תקציר: משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף שלישי של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מערכות משפטיות במדינות מקוטבות פוליטית, נוטות לאבד אמון ולגיטימציה, וללא שני אלה, מתערער מעמדו של בית המשפט ללא תקנה! על כן, הן חייבות להקפיד פי כמה וכמה. אבל אצלנו, במקום להקפיד, טבל בית המשפט שלנו ביודעין את מלוא גופו בביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. לכן, ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם.

מנהיגיה הנוכחיים של ההיוריסטיקה הישראלית בינוניים ומטה, ואינם מגיעים לקרסוליו של מייסד פרופ' אהרן ברק, שמביט במחזה במרומי גילו, ומן הסתם מתפלץ מהאופן שבה יורשיו מבזבזים את ירושתו. הוא ניסה לנצל שעת כושר ולסים את משפט נתניהו, אך נרתע בלחץ ההמון והאליטה מסנוורת הכוח, שאינה מבינה כמוהו, שזמנה תם.

ואם לא די בכך, אחרי שהשניא את עצמו על העם והסביר לו עד כמה אינו ראוי בעיניו, התפנה בית המשפט שלנו - בעיצומה של מלחמה קיומית - לחפש לו עם אחר, ראוי יותר, ומצא אותו בפלסטינים, המשחרים לפתחו מידי יום ומבקשים סעד למחבליהם ולהם. והוא? שעריו פתוחים לפניהם, והעם בישראל רואה וחמתו עולה, עד לפיצוץ הבלתי נמנע.

בדף זה אספנו עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.

מם ראשון: מהלך הפגנת הימין ב- 5/6/25, נופץ חלון בבית המשפט העליון, וההיסטריה חוגגת. למה?

כי זה מקרב בעיני המחאה ושלוחיה, את התרחיש הקמאי, המפחיד מכולם: שכמו בשדה תימן, המוני ה'בבונים' יפרצו לבית המשפט העליון, כמו שפרצו בני "המעמד השלישי" הצרפתי לבסטיליה, ויחריבו את לשכות השופטים.

ואז, ישבר הקסם, וכולם יבינו בדרך הקשה, שאין משפט ללא אמון וללא לגיטימציה.

* * *

מם שני: משפט שתוצאותיו נקבעות מראש, באמצעות הרכב השופטים, איננו משפט. זו רמאות!

אם שיבוץ השופטים בתיקי בג"ץ קובע את פסק הדין, כי דעותיהם ידועות ממילא, ואם כבר ראינו כיצד הנשיא עמית מזיז שופט שדעותיו אינן מתאימות לפסק הדין הרצוי לו (סולברג), אז מה הטעם בכלל בקיום משפט? איזה סיכוי יש לבית המשפט העליון לזכות באמון ובלגיטימציה? ואם הכל פוליטי, אז למה שהשופטים לא ייבחרו כבר ע"י פוליטיקאים, לפי יחסי הכוחות בכנסת?

ומומלץ לאנשי המחאה השמחים היום מהמצב הנוכחי לחשוב שוב. מערכות מורכבות מתהפכות, וזה רק שאלה של זמן עד שבית המשפט ישנה את פניו. וכשפסקי הדין יקבעו מראש ע"י נשיא באוריינטציה ימנית, הבומרנג יחזור אליהם, בגדול ולתמיד!

מם שלישי: האם השופטים הבינו שהגיע הרגע לעצור את ההידרדרות במעמדו של בית המשפט העליון?

פרופ' דני פרידמן נהג תמיד לומר שלבית המשפט העליון חושים מחודדים והוא יעשה הכל על מנת לשמור על כוחו ומעמדו. שופטי העליון גילו לויאליות וחבר ותמכו בהכתרתו המפוקפקת של יצחק עמית כנשיאם, אבל האם אינם עיוורים ואינם חרשים, ובהחלט חרדים למעמדו של המוסד שבו הם יושבים. הם שומעים את הקולות המתגברים בעם ובכנסת, הקוראים למשבר חוקתי, ובניגוד לעם שאיננו מבין, הם גם יודעים שברגע שהרשויות המחוקקת והמבצעת תעמודנה על שלהן ולא תחשושנה, הסיפור ייסגר לתמיד!

