פנחס יחזקאלי: ג'יי אדגר הובר, דיפ סטייט של איש אחד

מאת

תקציר: השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover). הובר מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים…

[בתמונה: ג'ון אדגר הובר מאחורי הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי. הובר החזיק תיק עבה על קנדי, שחשש ממנו מאוד... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי pingnews.com לאתר flickr]
[בתמונה: ג'ון אדגר הובר מאחורי הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי. הובר החזיק תיק עבה על קנדי, שחשש ממנו מאוד… תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי pingnews.com לאתר flickr]

עודכן ב- 15 ביולי 2026

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

השימוש לרעה שמתבצע היום במערכת אכיפת החוק בישראל, מעלה באוב את הדמות המיתולוגית של ה'דיפ סטייט' האמריקני: מנהל ה- FBI המיתולוגי, ג'ון (ג'יי) אדגר הובר (John Edgar Hoover).

הובר, ראשה של לשכת החקירות הפדרלית האמריקנית, ה- FBI, מונה לתפקידו על ידי הנשיא קלווין קולידג' – ומאז, לא היה נשיא שהעז להזיזו מתפקידו ו/או לחלוק עליו, מפחד המידע שצבר בשקדנות על פוליטיקאים, ובתוכם הנשיאים.

הוא היה איש ביצוע ומנהל מוכשר, שעשה לעצמו שם אחרי הפיכת אוקטובר ברוסיה, והפחד הקמאי מהקומוניזם ומהאנרכיזם ששטפו את ארצות הברית.

יכולתו לסמן חשודים פוטנציאליים ולבנות להם תיקי מידע עשירים – כפי שהדבר מתבצע במדינות טוטליטריות, ולצערנו כיום גם בכל 'רפובליקות הווק וגם בישראל – הפכו אותו ל'טלנט' של ממש ב"לשכה לחקירות" (Bureau of Investigations), גוף פדרלי קטן שמנה לא יותר מ- 650 איש; ושעסק בכל מיני עניינים של אכיפת חוק, בלי סמכויות רבות ובלי הסמכות לשאת נשק. הוא התמנה ב- 1921 לסגן מנהל הלשכה; ונכנס ב- 1924 ללשכת המנהל, ממנה איש לא העז להוציאו, עד מותו ב- 1972.

[בסרטון: מיתולוגיה… ג'יי אדגר הובר]

שלושה אירועים סייעו לו מאוד לבסס את מעמד ה- FBI בכלל ואת מעמדו האישי בפרט:

  • 'תקופת היובש': (האיסור על מכירת משקאות חריפים) ועלית משפחות הפשע המאורגן, שאפשרה לו להציג מאבק הירואי ומתוקשר בפשיעה מחד גיסא; ומאידך גיסא, ולאסוף מידע מפליל בשפע על פוליטיקאים שלא התנזרו מהטיפה המרה למרות החוק… התוצאה של שניהם הייתה שדרוג במעמד הארגון, שבשנת 1935 עוגן מעמדו בקונגרס ואז גם קיבל, בהתאמה, את שמו הנוכחי: "הלשכה הפדרלית לחקירות" (Federal Beaureu of Investigations – FBI).
  • מלחמת העולם השנייה והפחד מפני חתרנות;
  • 'המלחמה הקרה' והמנייה האנטי קומוניסטית שפשתה בארצות הברית.
[תמונתו של ג'ון אדגר הובר היא נחלת הכלל].
[תמונתו של ג'ון אדגר הובר היא נחלת הכלל]

"לא אדוני השר!": מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד יותר כוח…

כולנו מכירים את קומדיית המצבים הבריטית "כן, אדוני השר" (Yes Minister), שנכתבה על ידי אנתוני ג'יי וג'ונתן לין, ושודרה לראשונה בטלוויזיה וברדיו על ידי ה- BBC בין השנים: 1980 ל-1984; וסדרת ההמשך, "כן, אדוני ראש-הממשלה" (Yes, Prime Minister), שהועלתה על המרקעים בין השנים 1986 ל-1988 (ויקיפדיה: כן אדוני השר). בסדרות הללו משטים אנשי המינהל החכמים והערמומיים בפוליטיקאים הטיפשים והתמימים.

את דרך פעולתו של הובר ניתן להגדיר כדרך הפוכה לשיטות המתוחכמות של 'סר האמפרי' ב-"כן, אדוני השר". לא עורמה אלא אגרסיביות, המגובה במידע רב שנצבר על האנשים הללו, שנסחטו ללא בושה ולא רחמים על ידי הובר ואנשיו הקרובים. את דרכי הפעולה הללו ניתן לתאר בביטוי הצה"לי: "מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד יותר כוח"… הן כללו צבירה מכוונת של מידע חסוי על פוליטיקאים בולטים; התנכלות לאלה שתויגו כמתנגדיו; שכללה שימוש בסחיטה ובאיומים ואף הכפשה וסילוק מתנגדים.

צילו של אדגר הובר רודף עד היום פוליטיקאים בכל העולם, שתמיד חוששים שמישהו צובר עליהם מידע (כל אחד יש סודות…); ויום אחד יעשה שימוש במידע הזה כדי לסחוט אותם או לסגור איתם חשבונות.

