הפירוש לפסוקי הבריאה בתחילתה של פרשת בראשית אמנם מופיע כמצופה בפתיח של ספר הזוהר, אולם העיסוק בבריאת העולם מופיע במקומות רבים ונוספים בזוהר, ובעיקר במדרש הנעלם, המחייב התייחסות מחקרית נפרדת. סוד מעשה בראשית בזוהר בכלל ובקבלה בפרט, עוסק בתהליך ההתפשטות והיציאה מן ההעלם אל הגלוי בתחום האלוהות עצמה.
תקציר: חטא אדם וחווה באכילת פרי עץ הדעת נטוע כבר אלפי שנים ביסודות תודעת האדם. נקודת מבט אחת - שנראית לי הפשוטה ביותר והמעשית ביותר - מתמקדת בזיקה שבין האכילה מפרי עץ הדעת לבין המגמה המואצת במאות השנים האחרונות, בעיקר בתרבות המערב, לדומיננטיות היתר של השכל והתבונה בהכוונת האדם במבוכי חייו.
When it comes to food God exclusively and quickly weighs in with the first humans on the sustenance of all creatures; all were positively assigned the seeded plant and fruit produce, and “the green plants” on earth (Genesis 1:29).
"ומה טעם פתח בבראשית?" משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו...
רבי משה נתן נוטה לכאורה לצד החידוש ולבריאה יש מאין. 'אמונת הקדמות' הורסת לדעתו מספר של עקרונות יסוד באמונה הדתית, וזו סיבה טובה להעדיף את אמונת החידוש על פני הקדמות.
ברם, מה טיבה של 'אמונת חידוש' זו?
המספר שבע הנזכר בפרשת בראשית איננו מספר סתמי אלא הוא בעל משמעויות פולחניות ודתיות רבות. פרק הזמן של שבעה ימים מוזכר במקרא בהקשרים שונים, מה שמייחד את חטיבת זמן על פני חטיבות זמן אחרות. בסיפור הבריאה היום השביעי מקבל מימד של קדושה היות וביום זה נח האל ממעשה הבריאה שנמשך שישה ימים...
