[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay]
[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]
ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.
* * *
על פ המספרים שנזרקים בתקשורת, ניזוקו בפרעות תשפ"א 156 נידות ויצאו מכלל שימוש בימי המהומות. 11 מהן נשרפו כליל; תחנות המשטרה החדשות במגזר הערבי הותקפו, ונשרפו...
ואנחנו בציבוריות הישראלית, מחפשים הסבר טוב שיאפשר לנו עוד תקופה של שקט. הסבר כזה, שמצליח 'לתפוס' בציבור, הוא ההקבלה בין מהומות המגזר הערבי בישראל למהומות ה- BLM בארצות הברית. "זה קורה בכל מדינה מערבית מפותחת"... כך מספרים לנו.
[בתמונה: "זה קורה בכל מדינה מערבית מפותחת"? ממש לא! התמונה היא צילום מסך]
מי ש'קונה' את ההשוואה הזו חי בלה לה לנד!
יש הבדל אחד מהותי וגדול בין המהומות בארה"ב לאלה שבישראל: בארצות הברית, ביום העצמאות, כולם אוחזים בדגל האמריקני ומניפים אותו בגאון.
בישראל, קבוצה לאומית אחרת מניפה דגל אחר, שורפת את דגלי ישראל, ומדברת בגלוי על הקמת מדינה אחרת תחתיה. יש לנו אויבים מבית ואנחנו חייבים להבין את זה!
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
במצב שבו הקבוצה הזו צוברת נשק לא חוקי; ושבו כנופיות עבריינים הופכות בן יום ל'לוחמי חירות', כדאי שניטול קורה מבין עינינו, ונפסיק להתייחס לאירועים, כאילו הם אירועים פליליים; ונפסיק להתפתות לקריאות על דו קיום ועל הצהרות מנהיגי הפלסטינים בישראל שהם מבקשים להיות מגזר שומר חוק....
אין קשקוש גדול מזה! 11 תחנות משטרה שהוקמו לאחרונה במגזר הערבי נשרפו במהלך המהומות. אנחנו חייבים להתפכח ולהבין מי לנו ומי לצרינו!
אסור לשבת בשקט ולחכות למלחמה ה'גדולה' שבה נתייצב מול כל החזיתות: חיזבאללה ואיראן, חמאס בעזה, הפלסטינים ביהודה ושומרון ו- הפלסטינים אזרחי ישראל. אז, זה עלול להיות מאוחר מידי, וכמות הדם שתישפך בשני הצדדים תהפוך באחת את המציאות.
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
ללא גיבוי משפטי שמבין את המצב שבו מדינת ישראל נמצאת, לא נוכל לפעול. חייבים לאמץ מערכת חוקי חירום תקיפה, ששונה תכלית שינוי מהחוק הפלילי. לא נגד עבריינים אנו מתמודדים, אלא נגד מחבלים:
- נשק בלתי חוקי חייב להיות מוחרם. יש לעבור בית בית במגזר הערבי ולהודיע שזו ההזדמנות האחרונה למסור נשק ללא סנקציות.
- כל אדם שימשיך להחזיק בנשק לא חוקי או שיאחז בידו בקבוק תבערה - שהוא נשק חם לכל דבר - בלי הבדלי דת וגזע - חייב להיחשב למחבל; וחייב להיות צפוי לעונש מינימום וודאי של 10 שנים על ההחזקה בלבד של הנשק הבלתי חוקי הזה בלבד.
- כל אדם שיורה חייב להיירות.
- כל מי שפועל כדי לקעקע את המדינה חייב להסתכן באבדן אזרחות.
- אזרחים, בעיקר בפריפריה, חייבים לקבל גיבוי משפטי להגן על עצמם ועל רכושם.
אם מערכת האכיפה תמשיך להתנהל כמו במשחק כדורגל, עם כרטיס צהוב וכרטיס אדום, נגלוש לאנרכיה מהר מאוד וכבר ראינו בימי הפרעות איך היא נראית. וכדאי להזדרז. הזמן לא פועל לטובתנו!
[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]
.
נוכח התובנה המכירה בעובדה ששתי הישויות הלאומיות- הערבית והיהודית- נועדו לחיות יחד במדינת ישראל- אין מנוס אלא למצוא את הדרך לחיות זה בצד זה. מכאן מתנהל ויכוח אמיתי בין שתי עמדות:
האחת- המטילה את האחריות למציאת הדרך ומימושה על הצד היהודי הנחשב לחזק במשוואה הזו. ועל כן זו חובת המדינה לרצות את המיעוט הערבי, ולפעול לשוויון ברמת החיים וההזדמנויות להתפתחות אישית עד שיהיה להם חבל לאבד זאת, להביע הזדהות עם הסבל ההיסטורי, ולהבין ולתמוך בהשאיפה לאוטונומיה תרבותית (אם לא לאומנית)
השנייה- המטילה את האחריות על המיעוט הערבי, החייב להכריע בין היענות לצו הלאומי הדתי האנטי ישראלי ובין הרצון להינות ממה שמדינת ישראל הדמוקרטית יכולה להבטיח לרווחת החיים ברמת הפרט והקהילה, שלא ניתן לקבל במדינות האויב שמסביב. ל ומכאן שחובת ההסתגלות, ההתאמה, והנאמנות למדינת ישראל, היא מוחלטת, וכי את בעיות האלימות ושאר הקונפליקטים הפנימיים עליהם לפתור בעצמם ולא להשליך אותם לפתחי המדינה שעה שהם יושבים על הגדר ולהזכיר כי בדמורטיה יש זכויות אזרח אך אלו מותנות במילוי חובות אזרחיות. וכי הזדדהות ותמיכה פעילה עם אויבי המדינה אינה מקובלת ונושאית בתוצאות.
הדרישה המנימליסטית להדדית אינה קיימת בשלב זה, והניסיון לרצות את התוקפן ולא "להרגיז " אותו כפי שתי ההחלטות האומללות על מניעת חיילים מלצאת במדים וביטול ההשבעה של חיילי חטיבת הנחל בכותל- הם בדיוק הדבר ההפוך שהיה צריך לעשות, באופן שרק מרחיק את חזון אחרית הימים.