[בתמונה: צילום נוסף של אדגר הובר עם האחים ג'ון (הנשיא) ובובי (התובע הכללי) קנדי. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי pingnews.com לאתר flickr]
[בתמונה: צילום נוסף של אדגר הובר עם האחים ג'ון (הנשיא) ובובי (התובע הכללי) קנדי. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי pingnews.com לאתר flickr]

האדריכל הגדול ביותר של 'אפקט הצינון' בעידן המודרני

הובר היה אולי האדריכל הגדול ביותר של 'אפקט הצינון' (Chilling Effect) בעידן המודרני, מי שהפך אותו מכלי הרתעה מקרי לדוקטרינת שליטה ממוסדת. הובר הבין שחשיפת עוצמה אינה דורשת בהכרח שימוש בכוח פיזי או הגשת כתבי אישום; די לייצר את הציפייה המשתקת לקיומם. באמצעות מפעל התיקים החשאיים שלו (הדוסיירס המפורסמים) ודוקטרינת ה-COINTELPRO,

המונח דוסיירס (באנגלית: Dossiers, ביחיד: Dossier – תיק מסמכים או תיק מידע) מתייחס לאותם תיקי מעקב אישיים וחשאיים שניהל ג'יי אדגר הובר על פוליטיקאים, נשיאים, אנשי רוח ופעילים חברתיים. תיקים אלו ריכזו מידע רגיש, רכילותי ומביך, אשר שימש כלי איום סמוי ועוצמתי לשם הרתעה, סחיטה פוליטית ושימור כוחו של ה-FBI.

דוקטרינת ה-COINTELPRO (ראשי תיבות של: Counter Intelligence Program – תוכנית לריגול נגדי) הייתה סדרת מבצעים חשאיים, ולעתים קרובות בלתי חוקיים, שניהל ה-FBI בהנחיית ג'יי אדגר הובר בין השנים 1956–1971. מטרת התוכנית הייתה לעקוב, לחדור, להכפיש ולשבש באופן אקטיבי את פעילותם של ארגונים ופעילים פוליטיים בתוך ארצות הברית – ובהם תנועות לזכויות האזרח, מתנגדי מלחמה וקבוצות שמאל וימין קיצוניות – כדי לנטרל מראש כל איום על היציבות הממסדית.

הובר בנה "פנאופטיקון תודעתי": מצב פסיכולוגי שבו הפרט מפנים את תחושת הפיקוח והמעקב, ומתוך כך מתחיל "למשטר" ולצנזר את התנהגותו ומחשבותיו בעצמו. הוא פועל תחת ההנחה הבלתי פוסקת שעין שלטונית או מוסדית תמיד צופה בו, מה שמייתר לחלוטין את הצורך בהפעלת כוח פיזי אקטיבי כדי להשתיקו. פוליטיקאים, שופטים ופעילים חברתיים ידעו תמיד שיש מי שמנהל עליהם רישום. צילו המאיים של הובר לא נמדד במספר האנשים ששלח אל מאחורי הסורגים, אלא ברבבות האנשים שהעדיפו לצנזר את עצמם, למתן את עמדותיהם ולסגת מיוזמות לשינוי המערכת מתוך פחד משתק מהתיק הסודי שייפתח נגדם במפתיע. הובר הוכיח לעולם שארכיון עמוס סודות משפטיים ואישיים הוא כלי נשק אפקטיבי בהרבה מתא מעצר: הוא אינו זקוק להוכחות או להרשעה בבית משפט – הוא ניזון מהדמיון והחרדה של הקורבן, ומשאיר את השלטון קפוא על שמריו.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, חלק ראשון, לחצו כאן]

[בתמונה: אפקט מצנן הוא בעצם סחיטה, כמשמעותה בחוק הפלילי: אדם נסחט להתנהגות או למחדל בשל החשש שיבולע לו. ... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

[בתמונה: אפקט מצנן הוא בעצם סחיטה, כמשמעותה בחוק הפלילי: אדם נסחט להתנהגות או למחדל בשל החשש שיבולע לו. … התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

הזווית הישראלית…

המורשת של ג'יי אדגר הובר מוצאת בישראל של ימינו הד משוכלל ומטריד, שבו הפרקטיקה הישנה של "ניהול פנקסים" שודרגה לכדי מכניקה מוסדית כמעט אוטומטית. השימוש לרעה במערכות האכיפה והחקירה לצרכים פוליטיים אינו זקוק עוד לאדריכל יחיד כמו הובר; הוא מתפקד כמערכת דינמית של אינטרסים רשתיים המשמרים את עצמם. כאשר חקירות והדלפות הופכות לכלי עבודה שגרתי נגד נבחרי ציבור ומשרתיו המנסים לקרוא תיגר על הסטטוס קוו, מושלט בקרבם "אפקט מצנן" עמוק ומשתק.

נבחרי הציבור והפקידות הבכירה מבינים היטב כי המחיר על יוזמה חקיקתית או רפורמה מוסדית עלול להיות סימון אישי ופתיחת תיק. התוצאה היא שיתוק של המשילות והחלפת ההכרעה הדמוקרטית בזהירות חרדתית של מנהיגים המעדיפים לצנזר את עצמם, מתוך ידיעה שבמגרש הפוליטי-משפטי הנוכחי – השקט וההימנעות מחיכוך הם תעודת הביטוח היחידה מפני סיכול ממוקד.

הביטוי החזק ביותר למצב הזה מתגלם לדעתי בביטוי "כנופיית שלטון החוק" שהעניק הנשיא לשעבר, ראובן ריבלין (ראו פירוט במאמר: 'כנופיית שלטון החוק').

[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן]

[בסרטון: הסודות של ג'יי אדגר הובר]

[לאוסף המאמרים על 'אפקט צינון' / 'אפקט מצנן' ככלי שליטה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קומפרומט / סיכול ממוקד של היריב, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תפירת תיקים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה