פנחס יחזקאלי: הווק, מכת ה'נעורות'. סדר תרבותי פרוגרסיבי מטורלל

תקציר: מטרת הווק (WOKE) זהה למטרות הבולשביזם בתחילת המאה העשרים, ולמטרות האנרכיסטים מאז ועד היום: "עולם ישן עדי יסוד נחריבה!". הוא עושה זאת דרך שליטה בשפה ובתודעה, השתלטות ו/או פירוק היררכיות ומבני כוח מסורתיים, יצירת "דת חילונית" חדשה ומוקד כוח גלובלי, והצבת השוויון תחת המריטוקרטיה (החתירה להישגים, תוך קידום המתאימים ביותר).

עודכן ב- 4 באפריל 2026

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

'WOKE' הוא הביטוי העממי של האידאות הפרוגרסיביות. משמעותו היא: 'התעורר'!, 'התפכח' ותהיה מודע לעוולות חברתיות ולאי שוויון, במיוחד אלה הקשורים לגזע, מגדר וצורות אחרות של אפליה על בסיס זהות.

זוהי היא תנועה מהפכנית שהוקמה בארצות הברית, עם כניסת ממשל אובמה לתפקידו ב- 2009, הפכה לדת המדינה ממש בעידן ביידן, וסחפה את אמריקה למשבר, המאיים על עצם קיומה כאומה. כיום היא אבדה את השפעתה הפוליטית, ונמצא בנסיגה ו'בשינוי פאזה' בארצות הברית, אולם עדיין מבוססת מאוד במדינות המערב ובישראל.

מהן מטרותיו של הווק?

אם נשאל איש ווק (Woke) למטרות תנועתו, הוא ישיב לנו בוודאי שמדובר בהשגת "צדק חברתי". אבל אם נעמיק בתשובה ונזקק אותה, נגלה שהמטרה האמיתית זהה למטרות הבולשביזם בתחילת המאה העשרים, ולמטרות האנרכיסטים מאז ועד היום: "עולם ישן עדי יסוד נחריבה!".

ואז, מתוך הכאוס שייווצר, יצמח סדר חדש ('כאורדר'): עולם חדש נטול גבולות, שבו הכל יהיה שונה: המבנה החברתי, הפוליטי והתודעתי [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן.

המשמעות של הרס הקיים ברורה: כיאה למהפכה שמאלית, תנועת ה- WOKE אינה יכולה להיות דמוקרטית.

איך מחריבים את 'העולם הישן'?

החומרים הקיימים בתחום זה מבולבלים מעט, אבל יש ארבע מטרות משנה שאין לגביהן ערעור:

1. שליטה בשפה ובתודעה (Linguistic Control), ודרך זה, שליטה באנשים.
2. השתלטות ו/או פירוק היררכיות ומבני כוח מסורתיים: כל מוסד שמשמר את ההגמוניה של ה'לבן' – משפחה, דת, מדינה, לאום, מוסדות מדינתיים, אקדמיה, תקשורת – כל אלה הם כלי 'דיכוי', ויש לפרקם או להשתלט עליהם.
3. יצירת "דת חילונית" חדשה ומוקד כוח גלובלי.
4. ביטול המריטוקרטיה (החתירה להישגים, תוך קידום המתאימים ביותר) והחלפתה ב"שוויון תוצאה" (Equity): בסוג של ייצוג שווה לכולם, בלי קשר ליכולותיהם.

מה הווק רוצה להשיג בתחומים השונים

התחום	מה הווק רוצה להשיג?	מה הוא מבקש להחליף?
זהות	זהות קבוצתית (מגדר, גזע, נטייה)	זהות אישית ולאומית
צדק	צדק חלוקתי (Equity)	צדק עיוור ושוויוני (Equality)
אמת	"האמת שלי" (חוויה סובייקטיבית)	אמת אובייקטיבית ומדעית
חברה	פירוק מוסדות (Disrupt)	יציבות ומסורת

העיקרון הבסיסי: השתלטות זוחלת ושיטתית במקום מהפכה

בניגוד למהפכות הקלאסיות של המאה ה-20 – שהתבססו על תפיסת מוקדי כוח פיזיים: ארמון הנשיאות, תחנת הרדיו או בסיסי הצבא – המהפכה התרבותית העכשווית, המזוהה עם תנועת ה"ווק" (Woke), פועלת דרך אסטרטגיה של "צעדה ארוכה דרך המוסדות". זהו כיבוש שקט, לעתים סמוי מן העין, שאינו מבקש להפיל את המבנה השלטוני מבחוץ, אלא להשתלט על ה"תוכנה" המפעילה אותו מבפנים. המטרה אינה שינוי חוקים גרידא, אלא שינוי השפה, הקטגוריות המחשבתיות ותפיסת המציאות של הפרט והחברה.

