פנחס יחזקאלי: האם ראוי לערב את דונלד טראמפ בהכנעת האליטה שלנו?

המרד הגדול של האליטה בעמה יסתיים לדעתי בבחירות הקרובות, ללא טראמפ. אבל טוב שהעצומה הזו באה לעולם, כי היא מהווה צעד נוסף בהתבגרותו של הימין, וביכולתו להתנער משנים רבות כל כך של שלומיאליות שלטונית.

פנחס יחזקאלי: הווק מעוות את החוק הבינלאומי כדי להקריס את הדמוקרטיות

מבצע 'שאגת הארי' הציף את המוקשים שטמנו בחוק הבינלאומי במשך שנים, משפטנים פרוגרסיביים, ארגונים גלובליים ופוליטיקאים של ה- Woke, כדי להגביל את יכולת מדינות הלאום לעמוד על ריבונותן מפני הבאים לפרקן. ממשל טראמפ כבר הבין. ואנחנו?

פנחס יחזקאלי: בעל המאה הוא בעל הדעה, ואין ריבונות ללא שקיפות

ללא חובת זיהוי ופיקוח, היכולת של המדינה להגן על תהליכי קבלת ההחלטות שלה מפני מניפולציות חיצוניות אינה קיימת. לכן, אימוץ גרסה ישראלית לחוק הסוכן הזר היא צעד הכרחי להגנת הריבונות.

גרשון הכהן: מצב חירום ברחוב הערבי

את התעצמות הרצח ברחוב הערבי. יש להכיר  כמצב חירום לאומי. מה שהופך את המאבק בתופעה להכרח ריבוני של מדינת ישראל, נובע, בראש ובראשונה, מחובת המדינה לערך ההגנה על חיי האדם והיא שלובה בסוגיה זו, בחובת המדינה להשלטת סדר ומשילות.

פנחס יחזקאלי: מה בין פרוטקשן לג'יזיא?

בשיח הציבורי במערב וגם בישראל, כשאזרחים בדרום או בצפון נדרשים לשלם סכומי עתק לכנופיות כדי שלא ישרפו להם את העסק, המשטרה והתקשורת מכנים זאת "פשיעה חקלאית" או "פרוטקשן". זוהי כמובן הלבנה של מלחמת הדת שאנו נמצאים בעיצומה: אם זה "פשע", אפשר לפתור זאת באמצעות אכיפה. אם זה "ג'יזיה", מדובר במאבק על ריבונות, דת וזהות – נושאים שהמערב המודרני מעדיף להתעלם מהם בשם הפוליטיקלי-קורקט.

פנחס יחזקאלי: פעולת התגמול של שבט טרבין אל סנע

את המצב בדרום ניתן היה לפתור באמצעים דמוקרטיים לפני 30 שנה. לא עוד. הדמוקרטיה פשטה את הרגל בכל המערב ביכולתה להתגונן מפני מבקשי רעתה, וגם פה. היום, אם חפצי חיים אנחנו נצטרך לכבוש את השטח מחדש בדם באש ובתימרות עשן, ואם לא...

פנחס יחזקאלי: האסלאם כ"דת השלום" הוא הסוס הטרויאני של הפוליטיקלי-קורקט

לא נראה כי התהליך של כניעה להגירה ולתוצאותיה היא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי באירופה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית - כגון בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי - ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית (Zemmour, 2021). הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהעיר - אירופה - תקרוס לתוך עצמה! ולבסוף, תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ. תחשבו עלינו...

גרשון הכהן: מדינת ריבונית או וועד קהילות?  

על פרשת הדרכים הקשה בה ניצבת בימים אלה מדינת ישראל, מרחפת השאלה המטלטלת את מדינת היהודים משחר ימיה, מה בכל השנים הצליחו להקים כאן, מדינה ריבונית או לא יותר מוועד קהילות?

גרשון הכהן: מדינה בורחת מריבונות, ממלכתיות וחזון לאומי

בשנה ה 77 לעצמאותה, קשה למדינת ישראל לחגוג. זה לא רק מצוקת המלחמה שאינה מסתיימת, זו מצוקה קשה יותר הכרוכה באבדן דרך. חזון  לאומי - שהייה פעם משותף לרבים הפך לשנוי במחלוקת. בתנאים אלה, קשה להנהיג מדינה, בוודאי במצבי חירום. כאשר אין למנהיג ברמה הלאומית התחלה של אמון כי טובת הממלכה בראש מעיניו, מצטמצמת יכולתו לקבל החלטות ריבוניות. בחולשה זו מכירים אויבי ישראל ומנצלים אותה במיטב תבונתם.