תקציר: 'מסע ציד' כנגד אדם משמעו, שמוצבת מטרה על ראשו של אדם מסוים: חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות, לפברק אותן ולהטותן באופן שיביאו להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא, כדי לסלקו מן הדרך...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

משטרה בחברה דמוקרטית אמורה לפתוח בחקירה כאשר נודע לה על עבירה. סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי גורס: "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה". אבל בעשורים האחרונים, סיגלו מערכות האכיפה במדינות דמוקרטיות - ואנחנו בתוכן - אסטרטגיה הלקוחה ממדינות טוטליטריות, של שימוש רעה במערכת האכיפה כנגד אישים שונים מסיבות שונות, בדרך כלל פוליטיות אבל גם אישיות וקבוצתיות.

'מסע ציד' כנגד אדם משמעו, שמוצבת מטרה על ראשו של אדם מסוים: חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות, לפברק אותן ולהטותן באופן שיביאו להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא, כדי לסלקו מן הדרך. כיוון שעובדי ציבור ונבחריו הם בני אדם, וכיוון שהעבירה של הפרת אמונים היא כללית מאוד ומעורפלת (היא הוגדרה נכון ע"י עירית לינור כ"עבירה שתקפותה מתבררת אך ורק במוחו של השופט", ראו: לינור 2024) , אם הוכרז קרבן כמטרה, רוב הסיכויים הם שיורשע.

יודגש: לא מדובר בהכרח על 'תפירת תיקים' לאנשים חפים מפשע. אבל 'מסע הציד' נערך מהסיבות הלא נכונות: לא הרשעה כתוצאה מחקירת עבירה, אלא סימון מטרה על ראשו של אדם והפלתו בכל מה שניתן למצוא ויכול לשמש נגדו.

בתקופת המחאה נכנס ללקסיקון המושגים הישראליים גם המושג 'הבצרה': הוצאה לנבצרות של ראש ממשלה מכהן (כהן, 2025).

[להרחבה על 'תפירת תיקים' / 'הטיית חקירות' / פישינג על ידי המשטרה, לחצו כאן]

אם תרצו, זוהי הגרסה המערבית של הקומפרומט (компромат; ובאנגלית: kompromat) 

הקומפרומט הוא מושג רוסי מימי המשטר הסובייטי, שמשמעו: סיכול ממוקד. לפגוע ביריב או באויב בדרך של הפצת 'לכלוך' - מידע מפליל ו/או מביך, אמיתי או שקרי - ויצירת שיימינג. זוהי אמנות לשמה, העושה שימוש בעורמה ובתחבולה כדי ליצור 'פניקה מוסרית' בדעת הקהל, הנוחה להשפעה, לשם השגת המטרה.

[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן]

היפוכו של מסע הציד הוא ה'איתרוג'

המושג 'איתרוג', שהוזכר קודם, הוא הפעולה ההפוכה למסע ציד. לא משנה מה עשית, תזכה להגנה, כיוון שאתה בשר מבשרה של האליטה, וממלא רצונה.

על החיבור בין המושגים 'איתרוג' ל'הבצרה' כתב פרופ' אשר כהן כך: "ישראל נמצאת באמצע תהליך של הפיכה משטרית שלטונית. בניגוד לשיח הציבורי הנשלט על ידי המבצירים בתקשורת, ההפיכה אינה טמונה ברפורמה המשפטית שעליה מתנהל ויכוח, אלא בשילוב האנטי־דמוקרטי של 'הבצרה' ו'איתרוג'. כל בעל תפקיד - רמטכ"ל, ראש שב"כ, או יועמ"שית - יהיה תפקודם וכישלונם גדול ככל שיהיה, אותרגו בעבר ומאותרגים כעת אוטומטית ובתנאי שהמשך תפקודם יתרום לתהליך ההבצרה של נתניהו: מבציר אתה? אתרוג תהיה לנו." (כהן, 2025).

