תקציר: הכרעה (Operational Decision) היא מושג צבאי המוגדר כ"שבירת כוח ההתנגדות של האויב לפעול ביעילות נגדנו, על ידי יצירת מצב, שמתקיימים בו (להערכת המחליט) התנאים להשגת המשימה שנקבעה. מצב הכרעה ניכר בכך, שהאויב איבד את יכולתו לפעול נגדנו ביעילות" (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 424). ההכרעה תלוית הקשר ותחומה בזמן. מושג זה הוא חלק ממשולש המושגים: הרתעה - התרעה - הכרעה שהיו הבסיס לתפיסת הביטחון שהקנה דוד בן-גוריון למדינת ישראל.

[הצילום המקורי: משה פרידן: לע"מ]

[להורדת החוברת: "בין הכרעה לניצחון"(עיונים בביטחון לאומי מס' 2) לחץ: בין הכרעה לניצחון] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 4 בנובמבר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה

הכרעה (Operational Decision) היא מושג צבאי המוגדר כ"שבירת כוח ההתנגדות של האויב לפעול ביעילות נגדנו, על ידי יצירת מצב, שמתקיימים בו (להערכת המחליט) התנאים להשגת המשימה שנקבעה.

מצב הכרעה ניכר בכך, שהאויב איבד את יכולתו לפעול נגדנו ביעילות" (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 424). ההכרעה תלוית הקשר ותחומה בזמן.

מושג זה הוא חלק ממשולש המושגים: הרתעה - התרעה - הכרעה שהיו הבסיס לתפיסת הביטחון שהקנה דוד בן-גוריון למדינת ישראל.

[להרחבת המושג: 'הרתעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התרעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

על פי התאורטיקן הצבאי, קרל פון קלאוזביץ (ראו תמונה משמאל למטה), להכרעה שלושה מרכיבים:

.

• הרס היכולת של האויב;
• כיבוש הטריטוריה שלו;
• והרס הרצון להילחם.

[תמונתו של פון קלאוזביץ משמאל היא נחלת הכלל]

מושג קרוב הוא המושג, ניצחון; שמוגדר בתחום הצבאי כ"התגברות על האויב ויצירת מצב שבו המנצח במלחמה, במערכה או בקרב, השיג את מטרותיו הצבאיות במלואן או בעיקרן, במחיר שהוא יכול לעמוד בו. השגת הניצחון היא התכלית הכללית הקבועה של כל חייל בכל מצב (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 136).

הניצחון שונה מההכרעה בכך שהוא מתמקד בקשר שבין מטרות המלחמה להשגתן.

שוני נוסף הוא האובייקטיביות של ההכרעה. בעוד שהניצחון הוא מושג תודעתי ונתון למניפולציה, ההכרעה היא אובייקטיבית ונוגעת לכושרם הצבאי של הצדדים בתום המלחמה.

[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן]

[ניתוח תורתי של סוגית ה'הכרעה', ראו במאמרו של האלוף במיל האצל שפיר: 'על ההכרעה...']

[בתמונה: פקודת היום של אלוף פיקוד הצפון, דוד אלעזר (דדו) עם היציאה לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. דוגמה לניצחון שהושג בהכרעה]

רמות של הכרעה

אנו מבדילים בין שתי רמות של הכרעה :

• הכרעה צבאית בשדה הקרב
• הכרעה אסטרטגית רבתי, התמקדת בחברה ובכלכלה. מטרה זו ניתנת להשגה גם ללא הכרעה צבאית!

[להרחבה בנושא אסטרטגיה רבתי, לחצו כאן]

ההכרעה הצבאית - שהגיעה לשיא תפארתה בשנות הארבעים במהלך מלחמת העולם השנייה, ואצלנו בשנות החמישים והשישים, והוכיחה, לכאורה, את חשיבותה במלחמת המפרץ - הפכה להיות בעולם המלחמה של היום גם קשה יותר להשגה וגם פחות רלוונטית, בעוד ש"הכרעה אסטרטגית רבתי" ו"ניצחון" הפכו לבעלי משקל רב מבעבר (קובר, 2019).

[להורדת החוברת: "בין הכרעה לניצחון"(עיונים בביטחון לאומי מס' 2) לחץ: בין הכרעה לניצחון] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]

מקורות

• מח' תו"ל (2006), התכנון המערכתי, מח' תו"ל, מפקדות, בטיחות והדרכה, יוני, המונחון.
• הרצל שפיר (2019), על ההכרעה..., ייצור ידע, 10/3/19.
• יחזקאלי פנחס (עורך) (2001), עיונים בביטחון לאומי מס' 1: בין "הכרעה" ל"ניצחון", גלילות: המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי, צה"ל (ראו תמונה משמאל).
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה רבתי, ייצור ידע, 2/5/14.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• אמציה חן (2019), אביב מבורך של כוכבי, ייצור ידע, 25/2/19.
• אבי קובר (2019), ניצחון והכרעה במלחמות המודרניות והפוסט-מודרניות, ייצור ידע, 2/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.