אלעד רזניק: תר"ש תנופה – לאחור

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

מילים רבות נכתבו על התכנית הרב שנתית (תר"ש) תנופה רובן הגדול יח"צ מפי הרמטכ"ל, אביב כוכבי (ראו תמונה משמאל), תרשו לי כמה מילים מזווית קצת אחרת:

[תמונתו של רב אלוף אביב כוכבי משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Operationalcow48. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

תוכנית רב שנתית אמורה לעסוק בבניין הכוח ולתת מענה לצורכי הצבא בשדה המערכה העתידי איתו תתמודד מדינת ישראל. התכנית נכתבת בתוך צה"ל, ומייצגת את צרכי הצבא העתידיים בהתאם לראיית הצבא.

האגף למדיניות ביטחונית במל"ל - האמון ע"פ חוק על "ריכוז והובלת עבודת המטה בתחומי מדיניות הביטחון" - איננו שותף לגיבוש התר"ש (לפחות לא פורמלית), ואין אלא להצטער על כך.

העובדה שהתר"ש נכתב בהתאם להגדרת תרחישי הייחוס - כפי שהצבא רואה אותם - מייצרת עיוותים וחוסר המשכיות ופוגעת בבניין הכוח הצה"לי.

מה עם מצרים?

לדוגמה: בגבול הדרומי של מדינת ישראל מתעצם הצבא המצרי בצורה חסרת פרופורציה לאיומים העתידיים על מצרים. מלחמה עם ישראל היא אחד מהיעדים הקבועים של תרחישי המלחמה המצריים.

צה"ל להוציא את סיני לא מפנה כמעט קשב דרומה. רק לפני 6 שנים, השלטון במצריים היה בעל אופי אחר לחלוטין. הקשב של צה"ל לנושא המצרי לא גדול. באם יתחלף במצריים השלטון, צמצום כוח השריון הצה"לי - שהוא פועל יוצר מהתר"ש - עלול להוות בעיה.

[בתמונה: באם יתחלף במצריים השלטון, צמצום כוח השריון הצה"לי - שהוא פועל יוצר מהתר"ש - עלול להוות בעיה... התמונה באדיבות אתר צה"ל]

ההחלטה אם לכלול את מצרים במפת האיומים איתם יאלץ להתמודד צה"ל בעתיד היא החלטה אסטרטגית - מדינית. לעובדה שהמל"ל איננו שותף בקביעת תרחישי הייחוס ומפת האיומים המתפתחת, לצורכי התר"ש, יש משמעות גדולה בהיבטים אלו.

להוציא את מצרים יש שורה של איומים עתידיים איתם צריך להתמודד צה"ל ותר"ש תנופה לא נותן להם מענה:

נשק תלול מסלול (תמ"ס)

הפריסה הרחבה גאוגרפית והמסיבית של תמ"ס איראני לסוגיו: טק"ק לטווח ארוך; טווח בינוני; וטילי שיוט - כולם בעלי מערכות הנחיה מתקדמות וראשי ביות מתקדמים - בנוסף לשדרוג מערך הרקטות לטווח קצר, והפיכתו למערך משודרג בעל יכולות מתקדמות, תהווה אתגר אדיר, הן לחיל האוויר הישראלי; והן למערך ההגנה האווירי הישראלי. חיל האוויר יאלץ להתמודד עם 7 אזורי פריסה של תמ"ס איראני לסוגיו : עזה, לבנון, סוריה, עיראק , איראן, לוב ותימן. ניהול אופרציה אווירית במרחב גאוגרפי רחב מכל מה שידענו בעבר לאורך זמן? זאת אופרה אחרת!

מערך ההגנ"א הישראלי יאלץ להתמודד עם היקף ירי חריג בהיקפו ובעצמתן, שסביר להניח שיהווה אחת ממטרות הפתיחה של האיראנים בכל עימות עתידי.

תת הקרקע

מעבר האויב להסתמכות על תת-הקרקע בשטח האורבני (בעזה); ובשילוב המרחב המשתרע מחוצה לו (בלבנון), מחייב את צה"ל להתמקצע בלחימה בתווך שבו אין לו יתרון טכנולוגי. הלחימה בתת קרקע היא מוגבלת טורית במהותה ומחייבת הרבה יכולת פרט וביטחון עצמי. החמ"מ המדויק, מערכי האיסוף, וככה וככה, לא שווים הרבה בתת קרקע.

המערכים הנבנים גם בעזה גם בלבנון וגם בסוריה הם כאלה, שיהיה קשה מאוד לאגף אותם; וצה"ל יאלץ להתמודד עם הנושא.

הצבא הסורי

הצבא הסורי נמצא בעיצומו של תהליך בניה מחדש. עם סיומה של מלחמה האזרחים, סביר להניח שנראה התחמשות מואצת של הצבא הסורי, שתבוסס על כוח שריון. התר"ש לא מתייחס לזה בכלל!

פרויקט הגרעין

יציאתה החד צדדית של ארה"ב מהסכם הגרעין מחייבת את עיבוי ההערכות הצה"לית לנושא.

2 thoughts on “אלעד רזניק: תר"ש תנופה – לאחור

  1. הכל נכון וצריך לצפות פני עתיד אבל אני חוזר.
    איום הטילים המדויקים גדול מכל האחרים גם יחד.
    העדר הגנת לייזר חזקה נגד הטילים המדויקים תוליך לאסון כבד.
    הניצחון מבחינת העם היושב בציון נמדד לפי קרטריון אחד בלבד, כמות האבדות.
    ללא הגנה אקטיבית מצויינת המס' הזה יהיה אלפים רבים

  2. תוכנית נהדרת רק חסרה שימוש התקפי מהתווך התת קרקעי . התעלמות משימוש התקפי בתווך התת קרקעי, משולה לחיל אוויר המתבסס רק על אש נ"מ, מבלי להשתמש במטוסיו; או חיל ים, שלא עושה שימוש בצוללות, ומסתפק בשימוש בכלי שיט על פני הים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *