תקציר: מאמר זה מתבונן על הסובלנות בדרך של חשיבה מערכתית: סובלנות היא מערכת מורכבת, המאופיינת בשלימות ניגודית של הפכים. מחד גיסא, היא אבן היסוד של חברות מתורבתות, ומעלותיה רבות. מאידך גיסא, היא טומנת בחובה את זרעי חוסר הסבלנות...

[לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלימות ניגודית / שלימות הניגודים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה, העוסק ב'סובלנות'. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

• רוני אקריש: 'פרדוקס הסובלנות' של קרל פופר – גם לסובלנות יש גבולות;
• פנחס יחזקאלי: 'פרדוקס הסובלנות' הכשיל את ה'רב תרבותיות'.

*  *  *

סובלנות היא אבן היסוד של חברות מתורבתות, ומעלותיה רבות: החל מטיפוח לכידות חברתית, שלום, הבנה ושיתוף פעולה בין יחידים וקהילות מגוונות, ועד לטיפוח חדשנות וקידמה. בעולם יותר ויותר מחובר, סגולות הסובלנות קריטיות מאי פעם, והיא הנתיב להרמוניה חברתית ולהתקדמות.

אבל מערכת מורכבת היא שלימות ניגודית של הפכים. זו מהותה של החשיבה המערכתית. אין יום ללא לילה, אין שמחה ללא עצב, ואין טוב בלי רע. הניגודים שלובים זה בזה ומגדירים זה את זה.

כך גם הסבלנות, שטומנת בחובה את זרעי חוסר הסבלנות.

אמחיש זאת בסיפור:

אחד המטיפים הגדולים לסובלנות היה הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ראו תמונה למטה). באחד ממכתביו, הוא מסביר כי לא יכול היה להכריח אף אחד לקבל על עצמו את כללי התורה, לא משום שלהכריח מישהו, לשנות את התנהגותו, לא היה ראוי לשבח, אלא פשוט, משום שבפועל, היה בלתי אפשרי לעשות זאת.

אבל הרב אברהם יצחק הכהן קוּק גם לימד אותנו במעשיו, כמה קשה עלינו היא הסובלנות, כשהאחר משמיע דברים, הפוגעים ב'ציפור נפשנו'... 

אתר נוטריקון מתאר את העימות המפורסם שבינו לבין העיתונאי והעסקן, איתמר בן אב"י (בנו של אליעזר בן יהודה):

"בחודש כסליו תרצ"ג פרסם איתמר בן אב"י... מאמר בעיתונו 'דואר היום', בגליון יום שני כ"ט חשון תרצ"ג (28 בנובמבר 1932), שבו טען בין היתר כי אשמת היהודים היתה במלחמות עמון ומואב נגדם בתקופת המקרא: "כי אנחנו הננו האשמים, על פי הרוב, במלחמותיהם נגדנו, תמיד התערצנו אליהם לבלי די ונעש בהם שפטים... מתוך אדיקות מיותרה הכרזנו כי עד דור עשירי לא יוכל מואבי או עמוני להתקבל בקרבנו...".

ודווקא אותו מופת לסובלנות, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, יצא בחריפות נגד איתמר בן אב"י. הוא דאג להדפסת כרוז (אם תרצו, מעין ציוץ בטוויטר של אותם ימים...), תחת הכותרת "מחאה פומבית", ובו קרא לאיתמר בן אב"י: "דיך! סתום פיך!"... (ראו הכרזה למטה).

עתה, בואו ונחזור לתיאוריה...

