האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
התגרות מכוונת של חייל רומאי בעולה רגל בימיו של הנציב קומנוס (48 לספירה) הציתה בירושלים מהומות דמים, בהם קפחו את חייהם עולי רגל רבים. כאז כן עתה, כל פעילות שאין בה רגישות ומחשבה – בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט – עלולה להביא להתלקחות דמים בהיקף נרחב…
אנו נמצאים לפתחו של יום השואה והגבורה. זמן טוב לשאול שוב: אם אדולף היטלר היה נהרג בחפירות מלחמת העולם הראשונה. האם הייתה השואה מתרחשת? האם מלחמת העולם השנייה הייתה בכלל פורצת? ומנגד, אם וינסטון צ'רצ'יל לא היה עומד בראש בריטניה בחודשים הקריטיים שבין המתקפה הגרמנית הגדולה על המערב באפריל 1940, ועד שהוכרע הקרב על בריטניה בסתיו 1940, האם הייתה למערב תקומה?
נדמה לנו שהפוליטיקה הארגונית היא נחלתם של ארגונים בוגרים, אולם אותם תהליכים שאנחנו מזהים בהם, ניתנים לאיתור גם בכיתת לימוד בבית הספר. קליקה (Clique) היא הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים. משמע, מה שמנחה את התנהגותן של הקליקות הוא מאבק העוצמה בארגון. המקרה הלימודי שלפנינו מתאר התנהגות אסטרטגית של קליקות בכיתת לימוד, לאור שינוי מאזן העוצמה בה.
בשנת 70 לספירה, הכניע טיטוס את ירושלים והחריב את בית המקדש. התוצאה הקשה הזאת באה בהמשך ישיר לניצחון ההלכתי של בית שמאי על בית הלל, שסימן את הקץ לממשלה המתונה שהייתה אז בירושלים, והעבירה זמנית את ההגמוניה מבית הלל לקנאים, שנתמכו בית אנשי בית שמאי. הכאוס והחורבן אותם המיטו הקיצוניים על ירושלים ובית המקדש, החזירו להנהגת העם את אנשי בית הלל, בראשותו של רבן יוחנן בן זכאי…
'הסכמי אוסלו' היו אמורים להזניק את שמעון פרס לגדול שבהישגיו, ולהעצים את הילת פרס הנובל שקיבל. תחת זאת, הם נחשבים בעיני רבים לטעות הגדולה מכולן של המדינאות הישראלית. הם הפכו אותו לשנוי במחלוקת בציבוריות הישראלית; והיעדר חשבון הנפש בעקבותיהם, הוא אחד הגורמים החשובים לשקיעת השמאל הישראלי.
תהה אשר תהה דעתכם הפוליטית, הפוסט הזה איננו עוסק בפוליטיקה, אלא בהיבטים המקצועיים של מיתוג פוליטי – שראוי לו להילמד שוב ושוב על ידי תלמידי מינהל עסקים. הוא בא להציג את אחד ממקרי הלימוד (case study) הקלסיים והגאוניים של מיתוג פוליטי שבוצע על ידי ישראלים, ורלוונטי מאוד לימינו אלה. מקרה הלימוד שלנו הוא השיר: 'חורף 73', שנכתב על ידי שמואל הספרי (לחן: אורי וידיסלבסקי) ובוצע ב-1994 על ידי להקה צבאית: להקת חיל החינוך, לכבוד יום העצמאות ה-46 למדינה…
אם מישהו נזקק להוכחה, שישראל איננה מבינה את כללי המשחק ב'שכונה' שבה היא חיה, הרי הלוויית שמעון פרס באוקטובר 2016, יכולה לשמש מקרה בוחן מצוין לכך…
כיצד נתפוס את השינוי המאיים על היציבות? כסוג של תאונה, כמו רכבת שנפלה מן המסילה; או כתופעת יסוד מתמדת, המתהווה מתוך טבעו של עולם. מעין בריאה מחודשת של סדר חדש, הנתון אף הוא לשינוי וחוזר חלילה. תפילת חנה מבטאת את הגישה השנייה, ומציבה את חרדת אי היציבות, דווקא כמקור השראה לאמונה ולתקווה…
זהו הפרק השני בחוברת, 'ניהול סיכונים הלכה למעשה', שנכתבה על ידי יהודה ארד ז"ל, סמנכ"ל טבע ואחד המומחים הגדולים שהיו לנו לנושא בטיחות ומורכבות בניהול (צוותי שיפור בתעשייה, ניהול סיכונים ועוד…). לפני לכתו, עבד יהודה על חוברת זו במטרה לסייע לעוסקים בתחום לשפר את התהליך באמצעות צבירת ידע על סיכונים – דרכי הניתוח שלהם ואופן ההתמודדות עימם – יצירת הנחיה מתודולוגית ולימוד הדדי. החוברת מובאת כאן, לכבודו, במספר מאמרים עוקבים.
הרמב"ם בהקדמה למסכת אבות נוקט קו תיאולוגי המצדד בחופש הרצון של האדם על כל משמעויותיו. ברם, כאשר אנו בוחנים את דעתו בספרו הפילוסופי מורה נבוכים, אנו מקבלים תמונה שונה: העולם הינו עולם שפועל באופן מחויב על פי חוקי הטבע. חופש הרצון של האדם הוא יותר תחושה או משאלת לב, אולם בפועל ברוב המקרים חופש זה אינו בנמצא.