בלב האסטרטגיה הזו עומדת ההבנה שהשליטה האמיתית נמצאת במקום שבו מעצבים את התודעה. האקדמיה משמשת כ"מעבדה" שבה מיוצרים המושגים החדשים; התקשורת והמרחב התרבותי מתפקדים כצינור ההפצה שמנרמל אותם; והמערכת המשפטית והמינהלית (הביורוקרטיה) הופכת אותם לכלי אכיפה הממשטרים את השיח ואת ההתנהגות. כאשר המוסדות הללו נכבשים, נוצר מצב שבו הערכים המסורתיים או הליברליים-קלאסיים נדחקים לשוליים לא בכוח הזרוע, אלא באמצעות יצירת הגמוניה תרבותית חדשה שמגדירה כל התנגדות כבלתי מוסרית או כ"חריגה" מהנורמה.

החדשנות של תנועת הווק טמונה ביכולתה לרתום את המגזר התאגידי והמינהלי – גופים שנתפסו בעבר כשמרניים או נייטרליים – ולהפוך אותם לסוכני שינוי רדיקליים. דרך מנגנונים של משאבי אנוש, קודים אתיים ויוזמות גיוון (DEI), התנועה מצליחה להנדס מחדש את המרחב הציבורי והתעסוקתי. במקום מהפכה שמגיעה מלמטה (הפועלים), זוהי מהפכה שמגיעה מלמעלה (האליטות המוסדיות), והיא מבקשת לפרק ולבנות מחדש את זהות הפרט – לא עוד אזרח אוטונומי, אלא צבר של זהויות קבוצתיות המוגדרות דרך יחסי כוח של מדכא ומדוכא. יצויין כי מגמה זו נבלמה בינתיים בארצות הברית, אולם שרירה וקיימת בעולם המערבי כולל בישראל.

בסופו של דבר, הכיבוש המוסדי הזה נועד לייתר את הצורך בהפיכות אלימות. אם המערכת החינוכית, המשפטית והתרבותית מדברת כולה בקול אחד, התודעה האנושית משתנה בהתאם. בני האדם מתחילים לתפוס את עצמם ואת החברה דרך המשקפיים של האידאולוגיה החדשה, מה שהופך את המהפכה לכזו שקשה מאוד להתנגד אלה – שכן היא לא רק שולטת במה שמותר לעשות, אלא בראש ובראשונה במה שניתן לחשוב ולומר.

הווק מפרש את העולם דרך פוליטיקת הזהויות

הווק מחלק את העולם לקבוצות 'מדכאות' ו'מדוכאות', לפי גזע, מגדר ומוצא (פוליטיקת זהויות) [לאוסף המאמרים על פוליטיקת הזהויות, לחצו כאן].. סדר הקדימויות הזה מפריט את הצדק והמוסר. אין יותר צדק ומוסר מוחלטים. הכל רלטיבי, ומי שמדוכא יותר, גם צודק יותר, וככל שמעשיו גרועים יותר, הם רק מספרים עד כמה דוכא בעבר [להעמקה על: רלטיביזם ופירוק האמת ע"י ה־Woke,לחצו כאן].

כך נוצרת היררכיה חדשה, לפי הסדר הבא:

1. הקבוצה המצטלבת (Intersectionality) שעדיפה על פני כל הקבוצות [להרחבה בסוגיה זו, לחצו כאן]:
2. מיעוטים גזעיים ואתניים:
3. נשים (לא לבנות) ומיעוטים מגדריים.
4. קהילות LGBTQ+
5. אנשים עם מוגבלות.
6. מיעוטים דתיים ותרבותיים.
7. קבוצות שוליים אחרות.
8. בתחתית הסולם נמצא הלבן, האמיד, בעל ההון המסורתי כמובן.

[להרחבה על פוליטיקת הזהויות והמעמדות החדשים, לחצו כאן]

המחשה ממחוזותינו למחוזות המטורללים אליהם הגיעה פוליטיקת הזהויות, היא הציוץ של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בחשבון הטוויטר שלה: "מהיום מבחינתנו אפשר לקרוא לנו אוניברסיטת בן/בת גוריון בנגב"… (עמר, 2023):

הקבוצה החשובה ביותר היא הקבוצה המצטלבת (Intersectionality) שעדיפה על פני כל הקבוצות:

אלה שזהותם מצטלבת בין כמה מעמדות מקופחים. למשל, טרנסג'נדרית שחורה. העובדה שיש לאנשים זהויות מרובות, יוצרת מצב שהם סובלים מצורות שונות של דיכוי (כגון הומופוביה, טרנספוביה, גזענות או אסלאמופוביה) שמצטלבות ומגבירות זו את זו.

[להרחבה ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הצטלביות' (Intersectionality). המעמד החשוב ביותר בפוליטיקת הזהויות]

הסדר הזה משליך ישירות לגבי צדק ומוסר בעולם החדש

סדר הקדימויות הזה מפריט את הצדק והמוסר. אין יותר צדק ומוסר מוחלטים. הכל רלטיבי, ומי שמדוכא יותר צודק.

