פנחס יחזקאלי: 'מחלת הטפשת' של הווק מכה גם בישראל

תקציר: הטיפשות הקולקטיבית שהחדיר הווק באנשיו – בעזרת תרבות הדקלום וחסימת שיח לעומתי – עושה שמות גם בחסידיו הישראלים ומדרדרת מאוד את רמת האוריינות הפוליטית שלהם, לכדי טפשת גמורה. במאמר זה קיבצנו עבורכם מספר דוגמאות… אתם מוזמנים להוסיף עליהן.

״רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות״. (יעקב חזן)

עודכן ב- 24 באוקטובר 2026

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הטיפשות הקולקטיבית שהחדיר הווק באנשיו – בעזרת תרבות הדקלום וחסימת שיח לעומתי – עושה שמות גם בחסידיו הישראלים ומדרדרת מאוד את רמת האוריינות הפוליטית שלהם, לכדי טפשת גמורה. במאמר זה קיבצנו עבורכם מספר דוגמאות… אתם מוזמנים להוסיף עליהן.

הנה דוגמה ראשונה: לרגל 32 שנים להסכמי אוסלו, העלה אייל ברקוביץ' מיודענו בתכניתו שבערוץ 13, "מוריה וברקו", רעיון חדש וגאוני: "אם זה תלוי בי, אני מתנתק מהם (מהפלסטינים), אומר להם 'אני פה ואתם שם', שם צבא, לא מתעסק איתם בכלל. ביום שזה יקרה, מה שאמרתי, ביום שהם יזרקו עלינו טיל או רקטה, אז תהיה לגיטימציה לגמור אותם".

לכו תסבירו לו שזה סיפור חיינו מאז אוסלו. שכל פעם שנסוגנו: במסגרת ההסכמים, מרצועת הביטחון, בהתנתקות, תמיד המשפט הזה ליווה את השיח, אבל מה שקרה אחריו… אבל, איך ברקו לא זוכר?

בגלל ה- WOKE. שהמיר את שיח העובדות של חסידיו בנרטיבים. זה הופך אנשים לחלשים יותר מבחינה אינטלקטואלית, לא משום שזה מונע מהם ידע, אלא משום שזה פוטר אותם מהמאמץ הכרוך בחשיבה. עובדות דורשות ניתוח, הטלת ספק והכרה במורכבות; הן מאתגרות את תפיסות העולם שלנו ומאלצות אותנו להתמודד עם מציאות שאינה תמיד נוחה.

נרטיב, לעומת זאת, מציע דרך קלה: הוא אורז את המציאות בחבילה רגשית, מספק "טובים" ו"רעים" ברורים, ומעניק תחושת שייכות וצדק מוסרי. כאשר אדם מאמץ נרטיב, הוא מחליף את החובה לחשוב באופן ביקורתי בזכות להרגיש צודק. כתוצאה מכך, שרירי התבונה מתנוונים. היכולת להעריך ראיות באופן אובייקטיבי, לסבול עמימות ולהפריד בין עיקר לטפל נשחקת. בסופו של דבר, האדם אינו הופך לבור, אלא לכלי קיבול של סיפורים שנועדו לעצב את תגובותיו. הטיפשות האמיתית אינה היעדר מידע, אלא אבדן היכולת לעבד אותו באופן עצמאי.

עכשיו נשאר רק לשאול מי מרוויח מכך שאיננו זוכרים מה קרה בפעם האחרונה שהבטחנו לעצמנו שביום שהם יזרקו עלינו טיל או רקטה, אז תהיה לגיטימציה לגמור אותם".

דוגמה שנייה: גלגולו של המונח 'פשיזם'

המושג "פשיזם" נולד באיטליה של ראשית המאה העשרים ככינוי למשטר רודני, לאומני וטוטליטרי המקדש את כוחה המוחלט של המדינה על פני הפרט. אבל, במסגרת תרבות ה"ווק" (Woke), נעשה בו שימוש תכוף ותוקפני כדי לתייג את כל מי של מסכים 'איתנו'.

כך מגדלת 'תרבות הדיקלום' דור של אידיוטים: כאשר מילים טעונות מרוקנות מתוכן מדויק והופכות למילות גנאי כלליות, נשללת מהמשתמשים היכולת לנהל דיון מעמיק, להבחין בדקויות או לנתח מציאות מורכבת. כתוצאה מכך, החשיבה הביקורתית והאנליטית מתנוונת, ומפנה את מקומה לתפיסת עולם שחור-לבן דוגמטית, המבוססת על סיפוק רגשי מיידי במקום על הבנה רציונלית.*

דוגמה שלישית: גיזרו ושימרו: ככל שתתקרבנה הבחירות יאלץ אייזנקוט לדבר עוד, ואז…

זו הבעיה עם מנהיגים מקרטון שמובלים ע"י יועציהם. כאילו לא די לאייזנקוט בארכיון הגדוש שלו, שיכול למלא מספר קמפיינים של בחירות, ככל שייאלץ להיפתח לתקשורת יהיה חייב לאלתר, ואז הכל ייחשף!

