צריך לומר, הקדנציה הזו היא טראומה שתיצרב בימין עוד שנים רבות. אחרי כמעט תשעה חודשים, ברור כי קברניטי הימין רחוקים מלהשתוות לקבוצת המוחות המנהיגה את המחאה. במקום להיאבק בה בתבונה הם עושים את ההיפך הגמור: מתדלקים אותה ומסייעים לה. בקצב הזה דומה שהליכוד בדרך להתרסקות, באין מושיע. הנה הסיבות לכך...
תבנית נוף המחאה היא תבנית נוף מייסדיה ומוביליה. אמחיש זאת בדמותו של אחד מהמעצבים העיקריים שלה, איש המדיה אילן שילוח, שבין אם אתה בימין ובין אם אתה משמאל, קשה שלא להתפעל מהגאונות שהוא גילה ומגלה בעיצוב המחאה. קורות החיים שלו הם ה- dna של המחאה כולה... ואגב, גם לגאונות ולדומיננטיות יתר יש מחיר...
לרוב עם ישראל באמת לא ברור כיצד קשורה התיישבות באביתר למענה לטרור. הבעיה היא שמה שהיה מובן מאליו להנהגת היישוב ולרוב הציבור היהודי בארץ בימים שלפני הקמת המדינה, חדל להיות מובן ומוסכם. ברמה הטקטית, מענה לטרור חייב להיות ממוקד במאמצי אבטחה וסיכול ישירים. אולם ברמה האסטרטגית המענה לטרור צריך להתמקד במאמץ לשלילת התכלית אותה מבקש הטרור להשיג.
תרבות אסטרטגית (Strategic Culture) היא האופן שבו התרבות הארגונית של מדינות באה לידי ביטוי בתחום האסטרטגי; או במילים אחרות, האופן שבו מדינה מתנהגת בתחום האסטרטגי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תרבות אסטרטגית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
מלהיבה ככל שתהיה הטכנולוגיה המשוכללת והשימושים הטקטיים שלה, הדפוס החוזר של התנהגות מערכת הביטחון באירוע מלמדת שוב, שמצוינות תפעולית טקטית היא לעיתים המכשול הגדול ביותר של אומה בהשגת המטרות הלאומיות שלה. כי מרוב שביעות רצון טקטית, שכחנו את האסטרטגיה:
במה קידם המבצע הזה את האינטרסים הלאומיים שלנו?
עשייה מתחת לרדאר היא אסטרטגיית פעולה - המכילה בתוכה אלמנטים של עורמה ותחבולה - שנועדה לנטרל התנגדות לשינוי; ו'להרגיל' את היריב לדינאמיקה, שתיצור - לאחר שתצבור מסה קריטית - מהפך במערכת מורכבת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עשייה 'מתחת לרדאר' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
מה קורה כאשר אנו מבקשים להשיג מטרה בעתיד; אולם אין בידנו כל מידע על ניסיון קודם – לא שלנו ולא של אחרים – בדרכי הפעולה שיכולות להביא להשגת אותה מטרה? במקרים אלו התכנון שלנו הוא בגדר הימור מוחלט. אין מומחים לעתיד ומפלס אי הוודאות גבוה מידי כדי שנוכל לנווט את עצמנו באפקטיביות. דרוש לנו ידע חדש בדחיפות. אלה המקרים הקלאסיים בקבלת החלטות שבהם נכון לנקוט בגישה הקרויה "סוף מחשבה במעשה תחילה".
מערכת ההפגנות של השנים האחרונות היא אחד המפעלים החברתיים המרשימים והעקשניים שראינו; ויחד עם זאת, דומה שמבחינת השגת המטרה, היא לא ממש סיפור הצלחה, בלשון המעטה; ודומה שככל שמאמצי המפגינים גוברים; נתניהו רק מתחזק. למה?