הם שומעים ורואים את זעקות המשפחות השכולות באולמם, ואת נחישות חברי הכנסת של הימין לעצור את ההשתלטות חסרת הרסן של הרשות השופטת על הרשויות האחרות. הם שמעו גם את הנשיא טראמפ, וראו איך הצליח ממשלו לשתק את עבודת בית הדין הבינלאומי, והם מבינים שנשיאם אחוז אמוק, להדהיר אותו ואותם לעבר התהום. עצם העובדה שנתנו לחילוקי הדעות שביניהם לצאת החוצה בדיון על מינויו של דוד זיני כראש השב"כ, ב- 1 ביולי 2025, מלמדת שהם מאותתים לציבור הישראלי שהם מודעים לזעמו, ושיש שופטים בירושלים.

האם האומץ הזה שגילו יעמוד להם מול הלחצים בכתיבת ההחלטה?

מם רביעי: הכל מתחיל לצאת החוצה...

כך עובדת הקומבינה, ונקבעים ההרכבים: "עתירות המוגשות לבג"ץ, נסביר, מגיעות אל "מדור קליטה" ומשם לשופט תורן. אם השופט קובע כי התיק יעבור לדיון בפני הרכב שופטים, הוא מגיע אל מה שנהוג לכנות "היומן". בפועל, מדובר על עובדת בית המשפט העליון, עו"ד יפעת דומידיאנו, שמנהלת את יומני הדיונים והשיבוצים. כשהיא מזהה עתירות חשובות, היא מעבירה אותן ללשכת הנשיא לקבלת הנחיות. לפי החוק, הנשיא רשאי לקבוע את ההרכבים. עד עמית, נשיאי העליון עשו זאת אמנם במשורה, מכיוון שעל ידי שיבוץ השופטים ניתן למעשה להשפיע על תוצאת פסק הדין, אך לרוב זה נעשה בעתירות העקרוניות והחשובות ביותר..."

"ב-2025 קבע השופט עמית כי בחמש עתירות, החשובות ביותר שנדונו השנה, ידון הרכב הסניוריטי ולא הרכב אקראי: פיטורי ראש השב"כ רונן בר, הדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ביטול חוק לשכת עורכי הדין, ביטול חוק נציב התלונות על השופטים וביטול החלטת הממשלה למנוע פרסום ממשלתי בעיתון "הארץ". הרכב סניורטי נקבע גם בבג"ץ הגיוס ובג"ץ נציב שירות המדינה על ידי מ"מ הנשיא הקודם עוזי פוגלמן, אך מי שנתן בהם צו על תנאי ונמנע מהרחבת ההרכב הוא השופט עמית."

מסתבר שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ועכשיו זה מתחיל לצאת החוצה... נראה שבנשיא עמית אין אמון ואין לגיטימציה, לא רק בקרב העם, אלא גם בין שופטי העליון עצמם!

מם חמישי: אם זה נכון והממשלה החליטה להתעלם מבג"ץ, המחאה ובית המשפט העליון קרובים לסיום תפקידם ההיסטורי בפורמט הנוכחי!

למי שאיננו מבין, משבר חוקתי (למי יישמעו כולם, לממשלה נבחרת או לבית המשפט, בלה בלה...) רלוונטי רק כשאין בממשלה אמון ואין לה לגיטימציה. כך היה בליל גלנט הראשון, והממשלה נסוגה בתבונה, וחיכתה שבית המשפט והמחאה 'יאבדו גובה', ויקריסו את עצמם במו ידיהם. בית משפט בנוי על אמון ולגיטימציה. החלטת הממשלה להתעלם מבג"ץ - כי אין לו סמכות החלטה - מגיעה ברגע הגרוע בתולדותיו, ומבטלת לחלוטין את מה שנשאר מהלגיטימציה של המוסד הזה, שאיבד את דרכו.

לא צריך להיות משפטן כדי להבין, שבית המשפט בצדות. הוא מונהג ע"י האדם השנוא במדינה, מגלומן, נטול עורמה ותחבולה, שעושה הכל מהמקפצה, ששנאתו והאידאולוגיה הווקיסטית שלו מעוורים אותו. הוא חצה מזמן כל מסגרת חוקית, ממציא חוקים משלו, ומדהיר את הרכב העדין והמיוחד הזה היישר לעבר התהום.

והרי זה פלא. אפילו לשופטים אין חשק להתרסק למטה. מבחן זיני - שנעשה בחוסר סמכות משווע - הלעיג את בית המשפט, חשף את המרד המתהווה בתוכו, וכל שנשאר לו הוא להתאמץ כדי שהצדדים יסכימו ביניהם, והוא לא ייאלץ לכתוב החלטה.

אם הכתבה נכונה, והממשלה עברה להתקפה, מוצאים המחאה ושלוחיה את עצמם במתקפה סימולטנית: הממשלה ורוב הציבור מפה והממשל האמריקני משם, ואינני יודע מה גרוע יותר.

השמאל שלנו - שדחה בבוז את הצעת הפשרה בבית הנשיא, וכפה על הנשיא לעמוד לצידו ולאבד תוך כדי כך גם את האמון והלגיטימציה שלו - הולך להתגעגע מאוד להצעת הפשרה ההיא. כמו שזה נראה, ואם הממשלה לא תקבל 'רגליים קרות', לרפורמה המשפטית יש סיכוי להתבצע במלואה.

מם שישי עשר: השופטים הם נביאי המאה ה- 21

רב שיח עם מרצה למשפטים. אני מדבר על עיקרון הפרדת הרשויות של מונטסקייה. הוא מקריא פסקי דין, מהארץ ומחו"ל, מהמאות הקודמות ועד ימינו.

השופטים מסתבר הם הנביאים החדשים של הווק. תורה חדשה מתהווה בפקולטות למשפטים על בסיס הפסיקות הללו, ואנשי מדע המדינה, שאיבדו את כבודם, אצים רצים לשכתב בהתאמה את ספרי הלימוד לפי דברי הנבואה החדשים, כך שעוד מעט, כשנדבר עם ילדינו על 'דמוקרטיה', הם יספרו לנו על מדינה שנשלטת בכיף ע"י היועץ המשפטי והפרקליטות, מגובה ע"י השופטים, וע"י מערכת האכיפה שמטפלת ב'חורגים מן הקו'...

אני מגזים? ראו מה מתרחש היחום בבריטניה! אסור להפקיר את מוסדות החינוך והאקדמיה בידי הווקיסטים. אסור לתת להם לשכתב את מדע המדינה מחדש!

מם שביעי - פרופ' משה כהן איליה: זו אחריותך ואחריות חבריך, השופט סולברג!

אם בג"ץ יקפיא את פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, יושתו עליה סנקציות אמריקאיות חסרות תקדים, וככל שבית המשפט יוסיף להעניק לה גיבוי, הסנקציות יורחבו גם כלפי בכירים בעליון, כפי שנעשה לגבי שופט בית המשפט העליון בברזיל ההיפר אקטיביסט דה מוראס.

זו אחריותך, השופט נעם סולברג – ואחריותם של חבריך השמרנים בבית המשפט העליון – למנוע מיצחק עמית לנווט את 'הטיטניק השיפוטי' היישר אל הקרחון. ואתם הרוב בעליון, אז אל תתנו לו להרוס את העליון. כי בית המשפט העליון, הספינה המפוארת של המערכת המשפטית, צפויה לשקוע, אם לא תכוונו ברגע האחרון את ההגה אל חוף מבטחים.

מם שמיני: הפקולטות למשפטים הפכו למכוני אינדוקטרינציה של משנת אהרן ברק. מה זה אומר על עמדות השופטים בבתי המשפט בישראל?

