האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ב-4 בספטמבר 2003 הבטיח אמיר אשל בשם טייסי חיל האוויר לעם ישראל: "טייסי חיל האוויר הישראלי, לפני מחנה הזוועות קמנו מאפר מיליוני הקרבנות נושאים את זעקתם האילמת מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו ישראל. ההבטחה הזו לא מומשה ב- 7/10, ובניגוד למצופה ממנו, לא עמד מאז מפקד חיל האוויר הנוכחי מול פני האומה וסיפר, מדוע. להיפך. נעשה הכל על מנת להסתיר ולטשטש את שהתרחש אז. אבל מה שיוצא החוצה, נראה רע ומריח רע!
הנהגת חיזבאללה מתייחסת להסכם באותה הגישה בה התייחסה להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם- 1701, בקיץ 2006. כלומר: חיזבאללה בפירושו להסכם מתנהל מצפון לליטאני כאילו הוא רשאי לפעול להצטיידות והיערכות חמושה ללא כל אילוצים. ומדרום לליטני, מתוך אילוצי ההסכם, הוא ימשיך לפעול תחת מסווה. בתנאים אלה מדינת ישראל ניצבת למול תחילתה של מערכה חדשה בהכרת החובה לכפיית תנאיי הביטחון הנחוצים להגנת יישובי הצפון הישראליים, במרחב שמדרום לליטאני.
מהלך מהיר לסלילת כביש 80 מערד למישור אדומים. יצור את התנאים לקידום חזון השדרה המזרחית למדינת ישראל: לקראת בניית ערים לשלושה מיליון יהודים. בתוך כך יחובר הנגב המזרחי לגליל המזרחי בציר אורך חיוני מצפון לדרום שיקל על העומס בכביש 6. המעשים יספרו כי עם ישראל כאן כדי להישאר ולהתעצם. זו הייתה תמיד הדרך אל הניצחון הציוני.
משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
החלטות מנהיגותיות של הנהגה לאומית נדרשות במקום שבו מסתיים הדיון המקצועי, והדילמה נותרת במלוא עוצמתה. כך בסוגיית עסקת החטופים. בניתוח אנליטי הטיעונים בעד או נגד נראים לגמרי נכונים. במקום הזה בלטה מנהיגותו של דוד בן גוריון והיא יכולה להעניק השראה לגודל השעה בה ניצב ראש הממשלה נתניהו, בחובתו להכריע לקבלת הצעת העסקה לשחרור החטופים בתנאיה הקשים או לדחייתה.
בין הגישה המסתגרת לגבולות הווילה, לבין הגישה המחייבת מעורבות אקטיבית במרחב שמעבר לגבולות, קיים פער תפיסתי עמוק בתפיסת המציאות. השאיפה להתכנסות לגבולות הווילה מבוססת במידה רבה על ההנחה שניתן לייצב את מצבה הביטחוני של מדינה ביצירת סטטוס קוו של גבולות. אבל, מעמדה האסטרטגי של מדינה נבחן בגישה זו לא רק במה שמדינה מצליחה לייצב בשטחה הריבוני, אלא גם בבריתות שהיא מקיימת עם ישויות במרחב, וביכולת למעורבות אקטיבית במרחביי ההשפעה המעצבים מגמות אזוריות.
תקיפות החותים מציבות בפנינו שלוש שאלות בסיסיות: איך זה קרה, למה זה קורה – מה ההיגיון והכוח המניע להתמשכות המתקפה החות'ית, ומה מדינת ישראל נדרשת ויכולה לעשות על מנת להגן על עצמה מול האיומים מתימן…
את צונאמי מהלומת המורדים שמוטט את השלטון הסורי וצבאו, גם טובי מומחי המודיעין התקשו לחזות. טמון כאן שיעור גדול בהכרת מגבלות ידע האדם ביומרותיו לדעת ולשלוט גם במה שקורה בפתאומיות בלתי ניתנת לחיזוי. דווקא בשל כך, ההתארגנות המהירה של ההנהגה הישראלית וצה"ל למענה רלוונטי למול ההפתעה, ראויה להערכה מיוחדת.
חוסר הרצון של חיילי צבא סוריה לחרף נפשם למען שלטון משפחת אסאד, שהפך לעוין ומנוכר לרוב העם הסורי, היה גורם משמעותי בהתפרקות המהירה של המשטר הסורי. ראוי לישראלים להפנים שזה היה יכול לקרות גם לנו בבוקר ה- 7 באוקטובר.
בארוע היסטורי חסר תקדים שמדינת ישראל יכולה לצאת ממנו מחוזקת, על ישראל לעבור, ממעמד פסיבי של ישיבה על הגדר, להשפעה על התהוות המערכת החדשה בהתאם לאינטרסים ישראליים ארוכי טווח. ישראל צריכה לגבש אורח חשיבה של גולש גלים – גלי הים במצב הסוער אינם מזמינים את השחיינים אבל מפתים את גולשי הגלים כהזדמנות למיצוי. הדרך למימוש פעולה אקטיבית חייבת להיות מדודה ויצירתית. בתוך כך, יש לתת תשומת לב גם לצרכי הקיום והשרידות של העדה הדרוזית בריכוזה באזור סווידה ג׳בל דרוז.
