עוד לפני קום המדינה, פתחו ראשי היישוב ברדיפה אחר הערבי שיאהב אותנו, אבל ע"פ האיסלאם, אי לוחמה - קל וחומר שלום... - עם יהודים היא תמיד מצב זמני, של התארגנות והתכוננות למלחמה הבאה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המרדף המטופש אחר נורמליזציה לסוגיה, עם מדינות ערביות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?
כמי שמעורבת בתיווך המשמעותי ביותר בין ישראל לחמאס בעשור האחרון (לאורך סבבי המלחמה) וכשחקן אזורי חשוב, מנסה מצרים לפלס את דרכה בתוך הנסיבות המשתנות. ישראל יכולה להפיק תועלת ממדיניות שתנקוט בתיאום עם מצרים, הן בסוגיית החטופים הישראליים, והן בניסיונות לגיבוש מתווה לתהליך שיתפתח ב"יום שאחרי". לפיכך, עליה לקחת בחשבון את האילוצים המופעלים על מצרים.
עשר שנים ברברנו את עצמנו לדעת, בסיפורים שאנחנו מעצמה ענקית וחזקה; אבל בפועל, לאורך שלושים השנים האחרונות מתנהגת ישראל ביחסיה עם מדינות האזור כדימי: היא מכילה ומבינה ומתרפסת, ונכנסת לאופוריה בכל פעם שגורם ערבי מקיים איתה שיתוף פעולה כי הוא צריך ממנה משהו. עכשיו זו ההכלה של תגובתה המבזה של מצרים לפיגוע שביצע איש ביטחון!
תקציר: הגיע הזמן להתבגר ולנטוש את פרדיגמת התמימות, שבה אנו אוחזים. הגיעה העת שכבר יידע - כל מי שכבר התנסה בניהול משא ומתן מדיני או עסקי בין מזרח ומערב - את ההבדל המשמעותי בין שתי תפיסות העולם הללו.
התבוננות זהירה במאזן המתהווה בזירות ים סוף ועמק הנילוס מאפשרת להיווכח כי בצד האתגרים, יש הזדמנויות רבות לישראל שמעולם לא היו לה. על אפשרות מימושן-ימים יגידו.
שוב ירדן מחזירה את השגריר ומונעת את החזרת השגרירה הישראלית לעמאן, ושוב עלה האספסוף שוב על השגרירות הישראלית בירדן, בניסיון לכובשה, ושוב מגיב משרד החוץ בקול ענות חלושה ו"מצר על כך".... האם לא הגיעה העת להיגמל מהטפשות שבהצבת שגרירויות ישראליות במדינות ערב? שגרירויות במדינות אלה הן נטל על מדיניות החוץ; וראוי להימנע מהקמתן. הקשר עם השליטים מתקיים ממילא ע"י שליחים אישיים ובשיחות זום.
