לארגון יש חיים משל עצמו, השונים מחיי עובדיו

[קן נמלים כיישות בעלת חיים משלה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Prawny לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחת ההשוואות הקלאסיות של ארגון - על פי הגישה המערכתית להבנת ארגונים - היא לקן/למושבת נמלים.

למרות שהקן איננו אורגניזם - משמע, הוא איננו דבר חי, המסוגל להתקיים ולהתרבות בכוחות עצמו, ולבצע חילוף חומרים - הוא מתפקד כאילו היה כזה; והדימוי הזה נכון בעצם לכל מערכת מורכבת:

הנמלים המרכיבות את הקן (תחשבו על עובדים בארגון גדול...) אינן מודעות ואינן מכירה את הקן כולו. אבל, לכל נמלה בקן תפקיד משלה (אאוריקה), כאילו קיים נוהל הפעלה ארגוני המתווה את חלוקת העבודה בקן: 

  • מלכת הנמלים מטילה ביצים ומבטיחה את הדור הבא של נמלים (היא איננה מנהלת ואיננה עוסקת בניהול טרדות היום יום).
  • חלק מהנמלים הפועלות הפועלות מחפשות מזון ומביאות אותו לקן.
  • נמלים פועלות אחרות בונות את קן הנמלים, ומרחיבות אותו. 
  • יש נמלים פועלות שמנקות את הקן.
  • ונמלים פועלות אחרות מטפלות ברימות (זחלי הנמלים).
  • יש נמלים לוחמות שמגינות על הקן מאויבים

[למאמר על שתי הגישות להבנת ארגונים: הגישה המכנית והגישה המערכתית, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

כל נמלה פועלת באמצעות כמה כללי פעולה פשוטים מאוד. אין לה יכולת לקבל החלטות גדולות לגבי התפקוד שלה; אבל ההצטברות של אלפי פעולות פשוטות לפי חוקי הפעולה האלה (נהלי פעולה... זוכרים?) יוצרים ברמת הקולקטיב של הנמלים את הסדר ואת הקן המתפקד (אאוריקה).

הקולקטיב הזה מתפקד כישות חיה לכאורה, שאמורה לגלם את מטרת העל של חלקיה (ראו בהמשך). הקן מתפקד כאילו יש לו חיים משל עצמו. כאילו הוא עצמו אורגניזם חי. אי אפשר להבין אותו דרך עיניה ותכונותיה של הנמלה הבודדת. הקולקטיב גדול בהרבה מסכום חלקיו (אאוריקה).

קן הנמלים הוא מערכת מורכבת. גם ארגון הוא מערכת מורכבת; ומערכות מורכבות חולקות תכונות דומות ומתפקדות באופן דומה. גם הארגון - כמו קן הנמלים - הוא ישות בפני עצמו. יש לו שאיפות ורצונות, השונים מאלה של הפרטים שמרכיבים אותו, ושונים אף מחלקי המשנה שלו (המדורים, המחלקות וכדומה); ועם מנהל או בלעדיו (יש מערכות גדולות שאינן נשלטות על ידי הנהלה אפקטיבית) הארגון משיג את מטרתו (אאוריקה).

[להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי francok35 לאתר Pixabay]

'תכונות מתהוות': הסוד שמקנה לארגון את היכולת לתפקד כאילו יש לו "חיים משלו"

סודו של הארגון כ"גוף מתפקד", לכאורה, נעוץ במה שמכונה תכונות מתהוות (Emergent Properties): אלו תכונות של מערכת מורכבת שאינן מוגדרות על ידי המבנה והתפקוד של כל אחד מן הפריטים הרבים המרכיבים אותה. הן מתהוות כביכול, יש מאין, כאשר אנו מגדילים את מספר הפריטים במערכת ובהתאמה, גם את מספר קשרי הגומלין המחברים ביניהם, ללא כל שינוי בתכונותיו של כל אחד מן הפריטים; והן נובעות מתפקוד משותף של הפרטים כמערכת; אך אינם שייכים לאף חלק מהמערכת.