כמו בהשוואה האווילית הזו של מפקד חטיבת גולני לשעבר, שבטפשות רבה גוזר גזירה שווה לאחד מחייליו – פצוע צה"ל וגיבור ישראל, יוסף חדד – ולאיש התנועה האיסלאמית, ה'ציוני', מנסור עבאס.

דוגמה רביעית מדף הטוויטר של דניאל פן: "הצרה עם העולם היא, שהטפשים בטוחים בעצמם ואילו החכמים מלאי ספקות" (ברטראנד ראסל).

דור שלם של אישים – ביניהם אנשי תקשורת – לקה ב'טפשת פוליטית' חשוכת מרפה. והארכיון רואה ובוכה!

דוגמה חמישית מדף הטוויטר של ינון מגל: "לא הבנתי, למה ייעוץ מרחוק? למה לא מקרוב?"

אפשר רק להשתאות מפס הייצור הזה, שלוקח אנשים חכמים, מעביר אותם טפשת קולקטיבית, והופך אותם לאידיוטים שימושיים בשימוש אויביהם.

דוגמה שישית: תגידו, אם כל אויבי ישראל תומכים במועמד אחד בבחירות שלנו, למי אמורים יהודים בריאים בנפשם להצביע?

לפני עשר שנים, רובם המכריע של הישראלים היו משיבים על השאלה הזו תשובה זהה וחד משמעית: "מה שטוב לאויבינו רע לנו!", אבל היום – כששני מיליון ישראלים בטוחים, שמתן גורלם בידי הערבים הוא אופציה עדיפה על המדינה הציונית – שוברת טפשת ההמונים שיאים בל יאומנו.

בחירות אוקטובר 2026 ילמדו אותנו כמה ישראלים איבדו באמת את בינתם וכמה נותרו שפויים…

דוגמה שביעית: טפשת ההמונים חוגגת

לפני עשר שנים, לא היה סיכוי שרמות טמטום כאלה 'תעבורנה' בתקשורת בלי שאנשים חכמים ישאלו שאלות. היום, אנשי התקשורת 'דוחפים' את הטפשת הזו, חלקם בכוונת מכוון, כדי לצרוב תודעה, וחלקם כיוון שתודעתם נצרבה ביחד עם קהל היעד שלהם, והם הפכו ללהקה של, ארבה הפועלת כמכונה קולקטיבית.

שהרי בואו נניח שנתניהו הוא שתיין מועד מתגולל בקיאו חודשים רבים, אינו מעדכן ואינו מתעדכן. האם מדינה אינה משקיעה בצבא שיגן עליה בלי קשר למערכת המדינית? כמה עמוק חדרה פסיכוזת ההמונים לראשם של רקבים כל כך עד שהם מתייגים חשודים ברשלנות פושעת כ'שומרי סף' ומגינים עליהם, ומתמקדים באדם אחד, שדי בחקירה פלילית פשוטה כדי להבין שאין לו מעורבות ישירה באירוע?

וגם, איך אפשר לטעון שאנשי מערכת הביטחון הזהירו את נתניהו השכם והערב שהמלחמה בפתח, ובה בעת לטעון שהוא אשם בכך שלא התכוננו, וגם נכנסו להלם קרב, לא תפקדו שעות רבות והפקידו אזרחים רבים למותם?

דוגמה שמינית מדף הטוויטר של יונתן אוריך: הגיוני

על ה'ספין', שנתניהו הוזהר ע"י שליט האמירויות, ולא עשה עם זה דבר: אז רונן בר, והרצי הלוי, וחליווה ואמ״ן ו-8200 לא ידעו כלום ולא עשו דבר – אבל דווקא מוחמד בן זאיד במרחק של 2,100 קילומטר מפה עלה על הסיפור והתריע. נשמע הגיוני בסך הכל.

דוגמה תשיעית מדף הטוויטר של שלמה פילבר: אידיוטים…

שלמה פילבר: "אילו רק נתניהו היה מעיר בלילה את רונן בר והרצי הלוי הכל היה נראה אחרת"…

חבורה של בכירי מערכת הביטחון בדימוס, שאיבדו את השכל הישר להבדיל בין הדרג המדיני לצבאי, בין תפקידיהם, וההיררכיה שביניהם… זה מה שקורה כשהקורוזיה מכסה את התאים האפורים, וקבוצה שלמה שרויה בתוך טפשת קולקטיבית!

דוגמה עשירית של ד"ר צבי סדן – "על הטפשת…"

ירון לונדון שהודיע בגאווה שהוא מצביע לרע"ם. יש לכם מושג כמה יהודים מצביעים למפלגות ערביות?

וד"ר צבי סדן שלנו – חוקר מהומות קפלן, האיש שחודר למוחם של אנשי השמאל ומנתח אותו – שואל: "אתאיסט יהודי שתומך במוסלמי קיצוני רק בגלל שהוא ערבי נחמד, אדם כזה חכם או טיפש?"

