העם, כולל אלה שנתפסים כלוקים, בשגיאות ובפגמים העמוקים ביותר.

וכיצד נסגל לעצמנו את הסובלנות?

שינוי התנהגות; והאמונות שלנו הן המפתח להתנהגותנו שלנו. על כן, אם ברצוננו לשנות את התנהגותנו, אנחנו חייבים לשנות בהתאמה גם את אמונותינו; והשינוי הזה תלוי מאוד בידע שלנו. חוסר סובלנות והאשמת האחר לא תביא אותנו לשם.

סובלנות מחייבת הבנה, כי בעולמנו, שום דבר אינו מוחלט. הכל יחסי והכל הקשרי; וכי בני אדם ניכרים בחוסר השלמות שלהם, אבל גם בייחודיות הפשוטה והמקורית שלהם. על כן, חשוב לא לשפוט, אלא לנסות ולהבין; ולהוסיף עובדות והנמקות שיתכן שתתמוכנה באמונות שלנו; אבל יתכן גם שתערערנה אותו.

[לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו;
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו;
• הרחבת המושג: 'פרדיגמה';
• אוסף המאמרים על משא ומתן;
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו;
• הרחבת המושג: 'תהליכי עבודה';
• אוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו;
• הרחבת המושג: 'הקשר';

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: סובלנות.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), משא ומתן באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2019), תהליכי עבודה: מחזור הדם של הארגון, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל בהקשר – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 24/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), פער רלוונטיות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/7/20.