האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
העובדה שהדרג הצבאי קיבל דירקטיבה ברורה מהדרג המדיני: לחסל את חמאס כגורם מדיני צבאי, היא אחד הסמנים לכך – ש'מלחמת שמחת תורה' היא מלחמה קיומית. דירקטיבה (Directive) – או בעברית פשוטה הוראה – היא הגדרת יעדים על ידי הדרג הבכיר לכפופים לו: הגדרת היעדים האסטרטגיים ברמת המדינה על ידי הקברניט; הגדרת יעדי האסטרטגיה הצבאית והיעדים המערכתיים ע"י פיקוד הצבא. דירקטיבות של פוליטיקאים, מעצם טיבן, הן עמומות. לא הפעם!
יצירת ידע (Knowledge Creation) ו- ייצור ידע (Knowledge Production) הן שתי דרכים להוספת ידע חדש לארגון, שדרוש לו בזמן אמת, או כהכנה לעתיד…
ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון. אך טבעי הוא שאסון בסדר גודל כזה מקשה על העיסוק בהיבטים אחרים של התופעה, ויחד עם זאת ולמרות הכאב, עצם האירוע מאפשר לנו הצצה נוספת להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה: צה"ל היה צריך להטיס חיילים כי לא שלט בצירים, בהיעדר הגנה מרחבית, המבוססת על אוכלוסייה אזרחית כמשענת לכוחות הסדירים. תחשבו יהודה ושומרון… תחשבו רצועת עזה…
במסמך אסטרטגיית צה"ל מוגדרת 'המערכה בין המלחמות' כמערכה פעילה ומתמשכת, שתכליתה להרחיק את המלחמה ולאפשר למדינה תקופת רגיעה ארוכה ככל האפשר. מחד גיסא, התמודדות נמשכת כזו אמורה להעצים את גמישותה האסטרטגית של מדינה, ומשאירה אותה דרוכה לקראת עימות גדול. מאידך גיסא, זוהי הליכה על סף הכאוס, שטומנת בחובה, כל העת, סכנה להידרדר למלחמה אמיתית…
במלחמת העולם הראשונה הייתה המוטיבציה של החיילים בשפל. יחידות רבות סבלו מתבוסתנות, רצון להישרדות בכל מחיר, אמפתיה עם חיילי האויב וסלידה מהקצינים שדחפו אותם אל מותם, ללא טעם ותכלית. במלחמת העולם השנייה, ביקשו הגרמנים להבטיח שמצב זה לא יחזור…
התקשורת תמיד הייתה, ותהיה, מוקד של דיס אינפורמציה בידיהם של בעלי עוצמה אינטרסנטיים: השלטון מצד אחד, ואילי ההון מהצד האחר.
את העובדה הזו צריך ללמד בבתי הספר ולאמן צעירים בקריאה ביקורתית. אחרת, הסכנה ממנה לדמוקרטיה תהיה גדולה בהרבה מהסכנות שהיא מטיפה לנו עליהן.
תכנון משאבי אנוש או תכנון כוח אדם (Human Resource Planning, HR Planning) הוא הליך תכנוני, שבאמצעותו החברה מחליטה:
מהי אסטרטגית הגיוס וההפעלה של עובדים; אילו תפקידים עליה לאייש;
ו- כיצד לגייס מועמדים לתפקידים אלו…
אחת התמיהות הגדולות של מלחמת העולם השנייה היא הכשל הלוגיסטי של הווארמאכט בהתמודדות עם החורף הרוסי. שהרי, לא הייתה פה בעיה של זמן (הייתה שנה שלמה להכין הכל…) ובטח לא של חוסר ידע…
מירוץ המועמדים למפכ"ל חוזר, והגועל נפש חוזר איתו: סנונית ראשונה של "החרא התקשורתי" בקמפיין הנוכחי (תסלחו לי על המילה, אבל זה מה שזה!) כבר נולדה, ומה שעצוב – וכל כך צפוי – כתבי המשטרה נותנים לזה יד ומסייעים למקורותיהם…
הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים או "התאוריה של הטריטוריה" היא גישה ש'לוקחת את הגאופוליטיקה עד הסוף' משמע, הופכת אותה לחזות הכל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הגישה הגאוגרפית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