דוגמה אחד עשר: הזחיחות המטופשת של האלוף גיל רגב

והנה האלוף במיל' גיל רגב שהיה ראש אכ"א בצה"ל משוחח עם גיא פלג – כוכב סרטון כוח 100 – על יחסו ליהודים ולערבים:

• גיל רגב: "מה המכנה המשותף שלי ושל, זרוק שם?"
• גיא פלג: "סמוטריץ', למשל."
• גיל רגב: "כלום. אני…"
• מראיין (גיא): "אתם יהודים, מה?… אנחנו יהודים."
• גיל רגב: "מה זה אומר? שחתכו לי את הערלה? הרי זה קשקוש. אני במקרה יהודי, אמא שלי הייתה יהודייה ולא בדקו, אבל נניח שאנחנו דוברי אמת. מה זה אומר? זה אקט שהוא לא ערכי. איזה סימן שאפשר לתת אותות."
• מראיין (גיא): "אז מה, אתה תומך במלחמת אחים?"
• גיל רגב: "גיא, אני לא תומך, אני מדבר איתך על דברים שעלולים לקרות כאן בהינתן…"
• "אני יכול לנגב חומוס עם פלסטינאי, עשיתי את זה. בעברי, לא הגענו לזה… הייתה תקופה שהייתי אזרח, גיא, לא כל חיי הייתי… 7 שנים הייתי אזרח, בדרך, באמצע, הייתה לי הפסקה."
• מראיין (גיא): "וואו, או קיי."
• גיל רגב:: "שנה אחת עבדתי במבנים טרומיים, ברפיח, על הגג של העירייה בנינו מבנה טרומי. על הבלדייה, למעלה. איפה לא עבדנו, בסיני ובזה. אני ושותף, חבר טוב. ולפעמים, בצוק העיתים, היינו צריכים עזרה, אז היינו לוקחים חב'רה. ועבדנו בגדה, אז פלסטינאים, אספנו אותם. הם עבדו איתנו יום שלם, יומיים, לפעמים יותר. והיינו מנגבים חומוס, אוכלים זיתים."
• "הרגעים הללו, כן? שהיינו מדברים על החיים, לא פוליטיקה ולא כיבוש, על החיים! הם סיפרו על החיים שלהם ואנחנו על החיים שלנו. הבנתי… הם חפצי חיים. לי ולהם היה במשותף יותר ממה שאי פעם יהיה לי עם סמוטריץ'. לא יהיה לי איתו. את הממשק הזה שאנחנו באותה צלחת, גיא, פיתה נגעה בפיתה, כן".

[לאוסף המאמרים על עידן הטיפשות הווקיסטי, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על המחאה: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על עידן הטיפשות הווקיסטי.
• פרדוקס התמיכה הלהט"בית באיסלאם והשלכותיו.
• אוסף המאמרים על תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה.
• הרחבה על 'אידיוטים שימושיים' בכלל.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבת המושג: 'סדר'.
• הרחבה בנושא 'כאורדר'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'פרדוקס' – הסתירה שבפנים.
• למאמר המשך של ד"ר פנחס יחזקאלי: גילוייה של 'מחלת הטפשת' הווקיסטית.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על שנאת נתניהו.
• אוסף המאמרים על שנאה 'פשעי שנאה'.
• אוסף המאמרים על המחאה: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על עידן הטיפשות הווקיסטי, ייצור ידע, 24/9/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), פרדוקס התמיכה הלהט"בית באיסלאם והשלכותיו, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/9/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), תרבות ההשתקה ותביעות ההשתקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2029), 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס – הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), פרדוקס לבישת הבורקה החיג'אב והניקאב באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/9/25.
• פנחס יחזקאלי (2025) גילוייה של 'מחלת הטפשת' הווקיסטית, ייצור ידע, 3/10/25.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2025), פרדוקס לבישת הבורקה החיג'אב והניקאב באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/9/25.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על שנאת נתניהו, ייצור ידע, 25/7/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), שנאה ופשעי שנאה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), המחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.

• Fazlagić, J. (2023). Measuring woke culture in universities: A diagnostic approach. Journal of Modern Science, 5(54), 489-500.
• Haidt, J., & Lukianoff, G. (2018). The coddling of the American mind: How good intentions and bad ideas are setting up a generation for failure. Penguin Press.
• Lo, S. M., Araque, O., Sharma, R., & Stranisci, M. A. (2025). That is unacceptable: The moral foundations of canceling. arXiv. https://arxiv.org/abs/2503.05720
• Norris, P. (2021). Cancel culture: Myth or reality? Political Studies, 69(2), 1-23.
• Swedish Higher Education Authority. (2024, May 15). Findings on academic freedom in Swedish universities. Stockholm: SHEA.
• The Times. (2025, August 22). Academics are to blame for the woke wreckage at universities. The Times.
• Wong, R. S. C. (2022). Revisiting cancel culture. Contexts, 21(4), 74-77.
• Zweifel, T. D. (2024). The new inquisition: Woke and cancel culture vs. Western societies. Journal of Interdisciplinary Management and Education, 5(2), 30-48.