[למאמר: 'תכונות מתהוות: מה שהופך קבוצה לשונה מסכום חלקיה', לחצו כאן] [להרחבה על המושג: 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, לחצו כאן]

לדוגמה, לא ניתן לאתר פריטים המאפיינים תרבות של ארגונים; מתוך חקר ההתנהגות של עובדים בודדים, כמו למשל: תרבות של שקר וקוד הנאמנות; ולהבין אותם הבנה מלאה, מתוך התבוננות על בני אדם כפרטים; כי הם נוצרים באינטראקציה המתהווה בתוך הקבוצה.

[להרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן] [להרחבה בסוגיה של 'תרבות השקר המשטרתית', לחצו כאן]  [להרחבה בסוגיה של 'קוד הנאמנות', לחצו כאן]

 

מטרת העל - ההישרדות

אחת האקסיומות שבבסיס הגישה המערכתית להבנת ארגונים היא, שכמו בטבע, כמו בקן הנמלים, גם לארגון - כמו לכל אחד ממרכיביו - יש תכלית מרכזית אחת שהיא מעל לייעוד ולמטרות שהציבה לו ההנהלה: הישרדות. מרגע שנוצרו, מערכות מורכבות עושות כל שביכולתן כדי להבטיח את המשך קיומן (סמואל, 2002, ע' 18).

פרופ' יצחק סמואל - כמו אחרים - קובע - בספרו: "המשחק הפוליטי. עוצמה והשפעה בארגונים" (ראו תמונה משמאל) - כי "תכליתן של מערכות ארגוניות מכל מין וסוג הוא הישרדות, פשוטה כמשמעה" (שם). אולם, ברור לנו כי זוהי בעצם הנחת מוצא ולא עובדה מדעית; שכן, קביעה כזו - הגיונית ככל שתהיה - איננה ניתנת להוכחה.

[משמאל: כריכת ספרו של פרופ' יצחק סמואל, "המשחק הפוליטי. עוצמה והשפעה בארגונים", שראה אור ב- 2002 בהוצאת אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

באופן רגיל מערכת מורכבת היא אכסניה למגוון של מטרות מנוגדות של מרכיביה,. המאבקים הבלתי פוסקים הם הדרך שלה להתעדכן, לא לקפוא על השמרים, ולהתאים את עצמה למציאות משתנה.

אבל ברגע של סכנה הכל משתנה. המטרות של הפרטים נעלמות לטובת מערכת העל. הדוגמה הקלאסית שניתן להביא לכך מן הטבע, היא החגבים הבודדים, ההופכים ברגע של מצוקה ללהקות ארבה:

חגבים הם ייצורים אינדיבידואליים החיים בנפרד. הם נמנעים ממגע עם בני מינו ואינו מהווה איום. אולם, כשהסביבה מתדלדלת וחגבים מזהים סכנה הישרדותית; כאילו מישהו נתן פקודה, הם עוברים טרנספורמציה פיזית ומנטלית והופכים לארבה - מליוני חרקים המאפילים את השמיים בטווח של כמה קילומטרים, וחוצים יבשות במעופם (ראו התמונה למעלה), תוך חיסול של יבולים  וחיות משק, מעין צבא מהגיהינום... ההבדל בין חגבים בודדים לבין מצבם הקולקטיבי - הארבה - כה גדול, עד שבעבר סברו ביולוגים שמדובר בשני מינים נפרדים (סל ואייזנהרט, 2015, עמ' 86-85).

כך גם אומות, שמתפקדות באופן 'נורמלי' עד שהן נתקלות בבעיה הישרדותית קשה (כמו גרמניה בין שתי מלחמות עולם, שהתמודדה עם השפלת חוזה ורסאי ועם היפר אינפלציה; או איראן במלחמת איראן-עיראק שהרגישה מופקרת מול כל העולם, כשסדאם חוסיין קם עליה לחסלה...). אז, נעלמות מטרות הפרטים לטובת קולקטיב דורסני. התוצאות ידועות, ומזכירות מאוד את מה שמשאיר אחריו נחיל ארבה...

וכך גם ארגונים במצוקה שמתלכדים ומבצעים 'ניתוחים' כואבים, במטרה לשרוד.

[בתמונה: התנהגות קולקטיבית. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “לארגון יש חיים משל עצמו, השונים מחיי עובדיו

  1. Pingback: 'קוד הנאמנות' באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.