גרשון הכהן: שומר החומות והלקח של חיזבאללה

[התמונה המקורית מתוך התקשורת הערבית. הכרזה: ייצור ידע]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל, גיליון יולי 2021. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תורת/תפיסת הביטחון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]

ליברל

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

אף שחזבאללה – כתנועה פוליטית וכארגון צבאי – הוא האח הבוגר והמנוסה של חמאס, מקור ההיגיון למאבק החמוש נגד ישראל, בשנים האחרונות מובל, בשנים האחרונות, דווקא על ידי חמאס.

חמאס הוא שמוביל בהתנסויות לחימה בעצימות גבוהה נגדה. בעשרת ימי הלחימה במאי 2021 העניק חמאס לחזבאללה הזדמנות למידה, מחיכוך מבצעי מול שיטות לחימה חדשניות של צה"ל. בסיס תפיסת הפעולה, המשותף לשני הארגונים, מאפשר לחזבאללה ניתוח השוואתי של הלקחים, בהשלכה מיידית אל היגיון וצורות הפעולה שלו בלבנון.

[להרחבת המושג: תפיסת הפעלה - דוקטרינה, לחצו כאן]

[בתמונה: דווקא האח הצעיר, חמאס, העניק לחיזבאללה התנסויות לחימה בעצימות גבוהה נגדנו... למקור התמונה, לחצו כאן]

שני ארגוני הטרור פיתחו בעשור האחרון רעיון מערכתי זהה, מבוסס על שלושה מאמצים:

  • מאמץ אש בהיקף רחב לכל עומק הטווחים בעורף הישראלי;
  • מאמץ הגנה קשיח המאורגן במערכי תת־קרקע;
  • ומאמץ רחב לפשיטות קומנדו.

בסבב האחרון השיגו כוחות צה"ל הישגים משמעותיים בדיכוי ובסיכול שלושת המאמצים הללו:

  • אמנם העורף הישראלי בערים וביישובי קו העימות ספג פגיעות ישירות מאש החמאס;אך בכל זאת, מאמצי ההגנה של כיפת ברזל הוכיחו יעילות מבצעית משופרת.
  • התקיפות המדויקות של חיל האוויר במערכת המנהרות, שללו את תחושת המוגנות שמערכת זו הייתה אמורה להעניק לחמאס, כתשתית לקרב ההגנה מול כוחות צה"ל.
  • ובאשר לכוחות הקומנדו, הרי שכל ניסיונות החדירה סוכלו על ידי צה"ל לא מעט בזכות הגדר העמוקה שנבנתה לאורך הגבול.
 

[בתמונה: חיסול פיר מנהרה מבית מגורים - הישג של שלילת תחושת המוגנות שמעניקות המנהרות... התמונה היא צילום מסך]

סוף עידן ההתרעה

הישגיו אלה של צה"ל למול שלושת המאמצים המערכתיים של חמאס נלמדים היטב על ידי חזבאללה. מדובר בלקחים טקטיים שבהצטרפותם יחד לבחינת מכלול תפיסת הפעולה, יכולים לנתב ללמידה מערכתית; ואמנם, מבחינה מערכתית, חמאס יכול לסמן עבור חזבאללה ניצוץ של תקווה, שדרכו יבקשו ראשיו בעתיד להעצים את הישגי מהלומת הפתיחה. מדובר בהישג ההפתעה.

זאת ההזדמנות להסביר על התנאים הצבאיים שאפשרו לחמאס את ייזומו של סבב הלחימה בהפתעה. בשדות הקרב של המאה הקודמת, בהם מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, התנאים לפתיחת מלחמה חייבו צבאות להיערכות מקדימה, שהתלוו לה בהכרח סימנים מעידים להתרעה. כאשר נשיא מצרים נאצר החליט במאי 1967 להכניס את כוחותיו לסיני, התנועה אל מרחבי סיני ותהליך פריסת הכוחות נתנו למדינת ישראל זמן התרעה. הסימנים המעידים על צעדי התכוננות למלחמה היו גלויים גם בימים שקדמו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. אלא שכידוע, גורמי ההערכה באגף המודיעין של צה"ל בחרו אז להתעלם מהם.

