תקציר: רב ניצב ואלוף במיל', הרצל שפיר, מביא ניתוח תורתי יסודי של סוגיית ההכרעה. כיוון שהכרעה מוחלטת אינה רלוונטית לדעתו למציאות הישראלית, הוא מציע שני מושגים נלווים: 'הכרעה הכרחית' לעומת 'הכרעה מספקת'.

[לאוסף פרקי החוברת: בין הכרעה לניצחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 2 בנובמבר 2023

רב ניצב ואלוף במיל', הרצל שפיר, כיהן, בין היתר, כראש אגף כוח אדם במהלך מלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן, מונה למפכ"ל ה-7 של משטרת ישראל.

[בתמונה משמאל: הרצל שפיר כסגן המפקד וראש המטה של האלוף ישראל טל, באוגדה 84. התמונה היא ברשות הציבור וניתנת לשימוש חופשי]

המאמר הזה הוא חלק מחוברת תורתית שיצאה במכללה לביטחון לאומי, ה- 2001.

*  *  *

תורת הביטחון קובעת עקרונות ודרכי פעולה ברמה האסטרטגית, בהתבסס על מדיניות הביטחון [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]:

חמישה מרכיבים שזורים בבסיס העקרונות של תורת הביטחון:

1. הרתעה;
2. התרעה;
3. הפתעה;
4. הכרעה;
5. ו - (קיום/העדר) עומק אסטרטגי.

אחד העקרונות העיקריים של תורת הביטחון משתמש בשניים מהמרכיבים לעיל וקובע: "יש להרתיע אויב ממלחמה (ועל-ידי כך למונעה) ולהכריע במלחמה (במידה וההרתעה נכשלה)". 

מאחר ומושג ההכרעה הוא גורם מרכזי בתורת הביטחון, מן הראוי לבחון מושג זה בנתוני מדינת ישראל

בבחינה תורתית מקובלת, הכרעה נמדדת:

• בערכים כמותיים (היקף השמדת כוחות, היקף היפגעות של תשתיות צבאיות ולאומיות, ועוד).
• בערכים גאוגרפים (כיבוש שטחים, השתלטות על שטחים חיוניים).
• בערכים פסיכולוגיים וערכיים (מוטיבציה, כוח רצון, מורל, סיבולת).

ניתן לומר בהכללה, כי הכרעה מושגת על-ידי שילוב של יכולות צבאיות, עמידה וחוסן לאומי במהלך המלחמה, היכולת והרצון להמשיך בלחימה, וניצול יכולות והזדמנויות מדיניות [להרחבת המושג: 'חוסן לאומי', לחצו כאן].

בין הכרעה הכרחית, להכרעה מספקת

"הכרעה מלאה/מוחלטת" נחשבת למצב בו ליריב אין יכולת ו/או רצון להמשיך בלחימה, ואתה כופה רצונך ותנאיך על היריב!

בראייה היסטורית, מאז קמה המדינה, עבור דרך כל מלחמות ישראל עד היום, ישראל לא הצליחה להשיג "הכרעה מלאה" על אויביה. מותר להניח, כי גם בעתיד לא תוכל ישראל להשיג הכרעה מלאה עליהם. מכאן, שמתבקשת הגדרה שונה למושג ההכרעה בנתוני מדינת ישראל.

להלן מוצעות שתי הגדרות, שכל אחת מהן נבחנת בערכים כמותיים (שטחים וכוחות), בערכים של יכולות חוסן לאומי וממצב מדיני נתון:

הערך/ מצב	"הכרעה הכרחית"	"הכרעה מספקת"
שטחים	נמנע מהאויב לכבוש שטחים מישראל	נכבשו שטחי אויב
כוחות	לאויב אבדות ניכרות בסדרי הכוח ובכושר הלחימה	לאויב הושמד חלק מסדרי הכוח וכושר הלחימה שלו נפגע
יכולת	לצבא (ולעורף) היכולת והרצון להמשיך בלחימה (במידה ויידרש לעשות זאת)	לצבא (ולעורף) היכולת והרצון להמשיך בלחימה (במידה ויידרש לעשות זאת)
מדיני	האויב ביקש או הסכים להפסקת אש	האויב ביקש או הסכים להפסקת אש.

ההבחנה בין שתי ההגדרות מונחת בשני המרכיבים הראשונים (שטחים וכוחות), כאשר שני המרכיבים האחרונים (יכולת ומדיני) זהים בשתי ההגדרות, ומהווים תנאי הכרחי לקיום מושג ה"הכרעה".

מצב בו נמנע מאויב תוקף לכבוש שטחים מישראל ומבחינת "כוחות" נגרמו לתוקף אבדות ניכרות בסדר-כוחותיו ובכושר הלחימה שלו - מצב זה ייחשב כ - "הכרעה הכרחית". מצב בשטח, בו מבחינת "שטחים", לא רק נמנע מהאויב לכבוש משטחינו, אלא אף נכבוש שטחים שלו עצמו, ומבחינת "כוחות" נשמיד חלק מהסד"כ התוקף וכושר הלחימה שלו יפגע - מצב זה ייחשב כ"הכרעה מספקת".

אין הכרח "להכריז" על הגדרות אלה בפומבי. מספיק שהגדרות אלה תהיינה מובנות ומוסכמות בין הדרג המדיני והצבאי.

בכך ניישב את מושג ה"הכרעה" במקומו הנכון והמעשי בתורת הביטחון של ישראל (וזאת, שוב, מתוך הנחה, כי אין בידי ישראל להגיע להכרעה מלאה על אויביה).

הערה: האם הגדרות אלה מתאימות ועונות למצב העימות/הלחימה עם הפלסטינים? התשובה הינה חד משמעית לא! כדי להגדיר את מושג "ההכרעה" ביחס לפלסטינים הכרח להגדיר תחילה את ה"מדיניות", "המטרות", וה"יעדים". הגדרות אלה, לפי מיטב ידיעתי, טרם הוגדרו.

[להורדת החוברת: "בין הכרעה לניצחון"(עיונים בביטחון לאומי מס' 2) לחץ: בין הכרעה לניצחון] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]

[לאוסף פרקי החוברת: בין הכרעה לניצחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף פרקי החוברת: בין הכרעה לניצחון.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'חוסן לאומי'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חוסן לאומי, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת ביטחון - תפיסת ביטחון, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הפתעה, ייצור ידע, 12/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), התרעה, ייצור ידע, 20/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2017), עומק אסטרטגי, ייצור ידע, 22/5/17.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.