הבאת ומקרא ביכורים מציפים את היחס הרעיוני וההלכתי כלפי דמותו ומעמדו של הגר. הרמב"ם פוסק באופן מפתיע לפי דעת התלמוד הירושלמי (לפי כללי הפסיקה המקובלים, יש עדיפות לפסיקה הלכתית על פי התלמוד הבבלי), ומביע הן בפסיקתו ההלכתית והן בדבריו הפומביים באיגרותיו עמדה נחרצת וברורה כי מעמד הגר אינו נחות, והוא שווה ערך לכל אדם מישראל לכל דבר ועניין!

הרמב"ם מקדיש דיון נרחב לנושא הנבואה בספרו, מורה נבוכים, המתפרס על פני פרקים רבים. בכיר הנביאים לפי דיון זה הוא משה רבנו, שזכה להשגה נבואית ייחודית, ודרגתו הנבואית הינה שונה וחורגת באופן איכותי וכמותי מדרגתם של שאר הנביאים...

איסור אכילת החזיר, לא היה ייחודי לעם ישראל בלבד, והוא היה נוהג גם בעמים נוספים. במקרא מופיעים מספר פעמים אזכורים אודות מאכלות אסורות. למרות שהחזיר הוא רק אחד מתוך רשימה מכובדת, הוא נהפך בגלל סיבות היסטוריות בצד קביעת חז"ל, לסמל הראשי של איסור זה. ואולי, הסיבה לכך היא, שחז"ל ידעו על הקרבה הגנטית הגדולה, המצויה בין החזיר לאדם, שהגיעה היום אף להשתלת איברי חזירים בבני אדם...

הדרך כפולת שמונה של התורה הבודהיסטית, הינה סוג של תורת מוסר נעלה שמכשירה את האדם לחמלה וליישוב הדעת, תוך ראיית המציאות כפי שהיא. במרכז השיטה עומדות המידות הטובות, שמכוונות את האדם לדרך האמצע... הרמב"ם, בשיטתו הוא, יכול להסכים לרוב הרכיבים של התורה כפולת שמונה הבודהיסטית...

האם הרמב"ם - שניסח את י"ג עיקרי האמונה הישראלית - אכן האמין בעיקרים אלו ככתבם וכלשונם? פה באה ההבחנה בין 'אמונות אמתיות' ל'הכרחיות': בהיותו נוהה אחר אריסטו ושיטתו, ברור כי חלק מהעיקרים אינם מקובלים עליו. אולם, מדובר באמונות הכרחיות, שבלעדיהן החברה הדתית לא יכולה להתקיים...