[בתמונה: שלושת צבעי היסוד של האור - אדום, ירוק וכחול - הם צבעים גנריים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 472301 לאתר Pixabay]

המאמר עודכן ב- 10 ביוני 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר. למאמר האחר, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: הכל בהקשר – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת.

*  *  *

מצב גנרי (Generic) הוא מצב בסיסי, המשותף למגוון תחומים גדול שעומד בפני עצמו ואיננו תלוי הקשר, (מילון אוקספורד, 1993, ע' 321), בניגוד למצב הקשרי (In context).

מצבים גנריים קיימים בתחומים רבים של חיינו: כך למשל, שלושת צבעי היסוד של האור - אדום, ירוק וכחול - הם צבעים גנריים. בדומה קיימים גם ביטויים גנריים; שעל בסיסם נוצרים ביטויים בהקשר. כזה למשל הוא המושג הגירה. מושג גנרי המתאר תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות (ויקיפדיה: הגירה). על בסיס המושג הגנרי הזה צמח המושג היהודי-ישראלי ההקשרי, שהוא דומה - אבל שונה מאוד - עליה.

[להרחבה בנושא המושג המנוגד: 'הקשר', לחצו כאן]

[בתמונה: ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית. הגירה היא מושג גנרי. התמונה היא נחלת הכלל]

לכאורה, העלייה לישראל אינה שונה מהגירה של בני עמים אחרים ממדינה למדינה. אולם מי שלא מבין את ההקשר הייחודי של העליה לישראל, לא יבין את הייחודיות של הקמת מדינת ישראל. היטיב להגדיר זאת האלוף במילואים גרשון הכהן (2011, ע' 20): "מצד אחד, מי שיתבונן בתופעת קיבוץ הגלויות בישראל, ללא השוואתה לתופעת ההגירה בממדיה הגלובלים, יתקשה להבין את ייחודיות הנס הטמון בקיבוץ פזורי העם היהודי בגולה אל ארץ ישראל. מצד שני, למי שיתבונן בתופעה זו רק מנקודת המבט הכללית האוניברסלית, לא ייווצרו התנאים להבין את יסודות התופעה הישראלית, כפי שהיא ניכרת בהיבטיה הייחודיים".

שמות מוצרים גנריים

שם גנרי של מוצר הוא מצב שלפיו שמו של מוצר מסוים משתרש, ומייצג קבוצה של מוצרים דומים. לדוגמה: טיפקס, פריג'ידר, פלאפון, קטשופ, ג'קוזי, סוכרזית, זירוקס, קלינקס, תחתונית, ג'יפ וכדומה... (פרוסק-טרון, 2002; ויקיפדיה: שם גנרי). השם הגנרי האופייני מייצג מוצר שהיה ראשון בתחומו ואף נרשם כפטנט. מחקרים מוכיחים כי שמות גנריים נתפסים בקרב קהל הלקוחות כמייצגים איכות וטיב לאורך זמן, משויכים לחברות גדולות עם גב כלכלי איתן ומבטאים תפיסה של שירות, איכות ומחירים הוגנים (פרוסק-טרון, 2002).

[לכתבה המלאה של פרוסק-טרון ב- ynet, לחצו כאן]

תרופות גנריות

כאשר פוקע הפטנט על תרופה מסוימת, הידע בנוגע להכנתה הופך לנחלת הכלל. לידע גנרי (מכאן השם: תרופות גנריות) שעל בסיסו יכולה כל חברה לייצר את אותה תרופה. זאת בניגוד למה שמכונה 'תרופות אתיות' המוגנות על ידי פטנט. כניסת תרופה גנרית לשוק מוזילה, בהכרח, את התרופה המקורית; ומטבע הדברים ככלל, תרופות גנריות זולות בהרבה מתרופות אתיות.

הדוגמה הבולט ביותר לכך היא הקופקסון (Copaxone; ראו תמונה משמאל) - התרופה הנפוצה ביותר בעולם לטיפול בטרשת נפוצה - שהייתה משך שנים התרופה האתית הרווחית ביותר של חברת טבע.

[התמונה, משמאל למעלה, של עטיפת תרופת הקופקסון של חברת טבע נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mariusz Ch. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

רווחי העתק שהניבה לחברה יצרה תלות מוגזמת בה, משבר ארגוני חסר תקדים וירידה דרמטית ברווחים, לאחר שהפטנט שלה פג והיא הפכה לתרופה גנרית.

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), הכל בהקשר: אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• הכהן גרשון (2011), עיונים בביטחון לאומי מס' 14: תוכנית הלימודים במכללה לביטחון לאומי – מה צריך ללמוד?, ספטמבר, ע' 9.
• מילון אוקספורד אנגלי - אנגלי עברי (1993), ירושלים: קרנמן בע"מ, לוני כהן ושות' בע"מ (הוצאה שנייה).
• ויקיפדיה: שם גנרי.
• ויקיפדיה: הגירה.
• יפעת פרוסק-טרון (2002), שמות גנריים - חלומו הרטוב של כל איש שיווק, ynet, 2/1/02.