[להעמקה על: רלטיביזם ופירוק האמת ע"י ה־Woke, לחצו כאן]

הווק פוטר את האדם מהצורך לחשוב. התוצאה: 'טפשת' המונים

תופעת ה"ווק" (Woke), בגלגולה הקיצוני, אינה מסתפקת עוד בשאיפה לצדק חברתי, אלא הופכת למעין "טייס אוטומטי" מוסרי הפוטר את הפרט מהצורך המפרך לחשוב, לבקר ולנתח מציאות מורכבת. כאשר האידיאולוגיה מכתיבה מראש מי הקורבן ומי המקרבן על סמך זהויות קבוצתיות בלבד, התבונה הביקורתית מוחלפת בדבקות דוגמטית בסיסמאות לעוסות. התוצאה היא "טפשת המונים" – מצב שבו אנשים משכילים מוותרים מרצון על הלוגיקה ועל בחינת העובדות כדי לא לחרוג מהשורות או להסתכן בביטול חברתי. בתהליך זה, הניואנסים נעלמים, האמת הופכת משנית לנרטיב, והשיח הציבורי מידרדר לרמה רדודה של התניה פבלובית, שבה צדקנות מחליפה את החוכמה והקונפורמיזם מחליף את האומץ האינטלקטואלי.

[לאוסף המאמרים על עידן הטיפשות הווקיסטי, לחצו כאן]

נספח 1: אינני זקוק לך יותר. אני 'ווק' עכשיו…

עשיית יתר ניווטה את נשיא ארה"ב – ואת תומכיו בישראל – למצב ללא מוצא, וחיזק מאוד את ראש הממשלה נתניהו, ואת מעמד ישראל בזירה המזרח תיכונית.

נספח 2: "העליונות הגזעית הלבנה" של ישראל…

משך שנים היה הסרט 'אקסודוס' בכיכובו של פול ניומן האגדי, נכס צאן ברזל של ההסברה הישראלית. היום, הוא נושך אותנו בישבננו… כך אנחנו נתפסים במערב, ועבור דור ה- WOKE – שהתחנך על ברכי תורת הגזע הביקורתית (ה- CRT) – זוהי ההוכחה האולטימטיבית להיותנו חלק מ'העליונות הלבנה', שמדכאת את הפלסטינים המוחלשים והמסכנים…

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: תורת הגזע הביקורתית האנטישמית של ה- WOKE.

נספח 3: בימי הפרוגרס, אלוהים אוסף את השכל מבני האדם…

אל תייגעו אותנו בפרטים… ספרו לנו רק מי הרע ומי הטוב, ויאללה להפגין ברחוב! ככה, אפשר ללבוש חולצה ולחבוש כובע של 'אחים לנשק', ובה בעת להפגין עם שלט של "מסתכלים לכיבוש בעיניים"…

נספח 4 מדף הטוויטר של The almighty: היכן התגורר ה- WOKE לפני שנות ה- 70…

WOKE הוא הביטוי העממי של האידיאות הפרוגרסיביות שמאיימות היום להקריס את העולם המערבי לתוך עצמו. המושג נטבע בסוף העשור הראשון של המילניום. הוא מתאר תת תרבות רדיקלית שהשתלטה על מוקדי משמעותיים כוח באמריקה; ומייצרת בה סדר תרבותי חדש, תוך שימוש סלקטיבי בחופש הביטוי ובהשתקת מתנגדים.

הציבור הישראלי רחוק מה- WOKE, אבל אליטת ההון הישראלית עושה בו שימוש הפוך מהמערב, כדי לשמר את הסדר התרבותי הישן, כשהיא מחדירה אותו דרך הפקידות הבכירה בשירות הציבורי המזוהה איתה, לכל תחומי חיינו.

הכרזה שואלת היכן היה ה- WOKE לפני שנות ה- 70 של המאה הקודמת, אז החל להכות שורשים לאיטו במערב ולהחריבו, והיא משיבה: בבית מחסה לחולי נפש ואליו הוא גם עתיד לחזור!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן

[לאוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פוליטיקת הזהויות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: כאורדר, לחזור מן הכאוס לסדר חדש.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על פוליטיקת הזהויות.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: רלטיביזם ופירוק האמת ע"י ה־Woke
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'הצטלביות' (Intersectionality). המעמד החשוב ביותר בפוליטיקת הזהויות.
• אוסף המאמרים על עידן הטיפשות הווקיסטי.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף מאמרים בין כאוס לסדר באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 15/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), כאורדר, לחזור מן הכאוס לסדר חדש, ייצור ידע, 4/8/23.
• פנחס יחזקאלי (2017), פוליטיקת הזהויות. האסטרטגיה שפרקה אותנו! ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), רלטיביזם ופירוק האמת ע"י ה־Woke , ייצור ידע, 13/6/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'הצטלביות' (Intersectionality). המעמד החשוב ביותר בפוליטיקת הזהויות, ייצור ידע, 2/6/24.