"לא צריך עוד להכביר מילים על השחתה המוחלטת שעברה על הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות". כתב פרופ' משה כהן אליה וידע מה כתב. "המרצים בפקולטות למשפטים השחיתו את הפקולטות באמצעות 'פורום המרצים למען היוריסטוקרטיה'. במקום לפרסם מחקרים אקדמיים, הם מקדמים אינטרסים פוליטיים ומעמדיים אישיים, תוך שימוש בזמן הציבורי הממומן על ידינו – באמצעות כלי אקדמי מושחת: אקטיביזם אקדמי - Academic Activism (אקדמאים משלבים בין מחקר מדעי לפעילות אקטיביסטית חברתית או פוליטית)... ההשחתה הפוליטית הגיעה גם לקודש הקודשים של האקדמיה: כתבי העת המשפטיים. כתב העת הוותיק ביותר בפקולטות למשפטים - "משפטים" של האוניברסיטה העברית הפך להיות זרוע של היוריסטוקרטיה הישראלית ועבר אף הוא השחתה פוליטית, באופן שלא ניתן להסתמך עליו כי הוא איבד את מהימנותו."

היום מצהירים אנשים הנזקקים לו כי הם מסירים את הכיפה לפני כניסתם אליו. מה זה אומר על עמדות השופטים בבתי המשפט? מה זה אומר על הסיכויים של אנשי ימין להתגונן כנגד תביעות דיבה המוגשות נגדם?

מם תשיעי: איך אנשי הווק מחזירים מדינה ל'ילידיה, קרבנות הקולוניאליזם'? הם משתלטים על מוסדותיה החיוניים!

כך הפכו פרקליטות המדינה והפרקליטות הצבאית, משרד היועמ"שית ובית המשפט העליון למייצגים האובססיביים של האינטרסים החמאסיים... כך הפך שב"כ למגן הרשות הפלסטינית ומקדם ענייניה... כך הפכה 'תקשורת הליבה' לתא ההד של הרעיונות ההזויים הללו...

כך קורה בכל מדינות המערב. כך התרבות המערבית - אכולת רגשות הנחיתות והאשם - מכחידה את עצמה מרצונה הטוב והחופשי.

מם עשירי מדף הטוויטר של שירה: אכיפה בררנית?

אם האלוף יואב גלנט לא התמנה לרמטכ"ל בגלל עבירות בניה, וניצב אבשי פלד לא התמנה כמפכ"ל בגלל עבירות בניה, איך יכול נשיא העליון להתמנות עם עבירות בניה, ועם הצהרת שקר של דוברות בתי המשפט לפיה נחתם טופס 4 כדין?

מם אחד עשר מדף הטוויטר של שושי רוזנר: למה לא ועדת חקירה ממלכתית

לא ועדת חקירה ממלכתית כי בית המשפט העליון גם הוא תרם תרומה גדולה להידרדרות האירועים שהובילה ל- 7/10, וצריך להיות חלק מהחקירה. אז, איך ניתן לסמוך עליו שימנה את הוועדה?

כך למשל, שחיקת הפרימטר הביטחוני בדרום שהובילה להרג בראל חדריה שמואלי. בג"ץ בדרכי התנהלותו, כפה על המערכת הביטחונית 'פליליזציה' של המתרחש בגבול העזתי וביו"ש, והעדפת שיקולים משפטיים על פני צבאיים-הישרדותיים. ההתייחסות לעזתים כ'מפגינים', צמצמה את יכולת התגובה של כוחות צה"ל בגבול, ויצרה בפועל ויתור הדרגתי על הריבונות האפקטיבית באזור הגדר. במקום שקו הגבול יהיה קו אדום - ומחייב תגובה קטלנית ומרתיעה מיידית מול כל ניסיון חבלה או פריצה - הוא הפך להיות 'קו גמיש' שנתפס כניתן לחצייה ולבחינה יומיומית על ידי האויב.

[אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שקיעתו והתנוונותו של בית המשפט העליון, ייצור ידע, 9/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.