פנחס יחזקאלי

השמים נפלו על בניין המטה הכללי בקריה; מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, תת-אלוף אבי בלוט, הצטרף לנסיעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד יוסי כהן ב- 22 לנובמבר 2020 לסעודיה…

שתי סוגיות חשובות – בוויכוח המקצועי עם אלון שוורץ בנושא החשיבה הרשתית – עלו, לטעמנו, במאמרו האחרון; ובשתיהן נתמקד במאמר התשובה שלנו: האחד, הוא החיבור למדעי החברה של תורת הרשתות ודיסציפלינות הניתוח הרשתי. השני הצורך בדינאמיות לצורך אבחון…

למאמר "איך לא ליפול ברשת" נכתבה תגובה באתר 'ייצור ידע' על ידי שניים ממובילי התחום בארץ: ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר- משיח. להלן המשך הדיאלוג… 

ביוש או שיימינג – מלשון בושה (Shame) הוא פגיעה, מסיבות שונות, במוניטין של אדם, מותג או ארגון. סוג נוסף של שיימינג מכונה "משפט על ידי המשטרה ומערכת אכיפת החוק": מצב שבו בניגוד לחזקת החפות, יוצרים גורמי החקירה והפרקליטות – בעזרת התקשורת – שיימינג ציבורי פומבי לחשוד, כדי לקבוע נרטיב ציבורי של 'אשם' עוד לפני המשפט. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ביוש והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

קיימים שני הסברים סוציולוגיים חלופיים לקיטוב הרדיקלי שאנו חווים בחברה: הראשון טוען שאנו לכודים בתוך 'בועות אפיסטמיות' (Epistemic bubbles); והשני, שאנחנו לכודים ב'תאי הד' (Echo Chambers). מאמר זה מוקדש לשני המושגים הללו; ולהבדלים ביניהם.

קיימות שתי דרכים להצגה ויזואלית של מבנה הארגון: תרשים עץ להצגה פשטנית; ורשת להצגה מורכבת יותר. במאמר זה נציע לכם, לוותר על הדרך הקונבנציונלית להצגת ארגון  ולאמץ את הרשת. מדוע?

לכל תחום עיסוק המכבד את עצמו נדרשת ביקורת והיזון חוזר. בישראל יש רק נר ביקורתי אחד שדולק בחשיכה המקצועית הזו של מדעי הרשת: היועץ ארגוני ואסטרטגי, אלון שוורץ, איש חושב, שהסכים לשתף חלק מהביקורת המקצועית שלו גם באתר 'ייצור ידע'.

כיצד מערימים עלינו ברשתות החברתיות; וגורמים לנו להאמין למשהו שאינו נכון? כיצד נוצרת ויראליות ברשת? הגורם לכך הוא אחת מהטיות התפיסה המרתקות שגורמות לנו הרשתות החברתיות. היא קרויה: "אשליית הרוב ברשתות החברתיות" (The Majority Illusion in Social Networks); ועלתה לתודעה הציבורית ב- 2015…

שדות ירוקים (Greenfields) הוא שיר אהבה וגעגועים לאהובה ש(כנראה) לא תשוב… מבצעי השיר, ארבעת האחים (The Brothers Four) הם להקת פולק (שירי עם) אמריקאית שהייתה ידועה בהרמוניה הווקאלית הייחודית והמעולה שלה. היא החלה את פעילותה ב-1957 במדינת וושינגטון; ומהווה את אחת הלהקות היחידות ששרדו וממשיכות לשיר גם היום (באילוצי הרכב משמעותיים והכרחיים…), 50 שנים אחרי.

מה קורה כאשר אנו מבקשים להשיג מטרה בעתיד; אולם אין בידנו כל מידע על ניסיון קודם – לא שלנו ולא של אחרים – בדרכי הפעולה שיכולות להביא להשגת אותה מטרה? במקרים אלו התכנון שלנו הוא בגדר הימור מוחלט. אין מומחים לעתיד ומפלס אי הוודאות גבוה מידי כדי שנוכל לנווט את עצמנו באפקטיביות. דרוש לנו ידע חדש בדחיפות. אלה המקרים הקלאסיים בקבלת החלטות שבהם נכון לנקוט בגישה הקרויה "סוף מחשבה במעשה תחילה".