פנחס יחזקאלי: על דפוסי הצבעה ופוליטיקה
היעדר אמצעים הופך את השכבות העניות לשונאי סיכון. על כן, הגרבוזים ומנשקי הקמעות יישארו תמיד משני צידי המתרס הפוליטי…
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
היעדר אמצעים הופך את השכבות העניות לשונאי סיכון. על כן, הגרבוזים ומנשקי הקמעות יישארו תמיד משני צידי המתרס הפוליטי…
משאבי אנוש (מש"א) הם הנכס החשוב ביותר של ארגון. הם גם נכס כלכלי וגם נכס אינטלקטואלי (נכסי הידע של הארגון); ונכסים כידוע, יש לכלכל בתבונה… נגדיר את המושג "ניהול משאבי אנוש" כתהליך של ניהול המשאב האנושי באופן אופטימלי, לצורך השגת מטרות הארגון, בטווחים, הקצר והארוך…
התופעה של שימוש בעבירות מין כחלק מפשעי שנאה או מטרור – שבלטה כל כך בפשעי ה- 7 באוקטובר 2023 ושבי האזרחים בעוטף ישראל – היא תופעה מוכרת מקדמת דנא. כך למשל, היא נפוצה מאוד בקרב חיילי צבאות כובשים, שעוברים ליד אוכלוסיית אויב. אחד המקרים ההמוניים והקשים ביותר הללו היה אונס הנשים הגרמניות על ידי חיילי הצבא האדום שואף הנקם, מרגע שדרכה רגלם על אדמת גרמניה, כשמפקדיהם מעלימים עין. אבל אצל המוסלמים קיים מימד נוסף, דתי!
אם חיפשנו את ההוכחה לחוסר הרלוונטיות של חיל האוויר הישראלי – כמו האמריקני – במלחמה הבאה, בא גיליון 46 של מגזין ישראל דיפנס והמחיש זאת עבורנו…
תיאורית המפל או אפקט המפל (The waterfall effect) במדע המדינה גורסת כי כאשר יש חוסר שוויון באמצעים בין גורמים בסביבה המשימתית, ייווצר לחץ מבחוץ על הגורם רב האמצעים, הנובע מרצונם של גורמים שמחוץ לו לעבור אליו ו/או להעביר אמצעים ממנו אליהם.
רב-תרבותיות היא אסטרטגיה של קליטת הגירה והכלתה. היא נובעת מפרדיגמת חשיבה הקרויה פוליטיקה של זהויות, ועושה שימוש בכלי המכונה: תקינות פוליטית. כבר ב- 2010 הכריזו מנהיגי אירופה כי "הרב תרבותיות נכשלה לגמרי". למרות זאת, המערב אינו מצליח להשתחרר מלפיתתה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושגים אלה והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
אחת הטיפשויות האסטרטגיות שחרצו את גורל המלחמה, הייתה הבחירה של יפן לתקוף את ארצות הברית; במקום את ברית המועצות. אם במקביל לפלישה הגרמנית לברית המועצות ('מבצע ברברוסה'), היו היפנים תוקפים את ברית המועצות בגבה, הייתה רוסיה קורסת כבר בחורף 1942-1941; וללא השפלת פרל הארבור, ארצות הברית כבר לא הייתה, כפי הנראה, נכנסת למלחמה…
עוצמה מניעה מערכות מורכבות, ולא מוסר. לכן, החלשות מערכת תניע מיד גורמים בסביבתה לנסות ולנגוס בנכסיה, בין אם הם מעוגנים בהסכמים ובין אם לאו, ולהיפך. לכן, אין ערך להסכמים ביחסים בינלאומיים. לכל היותר, הסכם מבטא מצב קיים, כל עוד הוא קיים. קל וחומר במזרח התיכון, שבו ה'תקייה' וההולכה שולל הם חלק ממציאות הווייתו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ערכם של הסכמים בביטחון הלאומי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!
תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive Dissonance Theory) גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה, ואז ימצא דרך לפתור לעצמו את הסתירה הפנימית… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיסוננס הקוגניטיבי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!