[להרחבת המושגים: 'אתרוג' ו'אתרוגים פוליטיים', לחצו כאן]

אחד ממסעות הציד הקשים בישראל נוהל נגד הנשיא לשעבר, משה קצב

היועמ"ש דאז מני מזוז והפרקליטות, ניצלו - מסיבותיהם - את תמימותו של הנשיא ואת תלונתו על סחיטה באיומים, כטריגר' לפתיחת החקירה נגדו ולתיוגו כסוטה מין. ה'סוחטת' לא נכללה לבסוף בכתב האישום כי עדותה הייתה לא אמינה, אבל קיבלה חסינות בנושא הסחיטה.

מיד אחרי הפגישה שהוגדרה כ'סודית', עשו אנשי האכיפה ארבעה דברים מהירים: (1) הם הדליפו את קיומה ופרטים עליה לאמנון אברמוביץ' בערוץ 2; (2) היועמ"ש יצר את הנרטיב הדרוש לחקירה, במפגש עיתונאים שלושה ימים לאחר מכן; (3) הוא הוציא לנשיא דרישה כתובה שהודלפה כמובן לקבל את הקלטת (למה לא פשוט ביקש??); ו- (4) הוא מיהר להקים צוות לחקירה מיוחד.

לאחר שנוצר הרושם הדרוש בתקשורת, כלל 'מסע הציד' את הפעולות הבאות:

• חקירת 20 נשים מעברו של קצב, כדי להוכיח סדרתיות, תוך הדלפה שמצעד של נחקרות מגיע למשטרה להתלונן. גם שופטת ביהמ״ש העליון מרים נאור וגם היועמ״ש מני מזוז, אישרו לאחר מכן, שאף אחת מהן לא התלוננה (קצב, 2022, ע' 285):
• חיפוש בחשבונות בנק בארץ ובחו"ל: "הם בדקו וחיפשו בחשבונות הבנק הפרטי בארץ ולא מצאו שום דופי. בדקו אם יש לנו חשבונות בבנקים בחול ולא מצאו" (שם, ע' 285):
• חקירה בנושא חנינות: "לאחר מכן. הדליפו הפיצו והדליפו כי נשיא המדינה נחקר באזהרה על מעשה מרמה בתיק חנינות ודיווחו לתקשורת" (שם, ע' 285).
• חקירה בנושא האזנות סתר: "הם חקרו על האזנות סתר כביכול לעובדי בית הנשיא, והדליפו לתקשורת" (שם, ע' 285).
• חקירה על חלוקת גביעי כסף מתקציב בית הנשיא: "הכל עורבא פרח" (שם, ע' 285).
• הדלפות בלתי פוסקות על דיכאון ועל משבר בחיי הנישואין של קצב ועל חשש שהנשיא יתאבד.
• הפעלת 'שיטת התיק הפתוח' (ראו בהמשך) נגד עו"ד ליאור קצב, אח הנשיא, ופתיחת תיק ישן מעברו, שנסגר כמובן לאחר מכן.
• עשיית יתר (ראו בהמשך).

'מסע ציד' שנחשף לציבור בהרחבה נוהל כנגד בנימין נתניהו

נושא זה 'נטחן' בתקשורת עד דק. אצטט רק את עיקרי הדברים, כפי שהביא אותם ארז תדמור בטוויטר:

• החקירה נפתחה בלי אישור, תוך המצאת תקדימים עולמיים.
• התיק 'נתפר' בתפרים גסים, בהנחה שגודלו ועלותו יכריעו את נתניהו, שימהר לחתום על עסקת טיעון מקלה, שתסיים את הקריירה הפוליטית שלו.
• פרקליטות המדינה, להב 433 וגורמים בשב"כ פרצו בסיטונאות באמצעות פגסוס למאות ניידים, וכשגילו מידע אינטימי ומביך השתמשו בו לסחיטה ולנסיונות סחיטה של עדויות (שקריות) נגד נתניהו. מדובר בשתי עבירות (פריצה לניידים וסחיטה באיומים) שהן מהחמורות בספרי החוקים של מדינות דמוקרטיות אשר העונש עליהן מגיע לשנות מאסר ארוכות.
• בחקירה נשללו זכויות נחקרים, ובכלל זה מניעת שינה, מזון, טיפול רפואי ומפגש עם עורכי דין.
• החקירה לוותה כל העת במאות הדלפות בלתי חוקיות שנועדו להשפיע על דעת הקהל, על עדים פוטנציאליים, על המערכת הפוליטית ועל עמדות השופטים.
• חוקרים מרכזיים נמצאו בניגוד עניינים, ובכלל זה מפקד יחידת חקירה שהאשים כי נתניהו אחראי לתלונה נגדו.
• היועץ המשפטי לממשלה שהחליט על הגשת כתב האישום, נשמע מודה בקולו שהוא מוחזק בגרונו ע"י פרקליט המדינה.
• ראיות מזכות הועלמו
• הוסתרו ראיות מזכות מצוות ההגנה.

