גרשון הכהן: מצב חירום ברחוב הערבי

את התעצמות הרצח ברחוב הערבי. יש להכיר  כמצב חירום לאומי. מה שהופך את המאבק בתופעה להכרח ריבוני של מדינת ישראל, נובע, בראש ובראשונה, מחובת המדינה לערך ההגנה על חיי האדם והיא שלובה בסוגיה זו, בחובת המדינה להשלטת סדר ומשילות.

פנחס יחזקאלי: מה בין פרוטקשן לג'יזיא?

בשיח הציבורי במערב וגם בישראל, כשאזרחים בדרום או בצפון נדרשים לשלם סכומי עתק לכנופיות כדי שלא ישרפו להם את העסק, המשטרה והתקשורת מכנים זאת "פשיעה חקלאית" או "פרוטקשן". זוהי כמובן הלבנה של מלחמת הדת שאנו נמצאים בעיצומה: אם זה "פשע", אפשר לפתור זאת באמצעות אכיפה. אם זה "ג'יזיה", מדובר במאבק על ריבונות, דת וזהות – נושאים שהמערב המודרני מעדיף להתעלם מהם בשם הפוליטיקלי-קורקט.

פנחס יחזקאלי: פעולת התגמול של שבט טרבין אל סנע

את המצב בדרום ניתן היה לפתור באמצעים דמוקרטיים לפני 30 שנה. לא עוד. הדמוקרטיה פשטה את הרגל בכל המערב ביכולתה להתגונן מפני מבקשי רעתה, וגם פה. היום, אם חפצי חיים אנחנו נצטרך לכבוש את השטח מחדש בדם באש ובתימרות עשן, ואם לא...

פנחס יחזקאלי: האסלאם כ"דת השלום" הוא הסוס הטרויאני של הפוליטיקלי-קורקט

לא נראה כי התהליך של כניעה להגירה ולתוצאותיה היא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי באירופה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית - כגון בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי - ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית (Zemmour, 2021). הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהעיר - אירופה - תקרוס לתוך עצמה! ולבסוף, תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ. תחשבו עלינו...

גרשון הכהן: מדינת ריבונית או וועד קהילות?  

על פרשת הדרכים הקשה בה ניצבת בימים אלה מדינת ישראל, מרחפת השאלה המטלטלת את מדינת היהודים משחר ימיה, מה בכל השנים הצליחו להקים כאן, מדינה ריבונית או לא יותר מוועד קהילות?

גרשון הכהן: מדינה בורחת מריבונות, ממלכתיות וחזון לאומי

בשנה ה 77 לעצמאותה, קשה למדינת ישראל לחגוג. זה לא רק מצוקת המלחמה שאינה מסתיימת, זו מצוקה קשה יותר הכרוכה באבדן דרך. חזון  לאומי - שהייה פעם משותף לרבים הפך לשנוי במחלוקת. בתנאים אלה, קשה להנהיג מדינה, בוודאי במצבי חירום. כאשר אין למנהיג ברמה הלאומית התחלה של אמון כי טובת הממלכה בראש מעיניו, מצטמצמת יכולתו לקבל החלטות ריבוניות. בחולשה זו מכירים אויבי ישראל ומנצלים אותה במיטב תבונתם.

פנחס יחזקאלי: הגיעה העת להתנות זכויות אזרחיות, סוציאליות ואחרות, בהצהרת נאמנות!

צריך לומר באומץ: דומה שמודל הדמוקרטיות המערביות מיצה את עצמו מסיבות מבניות וחברתיות, והוא חייב להשתנות, לפני שהכוחות שמנצלים אותו יצליחו להקריס את הדמוקרטיות הללו לתוך עצמן. תור הזהב של הדמוקרטיות, שניצחו במלחמת העולם השניה, חלף, והן חייבות להשתנות ולדעת להגן על עצמן אם הן חפצות חיים. השינוי המוצע הוא התנייה של זכויות אזרחיות וסוציאליות לאזרחים / לתושבים / למבקשי מקלט ואף לתיירים, בהצהרת נאמנות.

רוני אקריש: בין לאומיות וריבונות למלחמה

אלה שמנסים לערער את האחדות הלאומית והעממית בישראל, זועקים את הטענה הפרוגרסיבית הידועה, שהלאומיות (nationalism) מחזקת את המלחמה. לפי דבריהם, להגן על המדינה שלך זה להיות לאומני, אך להיות לאומני זה לרצות מלחמה! לכן, על ידי אי הגנה על המדינה שלנו כנגד כל אלה המנסים להשמיד אותה, נגן על עצמנו בצורה הטובה ביותר מפני רצח עם. זוהי תמצית הדוקטרינה הפייסנית של שנות ה- 40 של המאה הקודמת, שגרסה כי רק שיתוף פעולה עם התוקפן תשמור על חירותנו!

גרשון הכהן: ממלכתיות במשנת בן גוריון

הפער בין מושג הממלכתיות שקבע בן גוריון, לבין השימוש שנעשה במושג בשיח הפוליטי הישראלי העכשווי, מתמצה בהבחנה בין ממלכתיות בתפיסה רחבה בהקשר הייחודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לבין ממלכתיות בתפיסה רזה המתכנסת לציות לשלטון החוק ולהתנהלות פוליטית הגונה. השימוש של בן גוריון במושג היה ייחודי ובלעדי למורשת ישראל ולאתגרי גאולת עם ישראל.

פנחס יחזקאלי: אבדן המשילות והריבונות מתחיל בגבול המצרי!

מכת רחפני הנשק והסמים היא אירוע חדש יחסית. לא המדינה הבדואית העצמאית, שקיימת היום בדרום הארץ, מהגבול המצרי ועד לרהט. היא הוקמה באדיבות צה"ל ובעידודו, והוא הנושא העיקרי באחריות על הכאוס המשילותי והריבוני באזור!