אבי הראל: חידוש העולם או קדמותו – שתי הערות מתודולוגיות של הרמב"ם

תקציר: פרשת בראשית פותחת במיתוס השנוי במחלוקת עזה. שאלת בריאת העולם או קדמותו הינה מן השאלות הפילוסופיות – תאולוגיות החמורות והקשות ביותר ליישוב. נדון בשאלה זו לאור מחשבתו הפילוסופית של הרמב"ם.

[בתמונה: ציורי תנ"ך / בראשית / ציירה: אהובה קליין (c)]
[בתמונה: ציורי תנ"ך / בראשית / ציירה: אהובה קליין (c)]

[לקובץ המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

עודכן ב- 8 באוקטובר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

פרשת בראשית פותחת במיתוס השנוי במחלוקת עזה. שאלת בריאת העולם או קדמותו הינה מן השאלות הפילוסופיות – תאולוגיות החמורות והקשות ביותר ליישוב. נדון בשאלה זו לאור מחשבתו הפילוסופית של הרמב"ם.

אם האל מוגדר כמצוי בפועל תמיד, סוברני וכול יכול הרי מדוע שלא נניח כי העולם נברא, מה גם שדוקטרינה זו עולה בקנה אחד עם פשט פסוקי המקרא בספר בראשית. ברם, התפיסה האריסטוטלית, בה הרמב"ם החזיק, לא מאפשרת לומר את מה שהמקרא אומר, ובעצם היא טוענת כי החומר הינו תמידי כשם שהאל נצחי, ואם כך יש להניח כי העולם קדמון ולא נברא.

בנוסף לפי שיטה זו אין אפשרות כי האל יפעל בנקודת זמן מסוימת, בניגוד לחוסר מעש קודם לכן, היות והאל נמצא תמיד בפועל. הרמב"ם אומנם מנסה להגן במורה נבוכים על דעת המקרא כי העולם נברא אולם רוב המפרשים טענו כי עשה זאת כדי להסתיר את דעתו האמתית שהעולם קדמון. המחלוקת אודות דעת הרמב"ם בנושא נמשכת במלוא עוזה גם בימינו וספק אם יש לה פתרון מוחלט.

[ציורי תנ"ך/ ה' מבדיל בין מים למים ביום השני / ציירה: אהובה קליין (c)]
[ציורי תנ"ך/ ה' מבדיל בין מים למים ביום השני / ציירה: אהובה קליין (c)]

אלה דבריו של הרמב"ם בנושא: "דעות האנשים בקדמות העולם או חידושו לכול מי שיאמין שיש שם אלוה נמצא הם שלוש דעות. הדעת הראשון- והוא דעת כול מי שהאמין תורת משה רבנו ע"ה - הוא שהעולם בכללו רצוני לומר כי כול נמצא מלבד האלוה יתברך, האלוה המציאו אחר ההעדר הגמור המוחלט, ושהאלוה יתברך לבדו היה נמצא, ולא דבר בלעדיו, לא מלאך ולא גלגל ולא מה שבתוך הגלגל, ואחר כן המציא כול אלה הנמצאות כפי מה שהם ברצונו וחפצו לא מדבר, ושהזמן עצמו גם כן מכלל הנבראים - כי הזמן נמשך אחר התנועה...

וזו היא אחת הדעות והיא יסוד תורת משה רבנו ע"ה בלי ספק, והיא שנייה ליסוד הייחוד - לא יעלה בדעתך זולת זה... והדעת השני הוא דעת כול מי ששמענו עניינו וראינו דבריו מן הפילוסופים, וזה שהם אומרים כי מן השקר שימציא האלוה דבר לא מדבר, ואי אפשר גם כן אצלם שיפסיד דבר אל לא דבר, רצוני לומר שאי אפשר שיתהווה נמצא אחד בעל חומר וצורה מהעדר החומר ההוא העדר גמור, ולא יפסד אל העדר החומר ההוא העדר גמור...

ולזה יאמינו שיש חומר אחד נמצא קדמון כקדמות האלוה, לא ימצא הוא זולת החומר ולא החומר ימצא זולתו, ולא יאמינו שהחומר במעלתו יתברך במציאות, אבל הוא סיבת מציאותו, והוא לו דרך משל כחומר ליוצר או הברזל לנפח, והוא אשר יברא בו מה שירצה... והדעת השלישי הוא דעת אריסטו והנמשכים אחריו ומפרשי ספריו - וזה שהוא אומר מה שאמרוהו אנשי הכת שקדם זכרה - והוא שלא ימצא בעל חומר מלא חומר כלל- ויוסיף על זה ויאמר כי השמיים אינם נופלים תחת ההוויה וההפסד בשום פנים. וביאור דעתו בזה הוא זה - יחשוב שזה הנמצא כולו, כפי מה שהוא, לא סר ולא יסור היותו כן, ושדבר הקיים אשר לא ייפול תחת ההוויה וההפסד- והוא השמיים לא סר היותו כן, ושהזמן והתנועה עולמיים - תמידיים, לא הווים ולא נפסדים, ושהדבר ההווה - הנפסד, והוא מה שתחת גלגל הירח - לא סר היותו כן - רצוני לומר שהחומר ההוא הראשון לא הווה ולא נפסד בעצמו, אבל הצורות יבואו בו זו אחר סור זו, ויפשוט צורה וילבש אחרת...