בשבח הסובלנות - המשגה

סוֹבְלָנוּת (tolerance) היא ערך מוסרי חיוני, שעלינו לקדם ביתר שאת, ביחד עם כבוד האדם. היא מניחה, שדעתו של אדם ושיכולתו לבטא את עצמו מחוברים לחירותו ולכבודו. משמעותה היא התייחסות בפתיחות, בכבוד, בהבנה ובהיעדר אפליה, לדעתם של השונים מאיתנו, מבחינה חברתית, תרבותית או דתית. זאת, גם אם איננו מסכימים או תומכים בדעותיהם, התנהגויותיהם או אמונותיהם (ויקיפדיה: סובלנות). 
המושגים ההופכיים לסובלנות הם פלגנות ופנטיות; ואלה לטעמי, הגרועים שבפגמים. 

סובלנות היא האופן שבו אנו מבטאים את ההערכה שאנו אמורים לחוות כלפי זולתנו. לקבל כל אחד כיצירה נפרדת - השווה לנו בערכה ובכבודה המוסרי - שיש לה את הזכות לחשוב ולהביע את רצונותיה ושאיפותיה, ללא כל מבוכה לגבי השוני שלה, אמונותיה ודעותיה. מצד אחד, אנו מכירים באחר כסובייקט חושב; ומצד שני, אנו מכירים ביכולתו ליזום ולהציע; כך שמתקיימים בינינו יחסי משא ומתן ויחסי שותפות.

סובלנות הופכת את התהליך לחשוב, לא פחות מהתוצאה: חילופי דעות בין אנשים משלבים בין הלמידה הדרושה לאדם; להנאה שבביצועה ובעיבוד הידע שלנו, בעקבותיה, מחדש.

מעלותיה של הסובלנות רבות:

• קידום גיוון והכלה: במהותה, סובלנות היא אימוץ השונות וכיבוד הכבוד והזכויות של כל פרט, ללא קשר להבדלים באמונות, רקע או זהויות. על ידי קידום ההכללה, סובלנות יוצרת סביבה שבה אנשים מרגישים מוערכים ומכובדים על מי שהם, ובכך מטפחת תחושת שייכות וקהילה.
• טיפוח לכידות חברתית: הסובלנות משמשת גשר המחבר בין אנשים על פני פערים תרבותיים, דתיים ואידיאולוגיים. בחברות המאופיינות בסובלנות, אנשים נוטים יותר לנהל דיאלוג בונה, לפתור קונפליקטים בדרכי שלום ולשתף פעולה לטובת הכלל. תחושת לכידות חברתית זו חיונית ליציבות ולשגשוג של קהילות, מדינות והעולם כולו.
• עידוד ראש פתוח ואמפתיה: תרבות של סובלנות מטפחת ראש פתוח ואמפתיה, המאפשרת לאנשים להעריך נקודות מבט וחוויות שונות. על ידי ערעור על דעות קדומות והטיות, הסובלנות מרחיבה את אופקי ההבנה ומעשירה את השטיח של הידע והחוכמה האנושית.
• הגנה על זכויות אדם וכבוד האדם: בחברות סובלניות, ניתן ליחידים את החופש להביע את עצמם, לממש את אמונותיהם ולממש את שאיפותיהם ללא חשש מאפליה או רדיפה. שמירה על זכויות יסוד אלו היא לא רק ציווי מוסרי אלא גם תנאי מוקדם לטיפוח צדק, שוויון והגינות לכולם.
• זרז לחדשנות ולהתקדמות: סובלנות מטפחת סביבה תורמת לחדשנות וקידמה על ידי קבלת פנים לנקודות מבט ורעיונות מגוונים. חברות מכילות רותמות את היצירתיות והכישרונות הקולקטיביים של אנשים מרקעים שונים, ומניעות התקדמות במדע, טכנולוגיה, אמנות ותרבות. על ידי אימוץ הגיוון, הסובלנות הופכת לזרז לחדשנות ולמניע לפיתוח סוציו-אקונומי.
• להקל על סכסוכים ואלימות: בניגוד לאי-סובלנות, שלעתים קרובות מלבה פילוג וסכסוך, סובלנות משמשת 'תרופה חזקה' לאלימות וקיצוניות. על ידי קידום הבנה, כבוד הדדי ודו-קיום שליו, סובלנות מסייעת למתן את הסיבות השורשיות לסכסוך ולבנות גשרים של פיוס על פני פערים. בכך, סובלנות מניחה את הבסיס לעולם שליו ובטוח יותר עבור הדורות הבאים.
• מעבר להיבט הערכי, לסובלנות יש תפקיד חשוב ביכולת הישרדותנו. מגוון דעות - הנשמעות באווירה המאפשרת שיח ולימוד הדדי - מאפשר לנו שלא ליפול למלכודות של 'פער רלוונטיות' עם המציאות, ולהילכד בפרדיגמות שאבד עליהן הקלח!