נספח: האם זהו 'מסע ציד' (פישינג') להדחת ראש ממשלה מכהן?

ע"פ מיכל עילם, חוקרת בתיקי 1000 ו-2000, בוצעו עשרות האזנות סתר לעשרות אנשים, ככל הנראה מסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. האזנות אלה לא הועברו לידיעת ההגנה ואף לא נחשפו בפני בית המשפט. בחקירתה הנגדית שאל עו"ד חדד למי עוד האזינו מלבד נתן אשל, לשעבר ראש הסגל של נתניהו. עילם השיבה כי "אינה זוכרת", אך אישרה כי מדובר בעשרות בני אדם נוספים.

צווי האזנות סתר בתיק 1000 הוצאו באמצעות הצגת חשדות חמורים של שוחד והלבנת הון כלפי רה"מ, חשדות שמעולם לא נכללו בתיק, ומעולם לא קיבלו אישור של היועץ המשפטי לממשלה לחקירה. בדרך זו הוטעה בית המשפט ואושרו האזנות סתר בהיקף חריג.

'מסע ציד' (פישינג) כנגד אדם משמעו, שמוצבת מטרה על ראשו של אדם מסוים: חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות, לפברק אותן ולהטותן באופן שיביאו להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא, כדי לסלקו מן הדרך…

[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים.
• הרחבת המושג: 'תרבות של שקר'.
• מאמרו של מאיר גלבוע: 'הם בכל זאת תופרים תיקים!'.
• הרחבת המושג: תבניות - דפוסים חוזרים.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב.
• אוסף המאמרים אודות רציחות פוליטיות, סיכולים ממוקדים והשלכותיהם.
• אוסף המאמרים על ביוש - שיימינג.
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
• אוסף המאמרים על פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית.

מקורות והעשרה

• דניאל דולב (2019), השופט בדימוס רוזן: שוטרים תופרים תיקים לאזרחים שמתלוננים נגדם, חדשות וואלה, 9/12/18.
• רוני זינגר, גלעד טוקטלי (2010), תופר התיקים, מאקו, 30/12/10.
• עמרי אסנהיים (2015), מנהל המכון לרפואה משפטית ל"עובדה": "אני מפחד מהפרקליטות", מאקו, 24/12/15.
• סניור אלי (2016), הסרטון סתר את גרסת השוטרים, והאישום נגד הנער בוטל, 22.01.16, ynet.
• בועז סנג'רו (2016), חוקי הפשע: מה עושה שוטר שרוצה לחפות על עצמו? מאשים את האזרח, מעריב, 22/5/16.
• רויטל חובל (2014), המשטרה רוצה להחזיר לעצמה את הסמכות להעמיד לדין בגין תקיפת שוטר, הארץ, 27/11/14.
• סניור אלי (2017), נעצר בגלל תקיפת שוטרים, ושוחרר בזכות סרטון, 10/1/17, ynet.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר, ייצור ידע, 24/7/14.
• מאיר גלבוע (2021), הם בכל זאת תופרים תיקים!, ייצור ידע, 7/3/21.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• אשר כהן (2025), מהנבצרות להבצרה: שפה חדשה למשבר משטרי ישן, ישראל היום, 26/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יאיר רגב (2018), מהקג"ב לישראל באהבה: קומפרומט, ייצור ידע, 30/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), רציחות פוליטיות, סיכולים ממוקדים והשלכותיהם באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), שיימינג – ביוש: הוקעה פומבית למטרות נקמה, ייצור ידע, 25/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/25.