פנחס יחזקאלי: מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע

תקציר: מבצע שומר החומות נגד החמאס בעזה ופרעות תשפ"א בערי ישראל, החלו ב- 10 במאי 2021, בעקבות ירי החמאס על ירושלים ביום ירושלים; וגלשו למרד של אזרחים ערבים - ולהתארגנויות נגדיות של יהודים - בערי ישראל. זה היה המרד השלישי של ערביי ישראל במדינה הציונית. המרד השלישי הוא רק שאלה של זמן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מבצע 'שומר החומות' פרעות תשפ"א והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

[בתמונה: אוטובוס ורכב שרופים לאחר נפילת רקטה בחולון, 11 במאי 2021. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יואב קרן. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

עודכן ב- 10 במאי 2025

מבצע שומר החומות נגד החמאס בעזה ופרעות תשפ"א בערי ישראל, החלו ב- 10 במאי 2021, בעקבות ירי החמאס על ירושלים ביום ירושלים; וגלשו למרד של אזרחים ערבים - ולהתארגנויות נגדיות של יהודים - בערי ישראל.

מבצע 'שומר החומות' נגד החמאס בעזה, ומהומות הפלסטינים אזרחי ישראל בעיקר בערים המעורבות בישראל, החלו ב- 10 במאי 2021 בעקבות ירי החמאס על ירושלים ביום ירושלים, וגלשו לתוככי ישראל. זהו המרד השלישי של הפלסטינים בישראל והשני מאז קום המדינה. הראשון היה המרד הערבי הגדול 1939-1936, והשני היה אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי בישראל.

על פי דוח מבקר המדינה, במהומות נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים. בשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 איש נעצרו, מהם כ-240 יהודים. בוצעו מעשי לינץ' וניסיונות ללינץ', נשרפו בתי מגורים, בתי כנסת וכלי רכב רבים. צירי תנועה עירוניים ובינעירוניים נחסמו. היהודים בערים המעורבות ובמרחבי הגליל והנגב חוו חרדה קיומית, והיה ברור כי האירועים ביטאו מאבק לאומי-דתי ערבי, מסוכן פי כמה מאירוע מחאה חברתית. על כך יעיד כינויים של האירועים הללו בערים המעורבות: 'פרעות תשפ"א' (מבקר המדינה, 2022).

מול החרדה שפשתה בעיקר בקרב תושבי הערים המעורבות והפריפריה, ביקשו דמויות מובילות בהנהגת המדינה ובמערכות, הביטחונית, הפוליטית והחברתית – לפרש את האירועים כנובעים בעיקר ממצוקה חברתית אזרחית של האזרחים הערבים, ולהכחיש ולהדחיק את מגמות העומק הלאומיות-דתיות. תקשורת הליבה סייעה לכך בהדהוד המסרים הללו.

לראשונה מאז קום המדינה נקטה משטרת ישראל באירועים אלה עמדה ניטראלית לכאורה, וסייעה למסע ההכלה תוך סיכון שלום הציבור, ואי מניעת פגיעות בנפש וברכוש. בתחילת האירועים פרסמו דובריה הודעות בנוסח "המשטרה מפרידה בין הניצים". בלוד אף קבעה המשטרה שאזרח ערבי נרצח ע"י יהודים, וליבתה בכך את אירועי היומיים שלאחר מכן. לאחר האירועים העידו שוטרים כי מפקדיהם הורו להם להישאר בתחנות ולא להתחכך עם המתפרעים. באקט שהזכיר את פעולות המשטרה המנדטורית בעת פרעות, נחסמו מבואות הערים המעורבות למניעת כניסה של גורמים יהודים שביקשו לבוא לעזרת התושבים. לאחר האירועים ביצעה גם המשטרה גם מבצעים של איסוף נשק מהאוכלוסייה היהודית דווקא.

הגרוע מכל היה, שהמשטרה הסתירה עובדות מאזרחי ישראל - שהם בעלי הבית של משטרה בחברה דמוקרטית - תוך התעלמות מחובת ה'אחריותיות' (Accountability), לתת להם דין וחשבון. רק ביולי 2022 – יותר משנה אחרי האירועים - כשח"כ מירב בן ארי לשעבר ראש ועדת ביטחון הפנים בכנסת, זימנה את סגן ראש אג"ם במשטרה, תנ"ץ מוריס חן, שיפרט בפניה את נזקי המשטרה במהלך פרעות תשפ"א. נחשפו הנתונים (יחזקאלי, 2022).