"... וזה הרגע הצ'כובי, הרגע בו הופך אדם בינוני, לא טוב ולא רע, לסמרטוט; ואדם אחר או אשה אחרת מבינים כי זו הפסגה שאין גבוה ממנה, היכולת להפוך איש בינוני לסמרטוט. אין דבר מהנה מזה, זה אולימפי. אצל השר אוחנה, זה מרגיש מעיכה גדולה בבטן, יד גדולה מפתלת את המעיים, את הטחול, את הכבד, את כיס המרה לזנב גדול ומועכת ומועכת...".

ארכאולוגיה בוטנית מגלה כי בתחילה המאה ה-14 חלה התדלדלות קיצונים בחמצן ובאור השמש באירופה: הצמחים התדלדלו, עלים נשרו בלוטות הכלורופורם החיוני התכווצו... לא נמצא הסבר לתופעה...

אמרתי לעצמי תנו לי שעה עם ילדי גן איריס ברחוב בילו, ואני משכנע אותם כי הפירוש של ועדת השחרורים בראשות השופטת המעולה אפעל גבאי ובית המשפט המחוזי בהרכב השופטת דנה מהרשק - שגם היא הייתה מתמחה שלי ועורכת דין במשרד - הוא פירוש מוטעה, לא מתקבל על הדעת ואכזרי בטירוף...

הנה לפניכם שיר מלא זעם ועלבון כבוש של המשורר הנפלא והמופנם, טוביה ריבנר, בן למעלה 90 עד 220, שפורסם ב'הארץ'. לדעתי, זהו השיר הפוליטי הראשון שכתב. אם כך כתב, הגיעו מים עד נפש...

סיפור עם יווני, בהנחה שמדינת ישראל אינה קיימת ולא הייתה קיימת מעולם... "תארו לעצמכם", אמר פיוקיס פנוטיס למושבעים בפתוס האופייני לו, שהמנוח לכאורה טען שהגיע זה עתה בטיסה ממדינה המכונה מדינת ישראל ממקום המכונה תל אביב"...

זכות הבחירה הדמוקרטית לכנסת מאבדת את טעמה, כשמתברר כי ההצבעה קובעת רק אם הכדור המתגלגל על גלגל הרולטה נפל על ביבי; ואם לא, אז מסובבים שוב את הגלגל. על כן מתפתל השר כץ, כנידון למוות שקיבל מינון לא נכון של זריקת רעל. ומה יהיה אם גם בבחירות הבאות לא יצליח נתניהו להרכיב ממשלה? או שהנשיא שלא ישתכנע מיכולתו של נתניהו להרכיב ממשלה יטיל מלכתחילה את התפקיד על חבר כנסת אחר?

אני השופט שאותו מינה גיל ברינגר לבית המשפט העליון. בוקר אחד יצאתי לרוץ עם כלבת הגולדן ריטריבר שלי בבבטסדה, כמו שאני נוהג כל בוקר... ובאותו בוקר המתין לי בחוץ גיל ברניגר. מיד זיהיתי אותו, אני מכיר את הטיפוסים האלה מהאוניברסיטה העברית, מבריקים, מטרידים בשאלות שאין להם מענה, מלשין עליך לדיקן שנתת לסטודנטים את התשובות מראש...

לי אין ספק, ששלושת המורשעים ברצח דני כץ ז"ל - ששהו בבית הסוהר שלושים שנה משנותיהם הטובות, מגיל כ- 20 ועד גיל 50 ויותר - נטרפו באכזריות על ידי מערכת אכיפת החוק...

זה מאמרו של עו"ד אביגדור פלדמן, שבעקבותיו פסל את עצמו השופט איזקסון: כוחו של שר המשפטים להפסיק את כהונת השופט בוועדת השחרורים כל שנתיים, עומדת בניגוד גמור לאי התלות השיפוטית. לשונות רעות מאד אומרות כי שופטים משחררים לא יתמנו לשנתיים נוספות. על כן השופט היושב בוועדת שחרורים אינו באמת שופט, אלא שופר של שר המשפטים; ומכאן ואילך יכונה השופר...