האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב היא פרשת השבוע התשיעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ל"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ', פסוק כ"ג. פרשה זו פותחת את קובץ סיפורי יוסף ואחיו, שהוא החלק האחרון בסיפורי יעקב ומשפחתו ובספר בראשית בכלל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!
כל הסימנים של קוצר הראות הפוליטי אסטרטגי – שאפיינו את צרפת ערב מלחמת העולם השנייה – כבר פה. לאן פנינו? לקריסה או להתאוששות?
במשבר 1958 בצרפת היה לצרפת את מושיעה ממלחמת העולם השנייה להישען עליו… ואנחנו? איפה הדה גול שלנו??
רפורמה (reform) מוגדרת היא תהליך של עיצוב מחודש ושינוי של סדר חברתי ישן כלשהו. בעולם דינאמי של מציאות המשתנה במהירות, גם רפורמות הפכו למעשה שגרה… אבל, שמתם לב שכל רפורמה שמבצע השירות הציבורי שלנו עולה לנו ביוקר?
פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח היא הפרשה השמינית של ספר בראשית, המתחילה בפרק ל"ב, פסוק ד' ומסתיימת בפרק ל"ו, פסוק מ"ג. בפרשה זו מתאחד יעקב עם אחיו עשו, ומתוארות משפחותיהם של שני האחים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!
במזרח התיכון הסכמים טובים רק ליום שנחתמו והם יופרו ביום שהאינטרס ישתנה; הם גם משמשים את הצד הערבי כאמצעי לחץ מתמיד כלפי ישראל. כל מצב שאינו לרוחם גורר מצידם הערכה מחדש של ההסכמים; בעוד אנחנו מעולם לא עושים זאת כלפיהם…
פרשת וַיֵּצֵא עוסקת בקורות יעקב בדרכו לחרן, בחייו עם לבן הארמי ובעזיבתו אותו… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשת וַיֵּצֵא. קריאה מועילה!
התמרון והאש מקיימים ביניהם מאבק כוחות, כשני מרכיבי לחימה בסיסיים: התחזקות אחד מהגורמים – בעקבות שינויים טכנולוגיים – מקהה את האפקטיביות של האחר; עד שנוצרת 'קפיצת מדגה טכנולוגית המקנה יתרון לגורם השני; וחוזר חלילה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התמרון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
פרשת תולדות מוקדשת ברובה לקורותיו של יצחק. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!
ניתן באסטרטגיה נכונה להשיג מטרות משמאל ומטרות מימין. אבל אסור לנו לעבוד על עצמנו ולייצר מציאות מדומה, על מנת שתתאים לאסטרטגיה כושלת, בין מימין ובין משמאל!
תיאורית X ותיאורית Y של חוקר הניהול האמריקאי, דאגלס מקגרגור הינן תיאוריות בסיסיות, המוכרות היטב לכל סטודנט בתחום ההתנהגות הארגונית, מאז אמצע המאה העשרים. אבל, האם הן באמת עובדות, בכל מקום ובכל מצב?
