האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
העצירה הרוסית נמשכת ברוב הגזרות. בחלק מהמקומות נראה שהעצירה מוחלטת (למשל: סביב חרקוב) ובחלק הם עוסקים לכל היותר בהתקפות מצומצמות (למשל, בפאתי קייב). במקום לתקוף קדימה, הרוסים עסוקים בטיהור מרחבים בעורף הכוחות שהתקדמו ובצבירת כוחות ואספקה להמשך. בימים האחרונים, האוקראינים העצימו את מאמציהם לפגוע בשיירות האספקה הרוסיות…
למרות ההצגה המקובלת, שהצבא הרוסי הרבה יותר גדול מהצבא האוקראיני, הרי שזה נכון רק אם יגייס מילואים. נכון להרגע – הרוסים בנחיתות מספרית של כוחות היבשה שלהם בחזית. יש להניח שגם זו אחת הסיבות להאטת תנופת ההתקדמות הרוסית.
בעולם אידאלי, הזמן הנכון לצאת לפעולה נרחבת בעזה היה מיד כשהתחילו ההפגנות על הגדר, כאשר השקט מיצה את עצמו ולפני ההגעה לשלב הקריטי של הפריסה האיראנית בסוריה. אבל בתחום הזה, אין אידאלי אצל דמוקרטיות (ולא רק אצלן)… הצורך שלהן בלגיטימציה פנימית, מחייב אותן להוכיח לתושביהן – מעבר לכל ספק – שיצאו למלחמה רק בלית ברירה…
'שלטון האימהות' (באיטלקית, שם התופעה רווחת במיוחד היא קרויה: Mammismo) משמעו, שקרובי משפחה – גם כאלה המקבלים את החלטתם של ילדיהם להצטרף לכוחות המזוינים של מדינה – מגיבים לעתים קרובות בתדהמה ובזעם, כאשר ה'ילדים' נשלחים למקומות לחימה, שבהם הם עלולים להיהרג, במקום לראות בכך סיכון מקצועי…
עשרות המיליארדים של כספי הנפט, יזרמו לאיראן איראן כל שנה. הם יחזקו את המשטר, ישפרו קצת את רמת החיים; ובעיקר, יאפשרו להם לשוב ולתמוך בחיזבאללה ובחמאס, ולהצטייד בעוד אלפי טילים מדויקים ומל"טים מתאבדים, שחלקם יסופקו לארגוני הטרור שלהם בלבנון, בסוריה, בעיראק ובתימן.
לא נראים שינויים במגמות המאמצים הרוסיים; אולם, בימים האחרונים יש מעט מאד התקדמות של כוחות: באזורים מסוימים לא מאותרת התקדמות בכלל – אם כי עצרו ואם כי נבלמו, ובאזורים אחרים ההתקדמות איטית מאד.
הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של כרזות על מלחמת רוסיה אוקראינה. תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד…
לטענת גורמי מודיעין אמריקנים, הרוסים כבר הכניסו לאוקראינה כמעט את כל הכוחות שצברו סביבה לפני המלחמה. אם כך, הם מיצו את העתודות שלהם. כעת, אם יזדקקו לכוחות נוספים, יצטרכו להביא אותם ממקומות אחרים ברוסיה ואולי אף לגייס מילואים.
לפי כמות הכוחות נראה, שההתקפה על קייב היא המאמץ העיקרי של צבא רוסיה, וההתקפה על חרקוב במקום שני. אולם, יש להתחשב באפשרות שזאת הטעיה; והמטרה הרוסית האמיתית אינה לכבוש ערים גדולות מאד אלה, אלא למשוך אליהן את תשומת הלב של האוקראינים, בעוד המאמץ העיקרי הרוסי האמיתי מוכוון לעבר חוף הים השחור ואודסה.
הפרסומים השונים בעיקר מהדהדים את הכישלונות הטקטיים והטכנו-טקטיים של הרוסים. אבל, כנראה שכוחות רוסיים אחרים מצליחים – ומוצאים דרכים העוקפות את מערכי ההגנה האוקראינים; כך שבסופו של דבר, כל כוח אוקראיני – שמצליח לבלום כוח רוסי – מגלה שכוח רוסי אחר עבר אותו; וכעת, מאיים לנתק אותו ממקורות האספקה שלו. החיסרון הטקטי של השיטה מעניק לרוסים יתרון מערכתי.