אבל העולה מדעתו שהוא משער הנמנע אצלו שישתנה לאלוה רצון או יתחדש לו חפץ... ויתחייב שיהיה זה הנמצא כולו כפי מה שהוא עתה כן היה במה שלא סר וכן יהיה עדי עד..."[1].

[בתמונה: ציורי תנ"ך / ה' מבדיל בין המים העליונים לתחתונים / ציירה: אהובה קליין (c)]
[בתמונה: ציורי תנ"ך / ה' מבדיל בין המים העליונים לתחתונים / ציירה: אהובה קליין (c)]

זאת ועוד. הרמב"ם חושב כי הנחת חידוש העולם נכונה יותר רק מההיבט הפדגוגי – תאולוגי. הנחת קדמות העולם מערערת את מעמד המקרא ומשליכה באופן דרמטי על אבני היסוד שלו: "...דע כי אין בריחתנו מן המאמר בקדמות העולם מפני הכתובים אשר באו בתורה בהיות העולם מחודש- כי אין הכתובים המורים על חידוש העולם יותר מן הכתובים המורים על היות האלוה גשם...אבל אמונת הקדמות על הצד אשר יראה אותו אריסטו שהוא על צד החיוב ולא ישתנה טבע כלל ולא יצא דבר חוץ ממנהגו - הנה סותרת הדת מעיקרה ומכזבת לכול אות בהכרח ומבטלת כול מה שתייחל בו התורה או תפחיד ממנו...כי עם האמנת חידוש העולם יהיו האותות כולם אפשריות ותהיה התורה אפשרית, ותיפול כול שאלה שתשאל בזה העניין...יהיה מענה אלו השאלות כולם שיאמר- כן רצה או כן גזרה חכמתו, כמו שהמציא את העולם כשרצה על זאת הצורה..."[2].

לכאורה לפי דברים אלו, מסכים הרמב"ם עם דעת החידוש, ובכך תם הוויכוח הגדול בעניין, ולא היא. זכור לנו כי בחלק הראשון של מורה נבוכים הוכיח המחבר את קיום האל וזיהה אותו כמניע הראשון. זיהוי זה מתבסס על הפיזיקה האריסטוטלית המבוססת על קדמות העולם ולא על חידושו. יתרה מזאת עמדת הרמב"ם היא שהאל אין בו כול שינוי, ולמרות התקפותיו על הפיזיקה האריסטוטלית, הרי הוא היה ונשאר פילוסוף אריסטוטלי.

בדומה למפרשי מורה נבוכים הראשונים, הרמב"ם ניסה להוכיח בכול כוחו את עניין החידוש אולם לא הייתה לו הוכחה מופתית וחותכת אודות כך. לכן על פי מפרשיו הקלאסיים ועל פי הפרשנות המאוחרת של חוקרים רבים, נטה הרמב"ם לדעה של קדמות העולם. לפי תפיסה זו, הוא העדיף להבליט את חידוש העולם כדי לא לערער את יסודות הדת שהיא ערובה לחיי חברה תקינים. למרות דברים אלה, ראוי לזכור גם כי גם קדמות העולם לא הוכחה באופן מוחלט, ודעה זו יוחסה לרמב"ם לפי דברי מפרשיו. אין בכך כמובן ראייה שכך גם חשב רבם. ולכן בהיות הרמב"ם לא רק פילוסוף אלא מנהיג דתי ופדגוג, הרי הוא מביא את הדיון במכלול הסוגייה של חידוש מול קדמות, באופן כזה שכול אחד יוכל להכריע בדבר כהבנתו האישית.

[לקובץ המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה 

[1] רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ב', פרק י"ג.

[2] שם, חלק ב', פרק כ"ה.

One thought on “אבי הראל: חידוש העולם או קדמותו – שתי הערות מתודולוגיות של הרמב"ם

  1. ראשית, שהפילוסופים ידבר במילים הניתנות לאלף פירושים. מי, מה, למה ומדוע קבע מי שקבע את המושג "אלוהים" ועשהו זכר ויחיד. זה נחמד וממריץ את הדם בגוף האדם להשתעשע בשאלות נשגבות, ובהפרחת תאוריות ערטילאיות, ובלתי מוכחות. הבה לא נשכח כי היצור הזה הקרוי אדם, הפועל באמצעות מוח וניזון ממספר חושים מצומצם, הינו למעשה אפס אפסים ביחס ליקום המופלא בו אנו נולדים ומתכלים במחזוריות ככל יצירי טבע הבריאה או במקום הבריאה אומר "היקום". לסיכום אומר שגם אם היה בורא ליקומים הקיימים, הרי שכל הפולחנים, הקורבנות, השטריימלים והציציות, הצלבים והבודהות, המוחמדים והקמעות אינם באמת עושות רושם על מי שבחוכמה כה נאצלה ברא יש מאין אם בכלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *