עשייה מתחת לרדאר היא אסטרטגיית פעולה - המכילה בתוכה אלמנטים של עורמה ותחבולה - שנועדה לנטרל התנגדות לשינוי; ו'להרגיל' את היריב לדינאמיקה, שתיצור - לאחר שתצבור מסה קריטית - מהפך במערכת מורכבת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עשייה 'מתחת לרדאר' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

מה קורה כאשר אנו מבקשים להשיג מטרה בעתיד; אולם אין בידנו כל מידע על ניסיון קודם – לא שלנו ולא של אחרים – בדרכי הפעולה שיכולות להביא להשגת אותה מטרה? במקרים אלו התכנון שלנו הוא בגדר הימור מוחלט. אין מומחים לעתיד ומפלס אי הוודאות גבוה מידי כדי שנוכל לנווט את עצמנו באפקטיביות. דרוש לנו ידע חדש בדחיפות. אלה המקרים הקלאסיים בקבלת החלטות שבהם נכון לנקוט בגישה הקרויה "סוף מחשבה במעשה תחילה".

הביטו, אם יש אסטרטגיה (ויש) - שמאפיינת את הדרג הפוליטי בישראל - הכותרת שלה היא: "מ ו ש כ י ם ז מ ן !", וזה ממש לא רע כפי שזה נשמע...

מערכת ההפגנות של השנים האחרונות היא אחד המפעלים החברתיים המרשימים והעקשניים שראינו; ויחד עם זאת, דומה שמבחינת השגת המטרה, היא לא ממש סיפור הצלחה, בלשון המעטה; ודומה שככל שמאמצי המפגינים גוברים; נתניהו רק מתחזק. למה?

הבעיה במלחמה לא הייתה, שלא הפעלנו את צבא היבשה יותר מהר, יותר חזק (יותר גבוה). הבעיה הייתה שאסטרטגיית המלחמה, שישראל בנתה בשנות ה-90 של המאה הקודמת - השמדה מהירה של האויב ע"י חימוש מונחה מדויק (חמ"מ) - לא התאימה לאויב. היא התאימה למלחמה שלא נלחמנו, נגד הצבא הסורי כפי שהוכח במלחמת המפרץ. נגד חיזבאללה וחמאס נדרש לבנות את הכוח אחרת...

אני חושב שבסוגיה הזו של העמידה מול הפלסטינים צריך להבין, שלא צריך למדוד את הפעולות שאנו עושים בתוצאה מעשית יום יומית. כפי שאמרתי, זה לא ניצחון של "זבנג וגמרנו". צריך לראות איך הפעולה משפיעה על מגמה. בהצטברות של מגמות ניתן להגיע להשגת יעדים. כדי לעמוד בזה אין מדובר בהכרעה צבאית...

אריק שרון (בעצם, יענקל'ה רוטבליט) כבר אמר, שדברים שרואים מכאן לא רואים משם (ראו בכרזה למטה)... המשפט הזה מסמן, יותר מכל, את הפער שבין ההצהרות הפוליטיות של המועמד לתפקיד, וההתכנסות לעבר הצרכים האסטרטגים המדינתיים, שאליהם הוא מחויב. המנהיג הנבחר, דונלד טראמפ, שוב דיבר ודחה את מועד הנסיגה למספר חודשים...

תקרית המטוס והדו"ח ששחרר ביום א' משרד ההגנה הרוסי יביאו לאין ספור דיונים על רצונותיו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. חשוב לזכור שהאמת והפרטים הטכניים לא משנים כהוא זה; והמחלוקת עם הרוסים היא, לא בגלל המטוס ו-15 ההרוגים הרוסיים, אלא מדובר על מינוף רוסי לצורכי שינויים אסטרטגים במרחב...

בתהליך אסטרטגי, פוטנציאל אסטרטגי חדש יכול להתהוות מתוך פעולה הפונה לכיוון חדש. הגיעה העת לדרך חדשה מזו שהתקבעה בשלהי 2000 במתווה קלינטון. ההיחלצות ממתווה זה היא אינטרס ישראלי עליון והוא למרבית הפלא, נראה בשעה זו כתלוי במגמת ההסדרה עם חמאס...

בניגוד לנלמד בבתי ספר צבאיים במערב, חשיבה אסטרטגית רוסית, מניחה מראש כי מרגע שמתחילים לפעול למול מערכת היא הולכת ומשתנה. על כן בנקודת מוצא לקבלת החלטות לפעולה, מונחת ההכרה שבעצם החיכוך עם המציאות, טמון המפתח להמשך התכנון. הגיון אסטרטגי זה מסביר כיצד, למרות משבר כלכלי הפוקד את רוסיה, תוך מצוקת העיצומים המוטלים עליה, וקשיים במימוש תכנית ההתעצמות הצבאית, הצליחה ההנהגה הרוסית בתוך פחות מעשר שנות יוזמה אקטיבית, להשיב לעצמה את מעמדה כשחקן מעצמתי מרכזי במערכת הכוחות הגלובלית...