פנחס יחזקאלי

מחבלי חיזבאללה שנשבו בימים האחרונים, העידו בחקירותיהם כי חיזבאללה שילם כסף לאנשי יוניפי"ל כדי להשתמש בעמדותיהם בדרום לבנון. חיזבאללה השתלט גם על מצלמות כוח יוניפי"ל במתחמים הסמוכים לגבול ישראל ועשה בהן שימוש. אנו גם יודעים כי חיזבאללה השתמש בהם כמגן, ובחסות עמדת יוניפי"ל הוא מיקם פתח יציאה של מנהרת תקיפה. הפתעה? ממש לא. גם חיילי יוניפי"ל רוצים לחיות, ועלינו להטמיע כי כל ארגון בין לאומי הבא במגע עם טרור, יהפוך לבסוף למשרתו הטוב ביותר?

האליטה שלנו פונה למערב שיציל אותה מעמה שלה, ויטיל סנקציות על ישראל לאלץ אותה לעצור את המלחמה. כדאי לה ללמוד מניסיון הקודמים לה: ניסיונות כאלה בעבר השיגו בדרך כלל את התוצאות ההפוכות (ראו דוגמאות בתוך המאמר), שהרי, אם תיגמר המלחמה בניצחון, יתרסק מעמדה הציבורי, וכל שייוותר לה הוא לעזוב; ואם חלילה יסתמן הפסד, יחוש העם תחושת בגידה (המילה הזו הופכת שגורה יותר ויותר במקומותינו), ויפנה לסגור עימה חשבונות.

יש לי מכר ערבי נוצרי מהצפון, שקורותיו מסמלים את שעובר על הערבים הנוצרים בישראל: האיש, עד היום, מאמין גדול בפאן לאומיות הערבית, ותמונת גמאל עבד אל נאסר תלויה בסלון ביתו עם נר נשמה הדולק תמיד. אבל בניו הם סיפור אחר לגמרי: האחד היגר מהארץ. השני התגייס לצה"ל, עיברת את שמו ועבר לתל אביב, כמו רבים מבני הדור הצעיר, שהבינו שמפלטם היחידי הוא ברית עם היהודים… אלה תוצאות הדיסוננס הקוגניטיבי שחווים הנוצרים בישראל, אחרי בגידת המוסלמים בהם…

ב- 6 ביולי 2025 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום – נמשך מן הזריחה עד השקיעה – שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.

לאחר שבשנתיים האחרונות הייתי מעורב באופן עמוק גם בניסיון לפתור את המשבר החוקתי ברמה המקצועית, הגעתי למסקנה, שעד שלא נטפל בשורשי החרדה ובגורמים המקטבים, לא נוכל להגיע להסכמות מייצבות. הרושם שלי הוא שבקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין אפשר למצוא נכונות רבה הרבה יותר להתפשר. הבעיה היא בעיקר אצל האחוס"לים, ולייתר דיוק בחוגים רדיקלים במחנה האחוס"לי, כיוון שיש מעט מאוד אנשים אמיצים שמוכנים לעמוד מול העוצמות האדירות של הגורמים הקיצונים והמקטבים במחנה שלהם.

תקציר: מאז מלחמת דוד וגוליית חשבו מנהיגים על דרכים לעצב נרטיבים עתידיים. תמונות ניצחון הן דרך מצויינת לכך. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'ביום ההיסטוריה' ומשמעויותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה: שיתוף פעולה תוך תחרות (Coopetition) והמושג 'ידיד-אויב' (Frenemy או frienemy) מבטרים שניהם גמישות אסטרטגית. הם נובעים מהמורכבות ומהדינא ריכזנו עבורכם את המאמרים … להמשך קריאה

תקציר: אחד הסימנים של הצלחה הוא ריבוי תמונות ניצחון. בעובדה, אחד המאפיינים של מלחמת חרבות ברזל בדרום הוא ריבוי תמונות הניצחון. המאמר הזה עוסק בסוגיית 'תמונות הניצחון'. אותן תמונות המופצות לציבור בתקווה שתיקלטנה ותיצרבנה כזיכרון המלחמה… עודכן ב- 21 בנובמבר 2023 ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר … להמשך קריאה

מאז ומתמיד, מלחמה ותוצאותיה היו מהכוחות המרכזיים שהשפיעו על חברה, פוליטיקה והיסטוריה. תוצאות מלחמה אינן נמדדות רק בשדה הקרב אלא גם בעוצמת הנרטיב שנבנה בעקבותיה. הביטוי "תמונת ניצחון" מתייחס לא רק לרגעים סמליים של הצלחה צבאית, אלא למניפולציה תקשורתית שמעצבת את הזיכרון הקולקטיבי. במאמר זה נדון במשמעות של "תמונת ניצחון" כאשר מפסידים מלחמה לעומת המצב כאשר מנצחים, וההשפעה של הצורך באותם סמלים ותמונות בעיצוב דעת הקהל והמנהיגות הלאומית.