כיצד נסגל לעצמנו את הסובלנות?

אמונותינו הם המפתח להתנהגותנו. על כן, אם ברצוננו לשנות את התנהגותנו, אנחנו חייבים לשנות בהתאמה גם את אמונותינו; והשינוי הזה תלוי מאוד בידע שלנו. חוסר סובלנות והאשמת האחר לא תביא אותנו לשם.

סובלנות מחייבת הבנה, כי בעולמנו, שום דבר אינו מוחלט. הכל יחסי והכל הקשרי; וכי בני אדם ניכרים בחוסר השלמות שלהם, אבל גם בייחודיות הפשוטה והמקורית שלהם. על כן, חשוב לא לשפוט, אלא לנסות ולהבין; ולהוסיף עובדות והנמקות שיתכן שתתמוכנה באמונות שלנו; אבל יתכן גם שתערערנה אותו.

חוסר הסובלנות - הצד השני של המטבע

בעוד שסובלנות נתפסת בדרך כלל כסגולה ועמוד תווך של חברות דמוקרטיות, קיימים היבטים בעייתיים הקשורים ליישומו. אלו כוללים:

• 'סובלנות של חוסר סובלנות' היא אולי הנושא הפרדוקסלי ביותר בסובלנות: האתגר כיצד להתמודד עם חוסר הסובלנות עצמו. אם סובלנות מיושמת ללא הבחנה, היא עלולה לאפשר מבלי משים לאידיאולוגיות או התנהגויות חסרות סובלנות לשגשג, ולהוות איום על עצם עקרונות השוויון, החירות וזכויות האדם שהסובלנות מבקשת לקיים.
• סובלנות יכולה לפעמים להוביל לרלטיביזם מוסרי, שבו כל האמונות וההתנהגויות נחשבות תקפות ומקובלות באותה מידה. זה יכול להיות בעייתי כאשר זה מונע מיחידים או מחברות להתייצב נגד פרקטיקות המוכרות באופן אוניברסלי כמזיקות או לא צודקות, כגון אפליה, דיכוי או אלימות.
• חוסר מעש מול חוסר צדק: סובלנות עלולה לגרום לשאננות או לחוסר מעש לנוכח חוסר הצדק. במקום לאתגר באופן אקטיבי פרקטיקות מפלות, או לתמוך בשינוי חברתי, אנשים עשויים לקבל באופן פסיבי את הסטטוס קוו, במסווה של סובלנות, ובכך להנציח אי-שוויון ועוולות מערכתיים.
• ערעור הלכידות החברתית: סובלנות מוגזמת, במיוחד כלפי אידיאולוגיות קיצוניות או רטוריקה מפלגתית, עלולה לערער את הלכידות החברתית ולטפח קיטוב בתוך החברות. על ידי מתן לגיטימציה לאידיאולוגיות מזיקות או מתן לגיטימציה לשנאה בשם הסובלנות, אנו מסתכנים בשחיקה של קשרי האמון והכבוד ההדדי החיוניים לחברה מלוכדת ועמידה.
• יישום סלקטיבי: קיים סיכון להחלה סלקטיבית של סובלנות, כאשר קבוצות או יחידים מסוימים זוכים לסובלנות בעוד שאחרים נדחקים לשוליים או מודרים. זה יכול להחריף את חוסר האיזון הכוחני הקיים ולחזק דפוסים של אפליה ודיכוי, ולערער את עקרונות השוויון וההכלה שהסובלנות מתיימרת לקיים.
• סובלנות כצורת שליטה: במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בסובלנות ככלי לשליטה חברתית, המשמשת להשתיק קולות מתנגדים או לשמור על הסטטוס קוו. על ידי ניסוח קריאות לצדק או שוויון כבלתי סובלניים או קיצוניים, בעלי עמדות כוח עשויים לשאוף לדכא דרישות לגיטימיות לשינוי ולהנציח מערכות קיימות של פריבילגיות ודיכוי.
• היעדר אחריות: לבסוף, סובלנות שאיננה מלווה באחריות, יכולה לאפשר פטור מעונש למי שפוגע או מפר את זכויותיהם של אחרים. ללא מנגנונים קיימים כדי להטיל אחריות על יחידים או מוסדות על מעשיהם, הסובלנות עלולה להפוך לעיקרון חלול שאינו מצליח להגן על חברי החברה הפגיעים ביותר.

