פנחס יחזקאלי: סיכול ממוקד, מהי מטרתו ומתי הוא אפקטיבי?
סיכול ממוקד הוא כינוי 'מכובס' להוצאה להורג ללא משפט שבה נוהגות מדינות כלפי גורמי טרור ובכירים ממדינות עימות. אבל, עד כמה ומתי הוא אפקטיבי? על כך במאמר זה…
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
סיכול ממוקד הוא כינוי 'מכובס' להוצאה להורג ללא משפט שבה נוהגות מדינות כלפי גורמי טרור ובכירים ממדינות עימות. אבל, עד כמה ומתי הוא אפקטיבי? על כך במאמר זה…
גם הנשיא ג'ימי קרטר וגם המועמדת לנשיאות הילרי קלינטון כשלו בבחירות לנשיאות, כשברקע של שניהם כיכבה תקיפה של שגרירויות ארצות הברית באיראן ובלוב. עם הרקע ההיסטורי הזה, לא יכול נשיא בשנת בחירות להרשות לעצמו שלא להגיב באגרסיביות רבה על תקיפה נוספת של שגרירות אמריקנית. קאסם סולימני כשל בהבנת האמת הזו; ושילם על כך בחייו!
הדחקה (Repression) היא מנגנון הגנה נפשי שעליו מצביעה הפסיכולוגיה כאחראי לסילוקם של זיכרונות, רגשות, דחפים או מחשבות מן המודע אל התת מודע בשל איומם על האני (האגו). אבל, 'אין ארוחות חינם'…
אסטרטגיות של מטרות מוגבלות (Strategy of Limited Goals) היא מצב, שבו המתכנן – מסיבות שונות – מוותר על 'המטרה הגדולה' ועל תכניות גרנדיוזיות; מתאים את עצמו לאילוצי המציאות, ומגביל את עצמו למטרות ריאליות, ברות השגה…
השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover). הובר מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים…
הליך קבלת ההחלטות היא תהליך של בחירה מבין מספר אפשרויות. תהלכי קבלת החלטות משתנים, מתהליכים המתקיימים במוחנו באופן אוטומטי; דרך פעולות יום יומיות בסיסיות, מול מגוון אפשרויות פעולה; וכלה בתהליך סדור של תכנון המחייב קבלת החלטות בצמתי החלטה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיית קבלת ההחלטות והכרוך בהן, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
לאחרונה נותנים לנו האיראנים שיעור מאלף בשימוש נכון באסטרטגיית ההכלה, אחרי שתוצאותיו של השימוש השגוי שלנו בה, טפחו על פרצופנו ב- 7 באוקטובר 2024. 'אסטרטגיה של הכלה' (Containment) היא השלמה עם מצב אסטרטגי נתון בפרק זמן מסוים ובהקשר מסוים, והסתגלות אליו (ללמוד לחיות אתו), תוך נקיטת פעולות, שתשמורנה אותו תחת שליטה, ותוך נקיטת פעולות משלימות. כשהופכים את ההכלה לדרך חיים, מתמכרים אליה ומנסים להרוויח עוד יום של שקט, משלמים מחיר גובר והולך.
מעצמות, כידוע (או שלא…) חותמות הסכמי הגנה עם מדינות אחרות כדי להשיג אינטרסים חיוניים-לאומיים. אבל, הן לא תהססנה לבעוט בהסכמים הללו אם האינטרסים החיוניים-הלאומיים שלהן ישתנו. המחשה מצוינת לכך היא בגידתן של בריטניה וצרפת בצ'כוסלובקיה, ב- 1938 והפקרתה לחסדי גרמניה הנאצית…
הקריאה לשלום עולמי הייתה תמיד נחלתם של התמימים מחד גיסא; ושל אלו, הגוזרים על גבם קופון מאידך גיסא… בימים אלה של מלחמה כפויה, שהתחילה בטבח שלא היה כמותו מאז השואה, כדאי לחזור לדבריו של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בנאום במרכז הבינתחומי בהרצליה לזכרו של אמנון ליפקין שחר ז"ל: "המלחמה היא מוצא אחרון; אבל לפעמים, מלחמה היא פתרון…"
הרעיון האוטופי של 'שלום עולמי' או 'שלום נצחי' שאב השראה מתנועת ההשכלה האירופית שצמחה במאה ה- 18; ומשום מה, גם אחרי פרוץ 'מלחמת חרבות ברזל', רבים עדיין נתפסים בו בתמימות נוגעת ללב…