פנחס יחזקאלי: ניצחון – להשיג את המטרה

תקציר: ניצחון (Victory) הוא השגת המטרה שהוצבה. במושג זה נעשה שימוש, בעיקר, בתחום הצבאי; בתחום הארגוני (בפוליטיקה הארגונית) ובספורט תחרותי. המושגים ההופכיים לניצחון הם הפסד או תבוסה (הפסד צורב) שמשמעם: אי השגת המטרות שנקבעו.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

[להורדת החוברת: "בין הכרעה לניצחון"(עיונים בביטחון לאומי מס' 2) לחץ: בין הכרעה לניצחון[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

דף זה עודכן ב- 21 בנובמבר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרולוג

אחרי שנים שצה"ל לא חווה ניצחון אמתי בשדה הקרב, ואחרי שמפקדי צה"ל רבים פיתחו קונספציה שבתנאים של מדינת ישראל היום הוא לא בר השגה, החזיר הרמטכ"ל, אביב כוכבי (ראו תמונה משמאל) את המושג הזה לסדר היום. הוא החליט לקיים, קרוב לכניסתו לתפקיד, במרץ 2019, סדנה של שלושה ימים מרוכזים בשבוע הראשון של מארס, תחת הכותרת: "סדנת הניצחון" (שובל, 2019).

לצורך הסדנה הוקמו בצה"ל כמה צוותים שינסו, כל אחד בתחומו, להגיע להבנות על ניצחון צה"ל במלחמה הבאה, ומהם הפערים שבהם יש לטפל כדי להביא לניצחון (שובל, 2019).

כבר בנאומו הראשון כרמטכ"ל נתן כוכבי דגש לחתירה לניצחון, כאשר אמר כי "ניצחון ומשימתיות יהיו ערכינו המרכזיים, ונמצא כל משימה שניזום או שתוטל עלינו בדייקנות ובנחישות עם האמצעים שבידינו". באותו נאום הדגיש כי חלק ממשימתו היא להעמיד "צבא קטלני, יעיל וחדשני" (שובל, 2019).

למושג הזה, ניצחון, מוקדש הדף הזה...

[לכתבה המלאה של לילך שובל, לחצו כאן]

המשגה

ניצחון (Victory) הוא השגת המטרה שהוצבה. במושג זה נעשה שימוש, בעיקר, בתחום הצבאי; בתחום הארגוני (בפוליטיקה הארגונית) ובספורט תחרותי. המושגים ההופכיים לניצחון הם הפסד או תבוסה (הפסד צורב) שמשמעם: אי השגת המטרות שנקבעו.

[להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

בתחום הצבאי, מגדיר מילון מונחי צה"ל את המושג ניצחון כ"התגברות על האויב ויצירת מצב שבו המנצח במלחמה, במערכה או בקרב, השיג את מטרותיו הצבאיות במלואן או בעיקרן, במחיר שהוא יכול לעמוד בו. השגת הניצחון היא התכלית הכללית הקבועה של כל חייל בכל מצב (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 136).

ניצחון הוא מושג תודעתי, ולכן גם נתון למניפולציה.

מושג צבאי קרוב ל- ניצחון הוא הכרעה: "שבירת כוח ההתנגדות של האויב לפעול ביעילות נגדנו, על ידי יצירת מצב, שמתקיימים בו (להערכת המחליט) התנאים להשגת המשימה שנקבעה. מצב כרעה ניכר בכך, שהאויב איבד את יכולתו לפעול נגדנו ביעילות" (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 424).

[בתמונה משמאל: כריכת החוברת 'בין הכרעה לניצחון' בהוצאת המכללה לביטחון לאומי של צה"ל ואוניברסיטת חיפה. החוברת ניתנת להורדה מדף זה]

הניצחון שונה מההכרעה בכך שהוא מתמקד בקשר שבין מטרות המלחמה להשגתן.

[להרחבת המושג: 'הכרעה', לחצו כאן]

[בתמונה: פקודת היום של אלוף פיקוד הצפון, דוד אלעזר (דדו) עם היציאה לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. דוגמה לניצחון שהושג בהכרעה]

ה'ניצחון' כפוף להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה...

כיוון שכך, בכל ניצחון טמונים זרעי התבוסה במלחמה הבאה. בהקשר זה זכורה אמרתו של שר החוץ האמריקני לשעבר, הנרי קיסינג'ר, לפיה "כל הצלחה היא כרטיס כניסה למשבר חדש" (הנרי קיסינג'ר):

  • כאשר צבא מנצח, מאשר הניצחון כביכול את כל ההרגלים, הנהלים, המבנים, התורות והשיטות של הצבא. הם נתפסים כתקפים ואף כמבריקים – כולל אלה הזקוקים לשיפורים או אף לרפורמה מרחיקת לכת.
  • לעומת זאת, התבוסה היא מורה הרבה יותר טוב לצבא שהובס. תבוסה מחדדת את חוש הביקורת, ומפחיתה את הסיכוי שיידחו הפתרונות המוצעים. זאת מכיוון שהתבוסה מחלישה את ההתנגדות לשינוי מצד חסידי המצב הקיים.

התוצאה היא שבמלחמה הבאה מתהפך הגלגל, והמנצח יכול למצוא עצמו מנוצח (לוטוואק, 2002, ע'מ 39-37). כזה היה למשל ההיפוך בין צה"ל לצבאות ערב: ניצחון מוחץ במלחמת ששת הימים ואופוריה ישראלית גררו מהפך בתחילת מלחמת יום הכיפורים, תיקו צבאי במלחמה ותשלום מחיר צבאי ומדיני בסופה.

[להרחבה בנושא: ההיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן] [להורדת החוברת: "בין הכרעה לניצחון"(עיונים בביטחון לאומי מס' 2) לחץ: בין הכרעה לניצחון]

מקורות והעשרה