מאז התגבשה הערכת המודיעין על בסיס מעקב שיטתי וצמוד לסימנים מעידים. כאן טמון השינוי המהותי המחולל את פוטנציאל ההפתעה של חמאס וחזבאללה. בניגוד לארגונים הצבאיים המסורתיים, חמאס וחזבאללה נערכים בהיגיון שמצמצם את זמן ההכנות לפעולה. מרבית הרקטות פרוסות בקרקע, בנקודות השיגור, כבר במצב השגרה. כך גם לגבי חלק ניכר מהכוחות המבוססים על בני המקום. בצורה הזו, המעבר משגרה לחירום הוא מהיר ביותר ומותיר לגורמי המודיעין בצה"ל זמן התרעה קצר. המשמעות היא שכבר במצבי השגרה, פוטנציאל הלחימה, במרכיבים משמעותיים, חייב להיות פרוש במוכנות מתמדת לפעולה. הזמן הנדרש לפעולת אויבים אלה, מרגע ההחלטה של ההנהגה ועד לפעולה, מאפשר פתיחה במהלומת אש בהפתעה. שינוי זה קורא תיגר על בסיס הנחות היסוד של תפיסת הביטחון של בן־גוריון, זו שהתלות בהתרעה הייתה בה אחת מאבני היסוד.

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

[בתמונה: התרעה כאבן יסוד בתפיסת הביטחון - לא עוד... הצילום המקורי: משה פרידן: לע"מ]

קיצור מרחב הזמן להתרעה מחייב את מדינת ישראל בשינוי מתאים של עקרונות תפיסת הביטחון. ואכן, במתווה החדש שגיבש הרמטכ"ל כוכבי לתפיסת הפעולה של צה"ל, נערכו שינויים גם בגישה המסורתית של צה"ל למאמצי ההגנה.

בנאום סיכום לסבב האחרון אמר אסמעיל הניה: "המערכה פתחה דלת לאופקים חדשים". בכיר חמאס כיוון בדבריו לאופקים אסטרטגיים, אבל נפתחו גם לא מעט אופקים מערכתיים חדשים, בהם הפוטנציאל למהלומה בהפתעה.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תורת/תפיסת הביטחון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

5 thoughts on “גרשון הכהן: שומר החומות והלקח של חיזבאללה

  1. Pingback: הכל על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית - באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף שמונה עשר - ייצור ידע

  5. מאמר מעולה, תודה.

    אחד ההבטים החשובים במענה לאתגר הוא הערכות העורף. אתגר זה מחמיר מאד לאור התנהלות חלקים במגזר הערבי בתוך ישראל, אשר כרגע צריך להניח שיחברו לאוייבנו בשעת חירום.

    בתחום הזה ישנה קונספציה בעייתית – ריכוזיות לעומת ביזוריות. למרות כל הדיבורים וכמה שינויים, הקונספט הריכוזי נשאר דומה למה שהיה בעבר. יותר מדי קרוב למלחמת לבנון השניה ופחות מדי קשור למענה על התסריט החמור-סביר של המלחמה הבאה.

    חייבים לשנות קונספט ולהעצים מאד את היכולת של קבוצות קטנות של תושבים (שכונות, ישובים קהיליתיים) להתמודד לבד ברמה משמעותית הרבה יותר מאשר התכנון הנוכחי. למזער מאד את התלות בגורמים חיצוניים, שיגיעו לסייע מאד מאד מאוחר, אם בכלל. לשנות קונספט, לבנות כוחות מקומיים בגישה אחרת, לתת אמצעים, יכולות, תרגול…

    כרגע זה לא קורה – מאד בעייתי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.