מצוות פרה אדומה, שהעמידה קושי פרשני שטרם בא על מכונו, הביאה אותנו לדיון אודות טעמי המצוות לדעתו של הרמב"ם. למרות שאין הוא נותן טעם ייחודי במצוות פרה אדומה, הרי שניתן לומר לפי קווי המחשבה שהובאו לעיל, שכול מצווה שטעמה נעלם מעינינו - או שהרמב"ם עצמו לא פירשה - הרי תכליתה להרחיק את האמונה האלילית מעם ישראל.
הרמב"ם זכה לתהילה כרופא דגול, לאחר שהתמנה לרופאו האישי של צלאח א-דין מושל מצרים. כתביו הרפואיים תורגמו לעברית וללטינית במהלך המאה השלוש עשרה, ופורסמו לאחר מכן ברבים. דבריו והנהגותיו ברפואה, השפיעו מאות בשנים על מדע חשוב זה, וכאמור גם כיום יש בהם הנחיות בעלות ערך ומשקל בשמירת בריאותו של האדם...
אבן סינא מחלק את סוגי התפילה לשניים, תפילה חיצונית ותפילה פנימית. התפילה החיצונית מאמנת את הפרט מההמון להכרת הטוב ולציות פוליטי, בעוד שהתפילה הפנימית מובילה את האדם להכרה שכלית עליונה. גם הרמב"ם בעקבותיו, מבחין באופן ברור בין תפילה רגילה (חיצונית ע"פ אבן סינא), אשר אינה מביאה את האדם להבנת מהות האל, לבין תפילה שכלית (פנימית ע"פ אבן סינא), שהיא התפילה הראויה, והיא אשר מביאה את האדם להבנה שכלית מעמיקה. מה היה אם כן טיבה של תפילת משה?
מלכות בית שני היא המודל המודל שלאורו עלינו לבחון את מדינת ישראל של היום, כחמישים שנה לאחר הקמתה... מנהיגינו שלנו היום אינם גרועים ממלכי בית חשמונאי, ומדינתנו אינה גרועה ממדינתם. להפך: מבחינה מוסרית, ההנהגה שלנו, וגם החברה שלנו, עולות בהרבה על אלו שלהם...
האם היה מבול ואם היה היכן היה ומתי? הרמב"ם מתייחס לשאלה זו כדבר שנכשלים בו רבים, וקובע, שמטרות סיפורי המקרא באה לשם תועלת הכרחית לאדם, של שכלו ומעשיו עלי אדמות. אין המקרא לפי דעתו ספר מדע או היסטוריה אלא ספר שיש בו תועלת לאמונתו ולדרכו המוסרית של האדם. סיפור המבול - בין אם התרחש או בין אם לאו - אינו מעלה או מוריד כהוא זה. המשמעויות התיאולוגיות והמוסריות שעומדות מאחוריו הן החשובות ותו לא!
על פי הרמב"ם, תחיית המתים הגופנית היא סוג של אמונה הכרחית, שאפשרית, אם נסווג אותה לצד הנסים הנמנעים בטבע. הרמב"ם מייחס חשיבות משנית לתחיית המתים הגופנית, וחשיבות גדולה לעומת זאת לחיי העולם הבא. שם כמובן קיימת מציאות רוחנית ללא קיומו של גוף גשמי כלל. ברם היות והמסורת קבעה כי לעתיד לבוא תתקיים תחיית מתים גופנית, הרי אין הרמב"ם מזדרז לבטלה במחי יד. הוא רואה באמונה בתחיית המתים חשיבות דידקטית פדגוגית ואמונית גם יחד, מה גם שהיא טומנת בחובה תקווה ראויה לסוג זה של מאמינים.
הבאת ומקרא ביכורים מציפים את היחס הרעיוני וההלכתי כלפי דמותו ומעמדו של הגר. הרמב"ם פוסק באופן מפתיע לפי דעת התלמוד הירושלמי (לפי כללי הפסיקה המקובלים, יש עדיפות לפסיקה הלכתית על פי התלמוד הבבלי), ומביע הן בפסיקתו ההלכתית והן בדבריו הפומביים באיגרותיו עמדה נחרצת וברורה כי מעמד הגר אינו נחות, והוא שווה ערך לכל אדם מישראל לכל דבר ועניין!
הדרך כפולת שמונה של התורה הבודהיסטית, הינה סוג של תורת מוסר נעלה שמכשירה את האדם לחמלה וליישוב הדעת, תוך ראיית המציאות כפי שהיא. במרכז השיטה עומדות המידות הטובות, שמכוונות את האדם לדרך האמצע... הרמב"ם, בשיטתו הוא, יכול להסכים לרוב הרכיבים של התורה כפולת שמונה הבודהיסטית...
האם הרמב"ם - שניסח את י"ג עיקרי האמונה הישראלית - אכן האמין בעיקרים אלו ככתבם וכלשונם? פה באה ההבחנה בין 'אמונות אמתיות' ל'הכרחיות': בהיותו נוהה אחר אריסטו ושיטתו, ברור כי חלק מהעיקרים אינם מקובלים עליו. אולם, מדובר באמונות הכרחיות, שבלעדיהן החברה הדתית לא יכולה להתקיים...