סובלנות וחוסר סובלנות בדת

לאורך ההיסטוריה, הדתות היו מקור לסובלנות ולחוסר סובלנות גם יחד, ופעילותן משמשת פעמים רבות עדשה, שדרכה מתגלות הסובלנות וחוסר הסובלנות גם יחד. לכאורה, מטיפות הדתות לחמלה, לאהבה ולהבנה. אולם, אלה מכוונים בדר"כ כלפי מאמיניהן בלבד. דתות מטבען גם מגלות פעמים רבות, חוסר סובלנות כלפי חריגות באומר ובמעשה, כלפי מה שנתפס כ'עיקר'. יתרה מכך, הפרשנות והיישום של עקרונות אלה יכולים להשתנות מאוד בין המאמינים.

דוגמאות לסובלנות דתית כוללות דו-קיום היסטורי של קהילות דתיות שונות בחברות פלורליסטיות כמו ספרד של ימי הביניים תחת שלטון אסלאמי או האימפריה העות'מאנית. לעומת זאת, מקרים של חוסר סובלנות דתית יש בשפע, ממסעי הצלב והאינקוויזיציה הספרדית ועד לסכסוכים דתיים עכשוויים באזורים כמו המזרח התיכון או דרום אסיה.

הסובלנות שבדת:

• קבלה של מגוון: מסורות דתיות רבות דוגלות בסובלנות, ונותנות דגש על קבלה וכבוד לאנשים בעלי אמונות, רקע וסגנונות חיים שונים. הדבר נובע פעמים רבות מהכרה בכבודם ובערך הטבועים של כל בני האדם, ללא קשר לשיוך הדתי שלהם.
• דיאלוג בין-דתי: סובלנות מופגנת לעתים קרובות באמצעות דיאלוג ושיתוף פעולה בין-דתי, שבו נציגים של קהילות דתיות שונות מתכנסים כדי לטפח הבנה, לקדם שלום ולהתמודד עם אתגרים משותפים העומדים בפני האנושות.
• צדק חברתי וחמלה: קהילות דתיות סובלניות עוסקות ביוזמות ובמעשי חמלה לצדק חברתי, פועלות להקלת סבל, טיפול באי-שוויון וקידום רווחתם של כל חברי החברה, ללא קשר לזהותם הדתית.

חוסר הסובלנות שבדת:

• אקסקלוסיביות ופונדמנטליזם: קבוצות דתיות מסוימות מאמצות אמונות אקסקלוסיביות או פונדמנטליסטיות, ורואות באמונתן את הדרך האמיתית היחידה לישועה או הארה. זה יכול להוביל לחוסר סובלנות כלפי מי שדבק במסורות דתיות שונות, ולעתים קרובות התוצאה היא אפליה, גיור או אפילו אלימות.
• עדתיות ופילוג: חוסר סובלנות בתוך דתות יכול להתבטא באמצעות עדתיות וקונפליקטים תוך-אמוניים, שבהם עדות או כתות שונות מתחרות על לגיטימציה או סמכות בתוך אותה מסורת דתית. זה יכול לגרום לפילוגים, לאיבה ואפילו לעוינות בין פלגים שונים.
• הקצנה דתית: פרשנויות קיצוניות להוראות הדת עלולות להוליד חוסר סובלנות, להוביל לפעולות טרור, רדיפה או דיכוי בשם הדת. קבוצות קיצוניות עשויות לכוון ליחידים או קהילות הנתפסות ככופרים, כופרים או כופרים, המבקשים לכפות את אמונותיהם באמצעות כפייה או כוח.

בחברה העכשווית, הדתות ממשיכות להתמודד עם סוגיות של סובלנות וחוסר סובלנות. בעוד שמנהיגים וקהילות דתיים רבים דוגלים בשלום, פיוס ודו-קיום, אחרים מנציחים נרטיבים מפצלים, מקדמים אפליה או מסיתים לאלימות בשם הדת.

לסיכום סוגיה זו, פעילות הדתות משקפת משחק גומלין מורכב בין סובלנות וחוסר סובלנות, המעוצב על ידי פרשנויות מגוונות לתורות דתיות, הקשרים חברתיים-תרבותיים ומורשת היסטורית. בעוד שלדתות יש פוטנציאל לקדם סובלנות ולטפח הבנה, יש להן גם את היכולת לתדלק חוסר סובלנות וסכסוכים.

הכרה והתייחסות לדינמיקה זו חיונית לקידום הרמוניה דתית, כיבוד זכויות אדם ובניית חברות מכילות.

בתחילת המאמר הבאתי את דברי הרב אברהם יצחק הכהן קוּק בדבר חוסר היכולת לכפות אמונה על אחר. גם בדת יש מקום לסובלנות; ואצלנו בדת היהודית, הוודאות המוחלטת והלהט שמקנה האמונה, מתאזנים עם ערך מהותי נוסף: אהבת ישראל, של כלל העם, כולל אלה שנתפסים כלוקים, בשגיאות ובפגמים העמוקים ביותר.

סיכום

סובלנות היא לא רק אידיאל נעלה אלא הכרח מעשי לבניית חברה הרמונית, צודקת ומשגשגת. מטיפוח לכידות חברתית וקידום גיוון ועד לדלקת חדשנות והפחתת סכסוכים, היתרונות של הסובלנות הם רבים ומרחיקים לכת.

אבל, סובלנות לא חפה מממדיה הבעייתיים. הכרה והתמודדות עם אתגרים אלו חיוניים לטיפוח חברה מכילה, שוויונית וצודקת יותר, שבה נשמרת הסובלנות בצורה אחראית ועקרונית.

[לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שלימות ניגודית / שלימות הניגודים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו;
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו;
• הרחבת המושג: 'פרדיגמה';
• אוסף המאמרים על משא ומתן;
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו;
• הרחבת המושג: 'תהליכי עבודה';
• אוסף המאמרים על על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו;
• הרחבת המושג: 'הקשר';
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית';
• אוסף המאמרים על חשיבה מערכתית;
• הרחבת המושג 'פרדוקס'.
• מאמרו של רוני אקריש: 'פרדוקס הסובלנות של קרל פופר – גם לסובלנות יש גבולות'.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: סובלנות.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), משא ומתן באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2019), תהליכי עבודה: מחזור הדם של הארגון, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל בהקשר – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 24/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), פער רלוונטיות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• רוני אקריש (2023), 'פרדוקס הסובלנות' של קרל פופר – גם לסובלנות יש גבולות, ייצור ידע, 22/3/23.